פחות בורקסים - יותר אחריות; בתי המשפט החלו לקנוס חברי דירקטוריון במיליוני שקלים, ואלו האחרונים מעולם לא היו כה מוטרדים. וכך הכיסא שסימל בעבר הדר וכיבודים, הפך בשנים האחרונות למטרה עבור חיצי התביעות הנורים מכיוון בעלי מניות.
זרם התביעות והקנסות כה התגבר בשנים האחרונות, עד שמחיר הכיסוי הביטוחי המקצועי עבור הדירקטורים עלה בעשרות אחוזים במהלך השנתיים האחרונות, בעוד הכיסוי הביטוחי עצמו הצטמצם.
כך לדוגמא פורסם לאחרונה, כי חברת 'פועלים אי.בי.אי' שילמה כ-280 אלף דולר עובר פוליסת ביטוח אחריות דירקטורים ונושאי משרה עם גבול אחריות של 10 מיליון דולר, שעלותה רק שנה לפני כן עמדה על כ-159 אלף דולר - עלייה של 76% תוך שנה בלבד.
המצב, עם זאת, אינו ייחודי לישראל; מחירי הביטוח לדירקטורים עלו גם ברחבי העולם ואפיין את שנות 2020-2021. ברבעון השני של שנת 2021 נרשמה עלייה של 10% על המחיר הממוצע של הכיסוי הביטוחי הגלובאלי לדירקטורים, כך על פי מדד שוק הביטוח הגלובלי 'ברוקר' - המדד של חברת הביטוח וניהול הסיכונים הגדולה בעולם 'מארש' (Marsh).
נבחרת הדירקטורים קוראת לכם
אך עלות הכיסוי הביטוחי מדאיגה את הדירקטורים פחות מהקנסות שעלולים לשאוב מכיסם מיליוני שקלים, והפכו את ימי ההתלבטות על סוג הבורקס בישיבות הדירקטוריון, להתחבטות באופי המידע שמוגש לשולחנם מנושאי המשרה.
לכן מוטב אולי, שלפני שרצים ל'נבחרת הדירקטורים' הנכספת (שהפרסומים מטעמה של רשות החברות קוראים למי שרואים עצמם מתאימים להגיש את מועמדותם אליה עד לסוף ינואר), כדאי לעיין בפסיקות האחרונות של בתי המשפט כדי להבין את תפקידו של הדירקטור - מודל 2022.
"חברי דירקטוריון בחברה ציבורית תמיד התנהלו תחת מציאות עסקית מורכבת" מסביר עו"ד אילן גרזי, שותף בכיר וראש מחלקת שוק ההון במשרד עורכי הדין פרל כהן צדק לצר ברץ "אך לאחרונה ניכר כי בית המשפט החליט לרענן את זיכרונם לאופי התפקיד שהסכימו למלא והאחריות הגלומה בו.
יותר תביעות מגיעות לפתח בית המשפט בנוגע לכשלים בתהליך קבלת ההחלטות הניהוליות של החברה ובמסגרתן נתבעים גם הדירקטורים של החברות, שכן זוהי אחריותם לוודא כי תהליך קבלת ההחלטות בחברה בה הם מכהנים נעשה באופן מקצועי ואובייקטיבי.
הדירקטורים שמחקו ונמחקו
כך לדוגמא חייב לאחרונה בית המשפט העליון את נושאי המשרה בחברת 'פינרוס החזקות בע"מ' בתשלום פיצויים של למעלה ממיליון שקל. אחת הסיבות לחיובם הייתה שלראיית בית המשפט אותם חברי דירקטוריון היו צריכים לדעת שהחלטתם תוביל למחיקת החברה, ולהפסד לבעלי מניות המיעוט.
בית המשפט העליון טען אז שעל מנת לשקול באופן מיטבי תוך הפקת הערכה מושכלת ככל האפשר, על הדירקטוריון להיחשף למסד נתונים רחב ואובייקטיבי ככל האפשר, ועל הדירקטור, שחש שאין בידו המידע הדרוש לקבלת החלטה, או שהמידע לראייתו או תחושתו מוטה, חייב לדרוש מידע נוסף, חוות דעת נוספת, ייעוץ מקצועי חיצוני, וכו'.
כך שכיום עצם הנוכחות של חבר הדירקטוריון בישיבת הדירקטוריון אינה מספקת כבעבר, ובית המשפט דורש לבחון גם את אופי ואופן מעורבותו בתהליכי קבלת ההחלטות, שגם תישקף בפרוטוקולים של ישיבות הדירקטוריון בחברות".
