בסוף השבוע האחרון פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את מדד המחירים לצרכן, ממנו עולה כי המדד עלה בחודש דצמבר 2021 ב-0.3%. אמנם קצב אינפלציה מתון בהשוואה לרוב כלכלות העולם, אך גם מדאיג, שכן היה מדובר בפי שלושה מההערכות שקדמו לפרסום המדד.
העלייה השלימה שנה עם 2.8% אינפלציה, שמהווים שיא אינפלציוני של 11 שנים. נכון שלא מדובר בסחרור אינפלציוני, אבל מי שזוכר את ימי האינפלציה הגדולה של אמצע שנות ה-80, לא יכול שלא להמנע מחשש, בעיקר כאשר האינפלציה בארה"ב למשל, עוררה אף היא זיכרונות מאותו עשור של ימי רונלד רייגן בבית הלבן - והגיעה לשיא שכמותו לא נרשם מאז 1982.
בשנת 2003 קיבלה ממשלת ישראל החלטה, בעקבות המשבר הכלכלי שישראל הייתה שרויה בו, לפיה על בנק ישראל לשמור על יעד של אינפלציה שתנוע בין 1% ל-3% לפי מדד המחירים לצרכן, ובבנק ישראל מעריכים שתהיה שמירה על היעד הזה גם בשנים הקרובות.
אז האם יש לנו ממה לפחד? יצאנו לבדוק עם המומחים:
פרופ' עומר מואב מאוניברסיטת רייכמן ואוניברסיטת ווריק בבריטניה, מסביר: "אני חושב שנורא חשוב לעשות הבחנה בין עליית מחירים ריאלית לבין תהליך אינפלציוני והשיח הציבורי מתעלם מההבדל החשוב הזה.
אינפלציה היא תהליך שבו אנו חווים עליית מחירים כללית וזה כולל גם עלייה בהכנסות שלנו. כלומר אם ממשלות שופכות הרבה כסף, מדפיסות כסף, ומגדילות את כמות הנזילות אז בתנאים נורמליים של כלכלה ולא של משבר עולמי חמור נוצר תהליך של אינפלציה. אנשים לא רוצים להחזיק הרבה כסף ובמקום זה הם קונים נכסים או מוצרים וזה גורם לעליית מחירים, כך שלמעשה ניתן להגיד שאינפלציה זה תהליך שהכול עולה בו".
"לעומת זאת", מסביר מואב: "שיש לנו גורמים אחרים כמו קורונה שיוצרת גם חוסרים בשרשרת ההספקה העולמית אז אנו חווים התייקרות ריאלית. ההבדל הזה חשוב כי במצב של התייקרות ריאלית, מחירם של מוצרים רבים עולה אך ההכנסה שלנו לא עולה,והמשמעות של הדבר הזה מתרגמת לפגיעה באיכות החיים".
לשאלת וואלה איפה אנו עומדים היום, במצב של התייקרות ריאלית או אינפלציה, השיב פרופ' מואב: "קשה לדעת, מי שכל הנתונים לפניו ויכול לתת מענה ברור לשאלה זו הוא בנק ישראל".
"הכל בסדר ואנחנו נמצאים בתוך היעד"
אז בעצתו שלפרופ', מואב, הפנינו את השאלה למומחית מטעם בנק ישראל ושוחחנו עם ד"ר סיגל ריבון מנהלת האגף המוניטרי בחטיבת המחקר בבנק ישראל, שאמרה: "האינפלציה עלתה השנה 2.8%, זה אומר שהכל בסדר ואנחנו נמצאים בתוך היעד שהממשלה קבעה בשנת 2003.
בתוך היעד הזה לפעמים האינפלציה יותר גבוהה ולפעמים היא יותר נמוכה, ולפעמים היא סוטה מהיעד. בשנים האחרונות האינפלציה הייתה נמוכה ואף שלילית כעת היא קרובה לגבול העליון".
לגבי ההשפעה על הצרכנים אומרת ד"ר ריבון: "בסה"כ בממוצע המחירים בהחלט עולים אך הם לא עולים בקצב גבוה, זו המשמעות של יציבות מחירים 2.8% בשנה. שננה לפני כן היה -0.7% בסה"כ בעשרים שנה האחרונות אפשר לומר שהצרכנים ישראלים נהנים מסביבת אינפלציה יציבה".
"החלק המשמעותי שמסביר את העלייה", מוסיפה ד"ר ריבון: "אלו דברים גלובליים שאינם תלויים במשק הישראלי בלבד. ברגע שיש צווארי בקבוק בשרשרת האספקה זה גורם לעליה של מחירי הסחורות . בנוסף, הייתה עליה של מחירי הנפט שמשפיעים על מחירי הדלק למכוניות. מחירי הסחורות בעולם ומחירי האנרגיה."
אז איפה אנחנו עומדים היום? "על פי תחזית חטיבת המחקר האינפלציה ב- 2022 תהיה 1.6% וב-2023 - 2%. בגדול התפיסה שלנו שהתייצבות והתמתנות בקצב האינפלציה והיא תישאר בתחום היעד ומה שמעניין לומר שגם בעולם כנראה תהיה התמתנות באינפלציה".