שרת הכלכלה, תחליטי: עבודה מהבית - הזדמנות או ניצול?

הזיגזג של משרד הכלכלה: שרת הכלכלה בוחנת שוב את כלכלת הפלטפורמות, למרות קיומו של דו"ח משנת 2020 שהציע לאמץ את השיטה. הבחינה המחודשת היא בעקבות הלחץ הציבורי בנושא והדיון בוועדת העבודה והרווחה, בו עלו טענות קשות על קיפוח זכויות עובדים שמועסקים בצורה הזאת

24/01/2022

משרד הכלכלה פירסם בשבוע שעבר הודעה לתקשורת לפיה שרת הכלכלה והתעשייה, ארונה ברביבאי, הקימה צוות מקצועי לבחינת "כלכלת הפלטפורמה" - כלומר, בדיקה של צורות העסקה ייחודיות שנוצרו במשק.

"ההחלטה על הקמת הצוות מגיעה לנוכח השינויים הגלובליים בשוק העבודה בארץ ובעולם, במיוחד לאור האצת התהליכים והתעצמותם עם משבר הקורונה, שהביא עמו שינוי בדינמיקות הנהוגות בעולם העבודה ויצר צורות שונות של העסקה". כך נכתב בהודעה, את הצוות תוביל עו"ד רבקה ורבנר, הממונה הראשית על יחסי עבודה בזרוע העבודה, אליה יצטרפו נציגים מהביטוח הלאומי, רשות המיסים, משרד האוצר ומשרד המשפטים.

ההחלטה הגיע על רקע הביקורת שנמתחה על שיטת העסקה הזאת בדיונים בוועדת העבודה והרווחה וכן בעקבות תביעות שהוגשו לבתי הדין לעבודה בנושא זה, חלק אף כינו את שיטת העסקה הזאת "כלכלת החלטורות" בכוונה להדגיש שקשה להתפרנס בצורה זאת.

עוד בוואלה!

הטיפים שיעזרו לכם לצלוח את הוצאות הקיץ בשלום

בשיתוף כאל
עבודה מהבית: מצד אחד מאפשרת לתושבים מהפריפריה להתפרנס כאילו גרו במרכז. מצד שני פותחת פתח לניצול על ידי המעסיקים(צילום: ShutterStock)

מעודד פרנסה או מאפשר פגיעה בעובדים?

עד כאן הכל טוב ויפה אלא שרק לפני שנה וחצי, בחודש אוגוסט 2020, הוגש לשר העבודה והרווחה דאז, איציק שמולי, דו"ח מסכם שנכתב במשך שלוש שנים ועסק, בין היתר, בכלכלת הפלטפורמות שאז עדיין נקראה כלכלה שיתופית.

הדו"ח ראה בעין יפה את "כלכלת הפלטפורמות" ואף הציע להגמיש ולשנות את חוקי העבודה משום שאלה אינם "מתואמים למציאות בשוק העבודה הגלובלי אשר נקבע ברובו לפני שהתרחשו השינויים בשוק העבודה".

עוד נכתב בדו"ח: "קיים מתח בין רצונה של המדינה להגן על העובדים, המתבטא כיום במרבית המדינות בפיקוח על מבנה התעסוקה ועל שעות העבודה ולעיתים אף הגבלות עליהם, ובין הצורך של מעסיקים ולעיתים הרצון של העובדים בעבודה גמישה יותר"

כותבי הדו"ח ביניהם ניתן למצוא את הממונה על התקציבים באוצר דאז, שאול מרידור, וכן את הכלכלית הראשית, שירה גרינברג, ומוטי אלישע הממונה על זרוע העבודה שסיים את תפקידו לאחרונה, ציינו לטובה את כלכלת הפלטפורמות: "אוכלוסיות מרוחקות יכולות להיעזר בפלטפורמות החדשות על מנת להשתתף בשוק העבודה, דרכים חדשות להתפרנס כגון כלכלה שיתופית או עבודה כפרילנסרים מתפתחות".

אלא שבסוף הדו"ח ניתן היה למצוא את שי בירן, סמנכ"ל כלכלה ומדיניות וסגן יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות החדשה דאז שכותב דברים ברוח מה שנשמע בדיונים בוועדת העבודה והרווחה:

"הדו"ח מתייחס לצורות העסקה כגון פלטפורמות דיגיטליות ופרילנסרים כאל "דרכים חדשות להתפרנס", אשר יש לעודד, אולם הוא מתעלם מהפגיעה שצורות העסקה אלטרנטיביות אלו גורמות לעובדים.

ההתעלמות חמורה במיוחד לאור ההתייחסות הנרחבת שלה זוכה סוגיה זו בשיח המדיניות ברחבי העולם, ובמיוחד במספר עבודות מעמיקות מהתקופה האחרונה שפרסם ארגון ה-OECD. בפרט, פרק שהוקדש לרגולציה על שוק העבודה המשתנה בדוח התעסוקה לשנת 2019 שעסק באופן שבו סיווג לא-מוצדק (Misclassification) של עובדים כעצמאים מייצר עקיפה מלאכותית של חוקי עבודה, מדיר עובדים ממנגנוני ביטוח סוציאלי כגון ביטוח אבטלה ופוגע ביכולתם לפעול באופן קיבוצי להסדרה ושיפור של תנאי עבודתם ועלול להוביל בטווח הארוך לפגיעה באיכות המשרות ולעוות את מערך התמריצים של המעסיקים".

בירן אף הוסיף: "מהתעלמות הדו"ח מההשלכות השליליות של צורות העסקה אלו, ומהבעייתיות בהרחבת השימוש בהן, משתמעת תפיסה לפיה התעסוקה כשלעצמה היא חזות הכול, גם כשהיא מקפחת או פוגענית.

זוהי תפיסה בעייתית, הסותרת חלקים אחרים בדו"ח, בהם הודגשה החשיבות של שיפור איכות משרות. ייתכן שכדי לשפר איכות תעסוקה, נדרשת דווקא הגברת רגולציית עבודה, כך שיצטמצמו הפערים בין מתכונות העסקה אלו לבין מתכונות סטנדרטיות יותר, ויימנעו עיוותים במערך התמריצים של מעסיקים".

מדבריו של בירן עולה השאלה מדוע במשרד הכלכלה התעלמו מהדברים הברורים וכן מדוע יש צורך בהקמת צוות חדש, שעה שהדו"ח מונח ממש על שולחן השרה?

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully