"יוסטון, יש לנו בעיה, נגמרו לנו הפיתות" את המשפט הזה אולי לא נשמע בקרוב ברשת קשר של האסטרונאוטים, אבל חומוס בחלל יהיה גם יהיה, לפחות במסגרת ניסוי שנועד לבחון היתכנות של חקלאות-חלל.
הניסוי, בהובלת צוות מדענים מאוניברסיטת סטנפורד ובראשם המדען הישראלי, ד"ר יהונתן ויינטראוב, ממייסדי SpaceIL, ישתלב במשימת "רקיע" וטיסתו של איתן סטיבה, התייר הישראלי הראשון לחלל, אל תחנת החלל.
הניסוי יהווה בטא - טסט עבור השיגור המרכזי של חללית ישראלית בלתי מאוישת לירח, שצפוי להיערך ב-2024, ומטרתו להכין את התשתית למושבה אנושית עתידית בחלל, אם וכאשר תנדוד האנושות או חלקים ממנה לעבר כוכבים אחרים, בדרך אל גלאקסיות אחרות - וכך הלאה. זה נשמע אולי מדע-בידיוני, אבל אם להיאחז בדימוי, אזי יש סיכוי טוב שאחת המנות שתפגשו בתפריט של המסעדה בקצה הייקום, תהיה חומוס.
ד"ר יהונתן ויינטראוב, יזם הניסוי והחוקר הראשי: "ישראל, שכבר זכתה לכינוי 'סטארט-אפ' ניישן, מסתמנת גם כמובילה טכנולוגית עולמית בתחום הניו-ספייס, ואני שמח וגאה להימנות עם צוות המדענים ולהוביל ניסוי עולמי פורץ דרך של גידול חומוס בתנאי חוסר כבידה".
"קיום חיים על הירח קרוב מתמיד"
ויינטראוב הוסיף כי: "הניסוי עתיד להביא את הבשורה החקלאית הראשונה למושבה העתידית על הירח. החיבור בין חומוס, שהוא סמל לישראליות, לבין הירח, אולי לא נתפס כטבעי, אך למעשה אולי בו טמונה ההוכחה שקיומם של חיים על הירח קרובים מתמיד".
ומה הקשר של שטראוס, יצרנית המזון הגדולה לכל זה? ובכן, בהנחה שעוד לא בשלו התנאים לנגב חומוס אחלה, מתוצרת החברה, על הירח, יובהר שהניסוי נערך בתמיכת המענק המדעי הראשי מטעם קבוצת שטראוס, לצד מענקים מדעיים נוספים ובהם: חברת סברה האמריקאית בבעלות קבוצת שטראוס ופפסיקו, קבוצת חיפה וחברת המכשור הרפואי מדטרוניק, והשותפות העסקיות קרן ההשקעות Moon2Mars Ventures ועמותת D-Mars
נמצא הפתרון הישראלי למזון על הירח?
נאס"א כבר הכריזה לפני כשנתיים על מספר מודלים להקמת היאחזות אנושית על הירח. על פי התחזיות, הפורמט לחיים בחלל ינוע מספינות ענק שמשייטות בחלל ועד מנהרות לבה מתחת לאדמת הירח.
אחד המחקרים פורצי הדרך, שבוחן אספקטים של תזונה וחמצן במושבה העתידית, הוא "חומוס בירח" - מחקר הבוחן גידול של גרגירי חומוס (חמצה) בתנאי חוסר כבידה, לראשונה מחוץ לכדור הארץ, כבטא טסט לקראת מטרת העל של המחקר, גידול של חומוס על הירח.
החלק המעשי הראשון בניסוי, יהיה בטיסתו של איתן סטיבה אל תחנת החלל, במסגרתה תיבחן היכולת לגידולו של החומוס בחלל. את הניסוי יזם ומוביל הישראלי, ד"ר יהונתן ויינטראוב, שנבחר לאחד מבין 10 מדענים שקיבלו מענק תמיכה מממשלת ארה"ב, להקמת מעבדה באוניברסיטת סטנפורד. ד"ר ויינטראוב הוא ממייסדי עמותת SpaceIL שעמדה מאחורי פיתוח ושיגור החללית הלא מאוישת "בראשית", שהצליחה להגיע, למרות תקציב פיתוח זעום, לקרבת הירח, אך למרבה הצער התרסקה בעת הנחיתה.
"פתרון היום לצורך של מחר"
"חשבנו על מאכל שהוא מזין, בבחינת 'סופר פוד', וגם בעל יכולות חמצון, ומצאנו שהחומוס הוא עתיר חלבון, ולכן בעל ערך תזונתי רב וגם משחרר חמצן לאוויר, שני אספקטים חשובים שיהוו בסיסיים להקמתה של מושבה חקלאית ראשונה על הירח", מסביר ויינטראוב.
