בשלוש השנים האחרונות, ובעיקר בשנת 2021, חלה עלייה דרמטית במספר פריצות הסייבר לארגונים ועסקים בכל רחבי העולם. ישראל, כפי שעולה ממחקרים שונים, מהווה מטרה עיקרית ושוברת שיאים מבחינת מספר התקפות הסייבר שהיא מתמודדת איתם על ארגונים ממשלתיים, פרטיים ועסקים. כך היינו עדים בשנה החולפת למתקפות על בתי חולים, חברות ביטוח, ביטוח לאומי אתר "אטרף" ועוד, כאשר רק חלק מן המתקפות נחסמות על ידי מגיני (מיישמי) הסייבר בארגונים והטכנולוגיות שהם מפעילים.
מסקר שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשיתוף עם ישראל דיגיטלית ומערך הסייבר הלאומי, שבחן שימושים בטכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) והגנת סייבר בעסקים בסוף 2021 עלה כי כ-18% מהעסקים באוכלוסיית הסקר חוו תקיפת סייבר. עוד עולה מן הסקר, כי ככל שעולה גודל הארגון כך ההסתברות להיות יעד לתקיפת סייבר הולכת ועולה. כ-42% מהעסקים הגדולים (עם יותר מ-250 מועסקים) חוו מתקפה שכזו. אחד מכל 30 עסקים דיווח על נזק כספי כתוצאה מתקיפת סייבר. בענף המידע ותקשורת אומדן זה עומד על אחד מכל 20 עסקים.
בנוגע לחלק ההגנתי, עלה מן הסקר כי אמצעי האבטחה הנפוצים ביותר בשימוש העסקים הם שמירה על עדכניות גרסאות תוכנה (68%) ואמצעים לגילוי ולסיכול של נוזקות (65%).
ממחקר שביצעה לאחרונה חברת צ'קפוינט עלה כי ברבעון האחרון של 2021 חוותה ישראל 1,100 תקיפות שבועיות על ארגונים וחברות בארץ. ממוצע המתקפות השבועי על ארגונים בארץ עלה ב-92% לעומת כמות המתקפות שנרשמה בשנת 2020. העלייה השנתית בישראל גבוהה דרמטית מהעלייה הממוצעת בעולם ועמדה על 50%.
דב סעדיה מנכ"ל חברת KERNELiOS המתמחה בהכשרת לוחמי סייבר, אומר: "מתקפות הסייבר רק ילכו ויחריפו גם בתדירות וגם באיכות התקיפה, הגנה באמצעות סיסמא על המחשב והחלפת סיסמאות כבר אינה מספקת היום וכל נער או נערה עם ידע בסיסי יודעים לפרוץ אותה. בעידן שבו מידע אישי רב ויקר ערך מאוחסן בענן, הפריצות הולכות ונעשות מתוחכמות יותר ומורכבות יותר ומצריכות למידה והכשרה מתמדת של אנשי מקצוע בארגונים ובחברות שיבצעו פעולות מנע וידעו מה לעשות ברגע האמת של גילוי פריצה. חלון הזמן שקרוב למועד הפריצה הוא קריטי לעתיד הארגון והמידע הרגיש שהוא מחזיק על לקוחותיו הן מבחינה עסקית והן מבחינת הגנת הפרטיות".
העלייה במתקפות הסייבר מביאה איתה עליה בביקוש לאנשי מקצוע. כיום ההערכה היא שבישראל קיים מחסור של בין 12,000 ל-15,000 לוחמי ולוחמות סייבר והמחסור רק ילך ויגדל. עם העלייה במתקפות ובביקוש ללוחמי סייבר מגיעה גם עלייה מתמדת בשכר שמציעות החברות לאנשי מקצוע ולוחמ/ת סייבר בשנתם הראשונה יכולים להרוויח בין 8,000 - 13,000 שקל לחודש, בהתאם לקורסים ולידע שרכשו. המצב בשאר העולם חמור מזה שבישראל והפערים בין הביקוש להיצע גדולים אף יותר. חברת קרנליוס, היחידה בישראל בעלת אישור רשמי של ממשלת ישראל למתן תעודה רשמית של המדינה לבוגרי קורס מיישמי הגנת סייבר, מציינת כי יש למעלה מ-80% השמה לבוגרי ההכשרות המקצועיות שלהם (מרבית יתרת החניכים הנוספים בקורסים הם עובדים שהופנו על ידי ארגונים לתהליך הכשרה).