אך נוכחות ומעורבות הדירקטור, כך נראה, אינן מספיקות לטובת עמידה בציפיות בית המשפט העליון מעבודת הראשון, הדורשת גם שמירה על כללי ממשל תאגידי - גם לטובת ההגנה לה יזדקק הדירקטור בעתיד.
"ממשל תאגידי תקין הולך ותופס משקל גדול יותר באופן שבו הרגולטורים ובתי המשפט בוחנים כיום חברות" ממשיך גרזי "ושמירה עליו נמצאת גם היא באחריות הדירקטוריון. בקיץ האחרון הגישה דח"צית (דירקטורית חיצונית) תביעה כנגד חברה ציבורית המיוצגת על ידי משרדנו, על רקע עסקת מיזוג שעמדה אותה שעה על הפרק.
התביעה נסגרה מחוץ לכתלי בית המשפט, אך אותה דח"צית דרשה מהחברה לשאת בהוצאותיה בסך כ-130 אלף שקל, בין היתר בטענה כי היא היחידה שדאגה לטובת החברה, לציבור המשקיעים בה ולממשל התאגידי התקין בה.
בית המשפט אישר לה סעד כולל בסכום של 47.5 אלף שקל, שאמנם היה נמוך יותר משביקשה אותה דח"צית, אך באותה פסיקה ציין בית המשפט בין היתר, כי היא ניתנת לטובת עידוד דירקטורים עתידיים לפעול באופן דומה.
במקביל, באוקטובר 2021, רשות ניירות ערך פרסמה כללי התנהגות לדירקטורים, ובימים אלה היא אף מקדמת תזכיר חוק לייעול אסדרה (רגולציה) בניירות ערך, שחלקו גם נוגע בממשל תאגידי והתנהלות הדירקטוריון.
אמת לשעתה
אך חשוב לציין, כי גם אם הדירקטורים עשו עבודתם נאמנה - הדבר לא ייזקף לזכותם באופן מלא עת התנהלות משפט אם הם לא ווידאו שהפרוטוקולים מלאים באופי ואופן מעורבותם. שהרי הכרעת בית המשפט בשאלת אחריותם נעשית לרוב זמן מה לאחר קבלת ההחלטה שבגינה החברה והם נתבעים.
הכלי העיקרי העומד לרשות בית המשפט הוא בחינת הפרוטוקולים מאותן ישיבות בהן דנו בהחלטה, ובבחינת נימוקי הדירקטוריון לקבלתה. לכן, על הדירקטורים לעמוד על כך שפרוטוקול הישיבה ישקף נאמנה את הדיון שהתנהל ואת חלקם בו, שכן אלה יעידו על נוכחותם, האקטיביות בה פעלו, מסד הנתונים שעמד לרשותם, והשיקולים שנשקלו בטרם התקבלה ההחלטה.
כך לדוגמא בתביעה נגד חברת 'סאני תקשורת' ואילן בן-דב נטען שהדירקטוריון אישר חלוקת דיבידנדים אסורה בהיקף של כ-250 מיליון שקל, וכי פורסמו הערכות שווי שגויות ביחס לפעילות החברה. אך בית המשפט דחה את הטענות ופסק שמדובר בהחלטות עסקיות לגיטימיות לשעתן, שהתבררו כשגויות רק בדיעבד, בין היתר, בהתבסס על הפרוטוקולים של ישיבות הדירקטוריון.
אם צריך לנסח כמה כללי אצבע התחלתיים מחייבים לעבודת הדירקטוריון, אזי נוכחות ואקטיביות היא דרישה בסיסית ובהמשך לה חובה על הדירקטור לשאול שאלות קשות, לדרוש תשובות מספקות, להציע דרכי פעולה אלטרנטיביות ולעמוד בלחצים מול בעלי השליטה בחברה.
נוסף על כך עליהם להקפיד לוודא כי המידע המונח בפניהם הינו מקצועי, איכותי ומקיף, ולדרוש, בעת הצורך, ייעוץ חיצוני וחוות דעת נוספת. כל זאת תוך דאגה לתיעוד מקיף וממצה של דיוני הדירקטוריון, ושמירה על ממשל תאגידי תקין, בין היתר, באמצעות דרישת קבצי הנהלים הפנימיים וריענונם.
ואפשר להוסיף, כמעין צעד הגנתי, למנות גם ועדה בלתי תלויה לטיפול בכל עסקה בעלת עניין משמעותי לחברה, ולוודא את אי-תלות החברים בה, תוך כדי הענקת סמכויות וחופש פעולה לאחרונים".