חשיפה בכל מחיר: התכנית הסודית למלחמה ביוקר המחיה

יוקר המחיה הפך לאחד הנושאים שמעסיקים את הציבור בישראל, שנאלץ לחזות חסר אונים, בענקי המזון - יצרנים ויבואנים כמו אסם, סנו, שטראוס, דיפלומט, שסטוביץ' ואחרים - המחזיקים כמעט בכל המותגים שמרכיבים את סל הקניות שלנו, כשהם מעלים מחירים או מודיעים לקמעונאים על כוונתם להעלות מחירים בקרוב, במדינה שגם כך היא אחת היקרות בעולם.

אחת הבעיות עם אותם גורמים היא העובדה שבניגוד לחלק מהרשתות הקמעונאיות (שופרסל, רמי לוי ואחרות) שרמת הרווח שלהן גלויה, הרי ששורת הרווח של יצרניות המזון והיבואנים הגדולים, אינה חשופה לציבור - וכך נמנע מאתנו לדעת האם חברה מסוימת אכן מוכרחה להעלות מחירים אחרת תהפוך למפסידה, או שמא היא הופכת רווחים גדולים לעצומים עוד יותר על חשבון הציבור בישראל, שמשלם עבור הקניות שלו בסופרמרקט יותר מכל צרכן אחר במדינות ה-OECD.

האם בקרוב יקיץ הקץ על מסך הסודיות מאחוריו מתחבאים היצרנים והיבואנים בתחום המזון בישראל?
לוואלה נודע כי יו"ר וועדת הכלכלה, ח"כ מיכאל ביטון מ"כחול לבן" וח"כ שלמה קרעי מהליכוד, מתכוונים להגיש בקרוב הצעת חוק משותפת להקמת "רשות פיקוח פיננסית", שתפקח, בין היתר, גם על "רשות התחרות", שבידה נמצאים הדו"חות הכספיים של החברות הפרטיות הגדולות.

הוועדה תוכל לדרוש לקבל פירוט מלא על רווחיהן ונתונים כספיים אחרים שאינם שקופים לציבור ולבדוק עד כמה הן משפיעים על יוקר המחיה. נזכיר שלפני חודשים ספורים זימנה רשות התחרות לחקירה קמעונאיות ויצרניות מזון גדולות ובין היתר דרשה מהן להציג בפניה את הנתונים.

הצעת החוק נולדה בעקבות מסקנות ועדת החקירה הפרלמנטרית שהוקמה ב- 2017 לבחינת התנהלות הבנקים במתן אשראי ללווים עסקיים גדולים, שבראשה עמד ח"כ לשעבר איתן כבל, אחרי קריסת עסקיו של אליעזר פישמן.

מכיוון שבמהלך כשנה וחצי של עבודה הוועדה התקשתה למלא את תפקידה בגלל הסירוב של הפיקוח על הבנקים, רשות שוק ההון ורשות נ"י, הבנקים והמוסדיים, לחשוף מידע ונתונים שיכלו לשפוך אור על ההתנהלות הבעייתית, בשל סודיות מסחרית וחסיון לקוח, הרי שאחת ממסקנותיה הייתה צורך דחוף בהקמת ועדה שתפקח על הרגולטורים הפיננסים.

לפי הצעת החוק של ביטון וקרעי תוקם וועדת משנה משותפת לוועדת הכלכלה וועדת הכספים של הכנסת, שתמנה עד שישה חברי כנסת, כדי לשמור על מעגל מצומצם של גורמים שיחשפו למידע הרגיש והסודי שיימסר לידיהם. במקרים רגישים במיוחד, תוקם ועדת משנה של שלושה חברים לכל היותר.

דיוני הוועדה יהיו חסויים ובסמכותה יהיה לדרוש מהרגולטורים למסור לה כל מידע ומסמך שברשותן, על אף הוראות סודיות הקבועות בחוק. הוועדה תוכל לפרסם מידע או מסמכים שנמסרו לה, אם נוכחה לדעת שלא יהיה בפרסום כדי לפגוע ביציבות הפיננסית של הגוף הנדון, ואחרי שניתנה לו אפשרות להשמיע את טענותיו.

בהצעת החוק המקורית "רשות הפיקוח הפיננסית" אמורה הייתה לפקח רק על רשויות פיקוח פיננסיות, בין היתר, על המפקח על הבנקים, רשות שוק ההון והביטוח, ורשות ניירות ערך. בעקבות גל עליות המחירים הנוכחי, תיכנס לפיקוח הוועדה גם "רשות התחרות", שאמונה על שמירת עקרונות התחרותיות במשק ועל אכיפת חוק התחרות הכלכלית.

כחלק מעבודתה חשופים בפני רשות התחרות הדו"חות הכספיים של חברות המזון והיצרניות הגדולות במשק, שכאמור, רובן שאינן נסחרות בבורסה בישראל - ולכן אין לציבור מידע על מחזורי המכירות והרווחים שלהן. חברי הוועדה, שיוחתמו על הסכמי סודיות, יוכלו להיחשף למספרים ולפרסם נתונים חריגים, כמו רווח עודף או מחירים מופקעים, שמשפיעים על יוקר המחייה של אזרחי ישראל.

יש להניח שחשיפה שכזו עלולה לפגוע בחופש הפעולה המוחלט שיש היום לחברות הללו ליקר מחירי מוצרים, בלי שאף אחד יודע מה נתוני האמת שעומדים מאחורי ההתייקרות.

ח"כ ביטון וקרעי מציעים למעשה לשעתק את מודל ועדת המשנה הסודית של ועדת החוץ והביטחון שמפקחת על פעילות מערכת הביטחון ונחשפת לחומרים סודיים. מבחינתם, אם חברי הכנסת יכולים להיות חשופים לסודות מדינה, אין מניעה שיהיו חשופים לדו"חות כספיים שמשפיעים על חייהם של מיליוני אזרחים.

האם החוק יעבור? מכיוון שמדובר בשיתוף פעולה יוצא דופן בכנסת הנוכחית בין הקואליציה לאופוזיציה, שאינן מרבות לעבוד ביחד מאז כינון הממשלה הנוכחית, יש להניח שתהיה לו הסכמה רחבה בבית המחוקקים, כמו גם התנגדות עזה של החברות שיאלצו להיות שקופות מול נבחרי הציבור בעל כורחן.