בימים אלו אנו מציינים שנתיים לפרוץ מגפת הקורונה בעולם. מאות אם לא אלפי עצמאים ועצמאיות, עובדים ועובדות איבדו את מקור פרנסתם: עובדי תיירות, דיילות ודיילים, מורי דרך, סוכני נסיעות ועוד, נשארו ללא מקור פרנסה ועם עתיד מקצועי לוט בערפל לאור מגבלות הקורונה והשפעתן הגלובלית על שווקי התיירות, הנסיעות, האירועים ועוד. הגל החמישי מוכיח שוב כמה מעט אנחנו עדיין יודעים על המגיפה הזאת וכמה כנראה עדיין רחוקה הדרך מחזרה לחיים שהכרנו לפני. תחום הסייבר נמצא בזינוק והצפי כי ימשיך לגדול בשנים הבאות יכול להוות אופציה למי שמחפש דרך חדשה ולא, לא מדובר רק בבני 20, 30. גם בני 40, 50 שמחפשים לעשות הסבה ופתרון תעסוקתי חדש יכולים למצוא אותו בהסבה לסייבר.
"כמרכז הכשרה שיש לו הסמכה של משרד העבודה, אנחנו פוגשים מדי יום את כל עם ישראל, מצפון עד דרום, בכל בגילאים ובכל המגזרים", מוסיף סעדיה, "היכולת שלנו לחבר את רוב רובם של אלו המגיעים אלינו להכשרות עם מעסיקים פתח הזדמנות חדשה לקהלים שונים, חלקם לא עסקו מעולם בתחומים אלו, לחלקם הייתה נגיעה קלה והם רוצים להעמיק ויש הבנה שההזדמנויות בתחום הסייבר נמצאות רק בתחילת הדרך, וחלקם נדרשים להגדיל את הידע בתחום הגנת הסייבר שנמצא במגמת עליה ברורה. בעולם כבר זיהו את הפוטנציאל האדיר שיש לו יתרונות מכל הכיוונים, גם פיתרון לעובדים שנפלטו משוק העבודה עקב הקורונה וגם פיתרון לצורך ההולך וגובר בהגנת סייבר והחלו להקים מרכזי הכשרה למיישמי סייבר בארגונים. קרנליוס מקימה בימים אלו חמישה מרכזים באמריקה הלטינית (בארגנטינה, קולומביה, ברזיל צ'ילה ופנמה) להכשרות מיישמי סייבר בנוסף על מרכזי ההכשרה בישראל,במקסיקו ובניו יורק שהוקמו בשנים האחרונות.
נושא החל"ת שדובר בו רבות בישראל והעניק כיפת מגן לעובדים שנפלטו ממקום העבודה עבר מן העולם, וממשלת ישראל הצהירה כי היא לא תחזור למדיניות המרחיבה של הענקת מענקים, לא לשכירים ולא לעצמאים. אולם, המדינה לא יכולה להתנער מאחריותה לעתידם של אזרחיה. כבר היה מי שאמר בעבר כי כדי להוציא אדם ממעגל העוני ראוי לתת לו חכה ולא דגים, בטח ובטח באוקיינוס עצום שאנו נמצאים בו כיום. אולי תשכיל המדינה אם תסייע לאותם אלו שנפלטו מהענפים שנפגעו מהקורונה לקבל הכשרה ראויה, למקצוע מתקדם שגם יעזור לארגונים ולמדינה לעמוד בפני אותו פרץ של מתקפות סייבר הולכות וגוברות. Win Win, כבר אמרנו?