את המשפחה הבאה לא יכולנו לצלם אלא כשהיא מכוסה בשמיכה: לא רק בגלל שמדובר בקטינים ואפילו לא מחמת הבושה (שצריכה להיות הבושה של כולנו), אלא בעיקר בגלל ששמיכות הן אמצעי החימום העיקרי בבית: מעל לסוודר, מעל למעיל - ובעיקר, בהיעדר כסף לחימום באמצעים יעילים מעט יותר.
הימים האלה, ימי שיא החורף, גורמים לרבים מאתנו להסתגר בבית הנעים והחמים, מול הטלוויזיה, עם כוס תה מענגת, מביטים מדי פעם אל מטחי הגשם הכבוד שיורד בחוץ ושמחים בחלקנו על שאנו בצד הנכון של הזגוגית. אלא שבשעה שאנו מתענגים על החורף, יש מי שהושארו על ידי מדינת ישראל לרעוד מקור. ממש כך.
אקדמאית, אם ל-4, בלי כסף לחשמל
אלינה (השם האמיתי שמור במערכת) היא בת 37, אם חד הורית לארבעה ילדים. ספק אם יש פרופיל קלאסי למצוקה, אבל אם יש כזה, אלינה לא תואמת אותו. היא בעלת תואר ראשון במדעי הים, לכאורה מי שהייתה אמורה להתפרנס בכבוד, אבל בשל העובדה שהיא אם לארבעה ילדים שאביהם לא מעורב בגידולם, היא נאלצת לעבוד במשמרות ולפי שעות בתחום הסיעוד - וההכנסה הזעומה רחוקה מלהספיק לצרכי המשפחה.
בשיא החורף מצאנו את המשפחה שרויה בבידוד, חושבת פעמיים אם להפעיל אמצעי חימום - ולו לשעות ספורות. מצד אחד קר לילדים, אך מצד שני אין די כסף לתשלום חשבון החשמל, בפרט שתעריפי החשמל יתייקרו החל מעוד כמה ימים, ב-4.9%.
אלינה עלתה לישראל בגיל 15 במסגרת נעל"ה (נוער עולה לפני הורים) ממוסקבה. העברית שגורה היטב בפיה וקשה שלא להתפעל מיכולת הביטוי שלה, היא ממש לא מסכנה "קלאסית", בוודאי לא אחת שחשבה שתהיה כזאת.
הבעייה העיקרית שלה היא בתחום התעסוקה: אין משרה שבה תוכל להחזיק שתממן את המסגרות לארבעת ילדיה ותותיר כסף לכלכלת המשפחה. לכן, למרות שהיא אישה משכילה בעלת תואר אקדמי, היא בוחרת לעבוד במשרה חלקית בתחום הסיעוד.
ותודה לבג"צ שהכיר באספקת החשמל כ"זכות חוקתית"
"אני רוצה לעבוד במקצוע שלמדתי והשקעתי בלימודים לא מעט, אך בגלל שאני אם חד הורית אני חייבת לעבוד בעבודה שתאפשר לי לטפל בילדים שלי." היא מספרת בשיחת טלפון.
"בחודש האחרון אני לא עבדתי כמעט בגלל הבידודים של הילדים, אז אני לא יכולה להרשות לעצמי להדליק חימום, בטח שלא לזמן ממושך כי אני לא יודעת איך אשלם את חשבון החשמל, חלק מהילדים אני מכסה בבגדים ובשמיכות".
אלינה מתארת את הקשיים ומבקשת להדגיש שזהו אינו רק הסיפור האישי שלה אלא של כל מי שנאבק כמוה לסגור את החודש ולגדל ילדים, בהיעדר מקור הכנסה ראוי.
נדגיש שוב כי מדובר באקדמאית, אך בשל כך שבשל נסיבות חייה הפכה לחד הורית וכל עול פרנסת הבית והטיפול בילדים נפל על כתפיה, היא לא יכולה לעסוק במקצועה.
לאחרונה נדחתה בקשתה של אלינה לקבלת דיור ציבורי ממשרד השיכון. למזלה מסייע לה ארגון לתת באספקה של סלי מזון.
ערן וינטרוב, מנכ"ל ארגון לתת: "אף אחד לא מעלה על דעתו שלא יוכל לחמם את החדר של ילדיו או שסבתא וסבא שלו יסבלו מקור מקפיא בחורף מכיוון שאין להם מספיק כסף כדי להפעיל אמצעי חימום בביתם.
דוח העוני האלטרנטיבי של ארגון לתת לשנת 2021 הראה כי 40.4% מנתמכי הסיוע של ארגון לתת חוו בשנה האחרונה ניתוק מחשמל או מים כיוון שלא הצליחו לשלם את החשבונות, פי 12.6 מהאוכלוסייה הכללית.
מאות אלפי משפחות שחיות בעוני ובמצוקה כלכלית לא מסוגלות לתת מענה לצרכים הבסיסיים הדרושים לקיום בכבוד, ובלתת אנחנו עושים מאמץ לדאוג בחורף לאמצעי חימום עבור אלפי משפחות, קשישים וניצולי שואה נזקקים, שלעיתים נאלצים לבחור בין אוכל, תרופות או חימום הבית.
החלטת בג"צ להכיר באספקת חשמל כזכות חוקתית, עשויה לסייע בהתמודדות של משפחות רבות שחוששות להפעיל אמצעי חימום בחורף, מכיוון שאין להן מספיק כסף כדי לשלם את חשבון החשמל.
לתרומות לארגון לתת:
www.latet.org.il
או 6833* שלוחה 139 למוקד הטלפוני
נא לציין שהתרומה בעבור אלינה לב