מה עושים: טורק הוא סטארטאפ שמתמודד עם איומי אבטחת מידע המורכבים על ידי בניית אוטומציה ללא קוד בתוך דקות, לסיוע לצוותי אבטחה ותפעול. את החברה הקימו עופר סמדרי, ליאוניד בלקינד ואלדד לבני, שנה אחרי שעשו אקזיט במאות מליוני דולרים כשמכרו את "לומינייט טראסט" לחברת "סימנטק" העולמית.
משתתפים:
לירון ציצוה, בן 39, נשוי פלוס שלוש, גר בראשון לציון. תפקיד: Automatio team lead, שנה וחצי בחברה.
חגי שפירא, בן 28, נמצא בזוגיות וגר בתל אביב. תפקיד: Product Manager, שנתיים בחברה.
לין נוימן, בת 35, נשואה וגרה בתל אביב. תפקיד: Frontend Engineer, תשעה חודשים בחברה.
לוקיישן: בתוך ג'ונגל היוניקורנים של רחוב הארבעה בתל אביב, אפשר למצוא גם סטארטאפים מבטיחים וצעירים כמו טורק, שקיים רק שנתיים. 55 עובדים בארץ, מתוך 70 בעולם, עם צפי להכפיל את מספרם עד סוף 2022, מאכלסים קומה בבניין.
העיצוב ביתי וחם, רצפה דמוית שיש בצבע בז', עם מוטיבים של כחול ואפור. כדורגל שולחן ניצב לא רחוק מהקבלה, ושולחן גדול שהיה פעם בחדר הישיבות. פה ושם יש פינות ישיבה כמו בסלון מרכז תל אביבי, עם כורסאות משובצות, ספות רכות, עליהן זרוקות כמה כריות ומתחת פרוש שטיח נעים. על שני לוחות ברזל, תלויות תמונות מגנטים של העובדים מאירועים ובכל מקום שאפשר יש צמח, כזה שמשקים במים של ממש, ולא מעט זוגות אופניים חונים ליד הכניסה.
לכל צוות יש מרחב משלו עם דלת, ומי שמחפש חדר יוגה, שילך למקום אחר. כשעושים שם יוגה בשמונה וחצי בבוקר, כולם מפנים את השולחנות והכיסאות במו ידיהם, ופורשים מזרונים על הרצפה. יש גם "תאי טלפון", חדרונים קטנים עם מדף וכיסא גבוה, שנסגרים בדלת שקופה, שבהם אפשר לעשות זום או לעבוד בשקט.
הפסקת קפה: בפינת האוכל כמה שולחנות בגדלים שונים ובעיצוב לא אחיד, ובמטבחון יש אי בצבע כחול ועליו מכלים שקופים עם גרנולה, תערובת אגוזים, קשיו, שקדים, פקאן ואגוזי מלך וגם סלסלות עם בננות, תפוחים ואבוקדו, טוסטר לחיץ, קופץ ומיקרוגל. מתחת יש שתי מעין חביות אטומות ובתוכן פולי קפה, אליהם נגיע מיד.
מעל הארונות הכחולים מונח שיש אפור ועליו פאר היצירה המקומית: מכונת קפה מקצועית נחשבת. בטורק אין קפסולות חלילה, אלא מכונת טחינה, אליה נשפכים פולי הקפה הקלויים מהחביות.
במקרר שקוף ליד יש את כל סוגי החלב שאפשר להעלות על הדעת, כולל חלב שקדים עם סוכר ובלעדיו, חלב עיזים וסויה, כל מה שיכול לשדרג את הקפה עוד טיפה. במדף מתחת כל מיני גבינות למריחה, עם ובלי תוספות, גבינות מלוחות, והמון סוגים של יוגורט. לידו יש מקרר שכולו מוקדש לפירות וירקות טריים, ומקרר נוסף עם פסטרמות, סלט טונה, ביצים, חומוס, זיתים ומלפפונים חמוצים. אי שם שף שמקפיץ חביתות, אז החבר'ה מכינים לעצמם את הסלט לבד.
יש גם שתי מגירות של תה, ומגירת ממתקים מרשימה עמוסה בביסלי, במבה, שוקולד טוניז מטורף, חפיסות שוקולד וחטיפים של מילקה, בייגלה, פופקרון מוכן, סוכריות על מקל, עד חצות ופרינגלס בטעמים.
