חצי שנה בדיוק עברה מאז התפוצצה ברעש גדול הפרשה בה נדרשתי ע"י יוניליוור העולמית להפסיק למכור גלידות בן אנד ג'ריס ביהודה ושומרון. הסירוב העיקש שלי להיכנע לחרם, הוביל את יוניליוור להודיע לי שהחוזה שלי לא יחודש בסוף שנת 22. מאותו הרגע מניית יוניליוור בקריסה מתמשכת ולא מצליחה להתאושש, בשונה מחברות מתחרות.
מאחורי הקלעים נעשו מהלכים בינלאומיים שגרמו להתרסקות. חודשים ארוכים משרד החוץ והקהילות היהודיות בארה"ב הובילו מהלך בינלאומי להפעלת חוקי החרם הקיימים ב-33 מדינות.
התוצאות מדהימות: מדינות כמו ניו יורק, פלורידה, אלינוי וטקסס ועוד, הטילו סנקציות ומשכו השקעות בשווי של כמעט מיליארד דולר, פרקליטי מדינה פתחו בחקירה, חברי קונגרס אמריקאים גרמו לפתיחת חקירה ע"י הרשות לניירות ערך, וגולת הכותרת מהשבוע האחרון: טרי סמית, אחד המשקיעים הגדולים של יוניליוור הטיח בה ביקורת פומבית חריפה על כך שהיא איבדה את הדרך ומתמקדת בנושאים פוליטיים (כדוגמת אירוע בן אנד ג'ריס), על חשבון הביצועים הפיננסיים שלה.
חצי שנה של סנקציות וסיקור שלילי סביב החרם, גרמו למפולת שלגים מתמשכת ולשפל חסר תקדים של מניית החברה העומד על ירידה של 20.7% וההפסד הכולל של שווי המנייה נעמד ב- 26 מיליארד דולר. בנוסף, עסקה כושלת של יוניליוור מול חברת פארמה גדולה, בטח לא עזרה להחזיר את אמון המשקיעים.
רגע לפני שחזרנו לארץ...
הסיפור של בן אנד ג'ריס ישראל מתחיל לפני 35 שנה בדירת סטודיו קטנה בוורמונט. הייתי בשנות ה-30 לחיי, ובאותה התקופה אשתי דבי ואני התגוררנו בניו יורק. התבוננתי בסיפוק על התקופה החולפת בה עבדתי בשגרירות הישראלית והקמתי עסק משגשג למוצרי חשמל, אך הגעגוע לארץ והרצון להעניק לילדיי חינוך ישראלי הכריעו את הכף. "חוזרים לישראל" דבי ואני אמרנו לילדים.
רגע לפני שחזרנו לארץ, במהלך סקי בוורמונט, נתקלתי ממש במקרה בגלידה של בן וג'רי. כבר אז החלטתי: אני אביא למדינת ישראל הצעירה את הגלידה הטעימה מוורמונט הרחוקה.
בעזרתו של חברי נחום ז"ל זה לא לקח זמן רב עד שגילינו איפה מתגורר בן (מהצמד בן וג'רי). נסעתי מניו יורק לוורמונט, דפקתי על דלת ביתו של בן, הערתי אותו משנתו וצעדתי פנימה לתוך דירת סטודיו קטנה נטולת ספות. התיישבנו על השטיח, ובאותו הרגע, מסע של 35 שנים החל.
אמרתי לבן: "אני רוצה לייצר את הגלידה שלך בישראך"
פתחתי את הפגישה ואמרתי לבן: "אני רוצה לייצר את הגלידה שלך בישראל". בן הסתכל עליי במבט מופתע ולא ידע אם אני רציני. לאחר שיחה של מספר דקות ובהן שטחתי בפניו את התכנית העסקית שלי, המבט שלו התרכך והוא אמר: "אין בעיה. אבל מכיוון שזו הפעם הראשונה שאני עושה עסקה כזאת, תן לי להתייעץ".