"אני שמח שמצאנו שותפה אמתית למסע, קבוצת שטראוס, שהמחויבות שלה להשקיע בקידום מזון בר קיימא וחדשנות תוך מבט על העתיד, יחד עם הידע והמומחיות שלה במזון מבוסס חקלאות, משתלב היטב עם החזון שלנו".
"מתוך רצון משותף להוביל את עתיד האנושות מחוץ לכדוה"א נראית כמו משימה רחוקה, אבל היא קרובה מתמיד, ואני שמח ששטראוס בחרה כבר מהיום להיות שותפה לפתרונות שכולנו נזדקק להם מחר".
גלולת מצלמה תעקוב אחר ההנבטה של "זהבית"
בבסיס הניסוי הכחול-לבן על טהרת החומוס הישראלי עומד גם זן גרגירי החומוס הכי ישראלי שיש, "זהבית", שפותח בישראל, ונבחר במשותף עם פרופ' אייל שמעוני, סמנכ"ל הטכנולוגיות של קבוצת שטראוס, בזכות תכונות ייחודיות שירתמו להצלחת הניסוי.
28 גרגירי זהבית ישוגרו לחלל. מספר זה נבחר בקפידה מתוך מטרה לגדל קבוצת ביקורת וקבוצת ניסוי תוך ויסות קצב הגדילה באמצעות טכנולוגיה מיוחדת.
במסגרת הניסוי, יעשה שימוש בטכנולוגיה של Pillcam, גלולת המצלמה שפותחה בישראל ונרכשה ע"י חברת מדטרוניק, וזו תאפשר לנו לעקוב אחר הנבטת הגרגירים בזמן אמת. את האדמה יחליף מצע של ג'ל ייחודי, המכיל חומר דישון מתקדם בפיתוחה של קבוצת חיפה, ובו כל הוויטמינים והרכיבים החיוניים לצמיחתו של החומוס, בתנאים המאתגרים של החלל והירח.
הדור הצעיר ישמש קבוצת ביקורת
קברניטי פרויקט "חומוס בירח", לא דואגים רק לתזונה עתידית, כי אם גם לדור העתיד: במקביל לניסוי שייערך 400 ק"מ מעל פני האדמה מחוץ לאטמוספירה, ייערכו ניסויים דומים גם כאן ב-1,000 כיתות ברחבי ישראל.
כ-200 בתי ספר, ועשרות אלפי תלמידים, יקבלו ערכה דומה מאוד לזו שתשוגר לחלל, ויערכו ניסוי מדעי של הנבטת גרגירי החומוס. אלו יהוו מעין קבוצת ביקורת לניסוי המשוגר. בערכות בכיתות הניסוי ומרכיביו יהיו זהים לחלוטין, למעט כוח הכבידה והנורות המיוחדות המדמות את אור השמש.
ניסוי נוסף ייערך במדרשת אמי"ת קמה לבנות בעיר ירוחם, שם התלמידות אשר לומדות במגמת טכנולוגיה ייחודית, קודדו בעצמן חלק מהקוד של מערכת הניסוי. התלמידות יערכו השוואה זהה כמעט לחלוטין עם הניסוי שייערך בחלל - למעט כוח הכבידה ולרבות הנורות באורך גל אדום רחוק, שמטרתו לאפשר האצה והאטה של קצת הגדילה במידת הצורך.
"זכות חד פעמית להשפיע על עתיד האנושות"
חברת שטראוס, מהשותפות המובילות בפרויקט, בחרה אף להרחיב את ההזדמנות החינוכית ותקדם פעילות תחת מותג "אחלה" במסגרתה יחולקו ערכות ניסוי דומות נוספות, ויוקם אתר תוכן לעידוד התנסות עצמאית.
פרופ' אייל שמעוני, סמנכ"ל הטכנולוגיות של קבוצת שטראוס: "היכולת שלנו לקחת חלק בקידום עולמי של פתרונות מזון, גם מחוץ לכדוה"א, תוך שימוש בטכנולוגיות המתקדמות ביותר, היא מבחינתנו עוד דרך למימוש חזון החברה, לטיפוח עתיד תזונתי טוב יותר. לכן, הקמנו צוות תומך, הכולל אנשי אגרונומיה, שבחר את זן החימצה שיונבט לראשונה בחלל".
שמעוני סיכם במילים מלאות התקווה: "אם נצליח לגדל חומוס בחלל, קל וחומר בירח, תהיה לנו הזכות החד פעמית, להשפיע על עתיד האנושות".