CV: חגי היה תמיד בעניין של מחשבים וכבר בכיתה ז' התחיל לעבוד בחברת ההייטק המונפקת של דודה שלו ובכיתה ח' קרא דו"חות כספיים של נסדא"ק. בתיכון למד פיסיקה ומתימטיקה, כי כשרצה לגשת לבגרות במחשבים בכיתה י', המורה אמרה לו שאין מצב והוא חייב ללמוד קודם את החומר, אז הוא ויתר.
את השירות עשה ב- 81 ו- 8200, תוך מעבר בין היחידות, יצא לקצונה, חתם שנתיים קבע ואחרי תקופה של טרקים בחו"ל, חיפש עבודה עד שיתחיל ללמוד באוניברסיטה והגיע לפאונדרים של טורק, שלומינייט הייתה אז בבעלותם וביקש עבודה במשרת סטודנט. הם מאוד התרשמו ממנו אבל אמרו שכרגע אין להם משרה כזאת, והוא נקלט בחברה אחרת ולמד תואר בפיסיקה ומדעי המחשב.
"אחרי שלוש שנים, כשעשו אקזיט", אומר חגי, "נוצר בינינו קשר מחדש. כששמעתי את הרעיון שלהם לטורק, הייתי מוכן להתייצב. את המו"מ ניהלנו כשהתחילה הקורונה, והצטרפתי בבידוד הראשון כמפתח. היה אז חשש בתעשייה אבל היה לי בטחון באנשים. החברות הכי גדולות צמחו בתוך משברים, כי צצות ההזדמנויות הכי גדולות".
לין גדלה בבלרוס בבית הכי הומאני שאפשר למצוא. היא למדה במגמת קולנוע ומכיוון שלא סיימה תיכון ולא התגייסה, התחילה ללמוד בגיל 18 עיצוב במכון הטכנולוגי בחולון, ובאופן מפתיע, הקורס שבו הצטיינה היה טכני. אז נפל לה האסימון, שהיא בעצם ריאלית - והיא החליטה ללמוד כלכלה ומדעי המחשב. "נכנסתי לחברת 'תובנות', חברת הייטק קטנה", היא נזכרת, "שעוסקת בשיתוף ציבור בצורה טכנולוגית ומשמשת ממשלות. הייתי שם שבע שנים ובמהלכן עברתי עם בעלי לצ'כיה, עבדתי מרחוק משם ולמדתי באוניברסיטה הפתוחה.
"כשחזרנו לארץ חיפשתי עבודה חדשה, כי רציתי להתנסות בטכנולוגיות אחרות והגעתי לטורק. הייתי בתהליכים מקבילים בחברות אחרות, אבל אחרי השיחה הראשונה עם המראיין וכשגיליתי שהפאונדרים לקחו איתם אנשים שהיו בחברה הקודמת אחרי האקזיט, עשו לי את זה. הביקור במשרד סגר מבחינתי את העסקה. הייתה שם אווירה ביתית, היה משחק של כדורגל שולחן, אנשים הוא סופר נחמדים, וקבלת הפנים שעשה לי הכלב סאן הייתה בלתי נשכחת".
בילדות לירון התעסק בגדג'טים, טיסנים ואלקטרוניקה ובתיכון למד במגמה טכנולוגית מדעית שכללה פיסיקה, מחשבים ומתימטיקה, והגיע ל- 8200. במהלך השירות למד הנדסאות אלקטרוניקה ואת פרויקט הגמר עשה במסגרת היחידה. אחרי השחרור התחיל לעבוד כאינטגרטור במערכות חומרה במוצרי תקשורת ב"רד בינת". אחרי חמש שנים עבר ל"וורינט" בתפקיד מקביל, ותוך כדי למד בערב מדעי המחשב.
"אחרי הלימודים עשיתי מעבר חד ל'סקאי קיור', סטארט אפ קטן, אחרי דשנים בארגונים גדולים, זה היה מקום כיפי להתפתח בו, שבסופו היה אקזיט מתגמל. אחרי המכירה, חלק מהגרעין שעבד שם עבר לטורק ונכנסתי כמפתח אוטומציה. לימים התרחבנו והיום אני ראש צוות אוטומציה".
בשביל הנשמה: לירון משחק טניס, עוקב באדיקות אחרי כל טורניר בעולם ואוהד שרוף של פדרר, עד כדי כך שטס לווימבלדון וישן שבוע באוהל מאולתר בתור כדי לקנות כרטיס מתוך הפול שנשמר למשוגעים כמוהו שמוכנים לעשות את זה.
חגי הוא הפאונדר של תרבות הקפה בטורק. "העמקנו את האהבה לקפה, הקמנו קהילה, אנשים קנו מכונות הביתה ואחרי שכנועים לא פשוטים, הצלחנו להביא לכאן את אחת ממכונות הבריסטה הטובות בעולם. ברגע שהיא הגיעה, כולם עברו לשתות רק ממנה והפסיקו לשתות קפה בבית כי הוא לא מספיק טעים".