מהר מאוד מצאתי את עצמי בפגישה עם ג'ף העורך דין של בן. התלבשתי יפה, אפילו על חליפה לא ויתרתי. מיד כשנכנסתי לבית הקפה הבנתי את הטעות האיומה - הוא היה לבוש בטרנינג. ג'ף מיד הלך לתכלס: "אני לא יודע איך עושים את זה. בוא נכתוב 3 עמודים, נחתום, ויהיה בסדר". וכך היה: כתבנו 3 עמודים, חתמנו על כל דף, לחצנו ידיים ואמרנו מזל טוב.
כמה הכל היה תמים ויפה...
בשנת 2001, כאשר יוניליוור העולמית השתלטה על בן אנד ג'ריס, קניתי מבן וג'רי את החלק שלהם במפעל הישראלי ונשארתי בעלים יחידי. המפעל שגשג והישראלים התאהבו בגלידה. על פי נתחי השוק אחד מכל שני ישראלים שנכנס לסופר כדי לקנות גלידה, קנה לבסוף בן אנד ג'ריס. ואני? הייתי על גג העולם...
מדוע ממשלת ישראל לא מפעילה את החוק נגד יוניליוור?
לפני כ-10 שנים החל הלחץ הראשון של ה-BDS על בן וג'רי. מהרגע הראשון דאגתי לערב את משרדי הממשלה הרלוונטיים והתרעתי בפניהם על הלחצים העצומים שמופנים על עסקים בינלאומיים שיש להם נציגות בישראל. שנים ארוכות של כיבוי שריפות הגיעו לסיומן בזמן מבצע שומר החומות כאשר עובדי המפעל ואני ישבנו במקלטים יחד עם שאר אזרחי ישראל. ה-BDS הצליח להכניע את החברה.
קיבלתי הוראה ישירה מהדיריקטוריון שלא למכור יותר גלידות בשטחי יהודה ושומרון. כאשר סירבתי בתוקף ואף הודעתי להם שבקשתם מנוגדת לחוק הישראלי, ידעתי שזה נגמר. חודשיים לאחר מכן יצאה ההודעה מטעם יוניליוור שבה הם מודיעים לי שבסוף שנת 2022 הם לא יחדשו את החוזה איתי.
למרות שנים של הכנה מול משרדי הממשלה, ההודעה של יוניליוור הפתיעה את מרבית שרי הממשלה. בזמן שמשרד החוץ הפעיל את העולם, מה נעשה בישראל? מדוע מדינת ישראל איננה מפעילה את חוק החרם שהיא עצמה חוקקה בדיוק עבור מקרים כאלה? מדוע ישראל איננה מקיימת את מה שהיא עצמה דורשת, באמצעות משרד החוץ, ממדינות בארה"ב?
כאן יוניליוור ממשיכה למכור בכל חלקי ישראל - כולל ביהודה ושומרון, צה"ל ממשיך לרכוש מיוניליוור סחורה במיליונים רבים כל חודש, ולקינוח היא מקבלת הטבות רגולטוריות בנדיבות. ואני שואל: היתכן? איך בזמן שבכל העולם מפעילים סנקציות על יוניליוור וכאן בישראל אפילו לא קראו למנכ"ל יוניליוור לבירור?
ממשלת ישראל חייבת לפעול עוד היום
עיני העולם נשואות כעת לישראל הנדרשת לגרום לכך שלא ייווצר תקדים מסוכן מאין כמותו לעסקים רבים נוספים בישראל. מקרה בן אנד ג'ריס ישמש כמקרה בוחן להמשך. אם ישראל לא תפעל היום, ה-BDS ינצח. כאשר מדינת ישראל לא עושה את מה שאנחנו דורשים מעולם, עלולה להיות לכך השלכה מעשית על חוסנה הלאומי. הגיע השעה שמדינת ישראל תסתכל ל-BDS ותומכיהם בעיניים ולא תמצמץ. רק ככה מנצחים.
ובן וג'רי? אני בטוח שהם עוקבים מרחוק ורואים את האהבה העצומה שעובדי המפעל ואני מקבלים מאזרחי ישראל שממשיכים לתמוך בנו וליהנות ממוצר המיוצר כולו בישראל ומפרנס 169 עובדים בדרום, רפתנים, וספקים רבים.
אבי זינגר, הוא הבעלים והמנכ"ל של בן אנד ג'ריס ישראל, המעסיקה 169 עובדים מפעל באר טוביה בדרום הארץ.