לין התחילה לרכוב על סוסים כשגרה בצ'כיה והיום היא רוכבת בסביון, לשם עברה בעקבות המדריכה שלה. "בחברה הקודמת לקחו אותנו למטווח של חץ וקשת בגליל, התאהבתי והמשכתי בזה בצ'כיה, והיום אני יורה בגבעתיים. חוץ מזה אני משתתפת במשחקים חיים של 'מבוכים ודרקונים' וכשאפשר היה, טסתי למשחק גדול שנערך כל שנה בגרמניה".
קורונה: למרות ההנחיות לעבור לעבודה מרחוק, ולמרות שהיו להם משרדים ביתיים מצוידים, אנשים העדיפו להגיע למשרד בהרכב מלא, עד כדי כך שהנהלה נאלצה לשלוח את חלקם בחזרה הביתה. חגי ניצל את הקורונה וטס עם בת הזוג, סטודנטית לרפואה שהייתה בחופשה כפויה, לייוון, ובהסכמת הבוס הישיר עבד משם במשך שלושה שבועות.
כאבא לילדים, לירון העריך מאוד את הבונוס שנתנה החברה לאנשים עם משפחות. ללין, שהיתה מורגלת לעבוד מרחוק, העבודה מהבית היתה טבעית לגמרי.
בסגר הראשון עשו כל יום בחמש "טי טיים" וירטואלי, קשקשו, דיברו, קיטרו קצת, וכל בוקר נפתח ב"דיילי" פגישה של כל החברה וכדי להרים את מצב הרוח שלחו לכולם קוקטיילים ומשחקי קופסא. חגי מספר שכשחלה קיבל עידוד טעים לבידוד מדליקטסן, כי למי היה כוח לבשל.
ערך מוסף: החברה ערכה תחרות פנימית שהשתמשה בטכנולוגיה של החברה, ובמשך 12 שבועות אנשים ייצרו אוטומציה למשהו שיעזור להם בחיים. לי כתבה בוט ל"וולט" שיודע לדגום בכל דקה אם המסעדה שהיא רוצה פתוחה, מה שנתן לה יתרון להיות הראשונה בתור בימים של עומס, לפני שההזמנות נסגרות וזכתה בפרס, 500 שקלים למימוש במסעדות.
יש יוגה פעם בשבוע, כל עובד קיבל שעון חכם עם הלוגו של טורק, היתה גם תחרות צעדים והזוכה קיבל יום בספא. בימי רביעי עושים עצירה, מזמנים את כולם, אם באופן פיסי או וירטואלי בזום ואחרי שיחה ותכנון קדימה, כולם אוכלים צהריים ביחד, אם הם במשרד.
חגי: "מאוד חשוב לכולם לשתף מידע אחד עם השני. ה - CTO שלנו, אחד האנשים הטכניים הכי מדהימים שפגשתי, מעביר שעה שבועית על אספקטים בסייבר מתוך רצון להעשיר אותנו".
והיו גם הפתעות כיפיות, כמו אותו יום בו כולם הגיע ל"יום תכנון 2022" עם לו"ז מבאס, ואז מצאו את עצמם באוטובוס לעמק האלה, שם פתחו שולחנות ביער, רכבו על טקטורונים ושרו קריוקי ליד המדורה.
מה לובשים: חופשי, מה שבא. קארין, ה- HR, דופקת הופעות של סופר סטייל, לעומת כאלה שמגיעים עם סווצ'ר של החברה וכובע.
מאיפה עובדים: אין חובה להגיע, אבל כמעט כולם כל הזמן במשרד.
שכר: "כמו בכל סטארט אפ יש חבילת אופציות נאה", אומר לירון, "ובסך הכל התגמול מאוד יפה, אני מרוצה". גם ללין אין טענות. "היו מקומות שאליהם התראיינתי, שהתווכחו איתי על הורדת שכר, בטורק זה לא קרה. יש גם תכנית נדיבה של חבר מביא חבר, 3,000 דולר בונוס".
מה הלאה: חגי אומר שהתחושה היא שכל עובד משפיע כמו חמישה עובדים במקום אחר ובכלל, העתיד כאן נראה לו ורוד. גם לירון מרגיש שהם על הגל מבחינת מומנטום וביזנס, ולין מרוצה מהפיתוח האישי והמקצועי שלה והיא רואה כרגע רק מטרות מול העיניים.