אחת האבחנות המרכזיות שעשו הדוברים בכנס שנערך אתמול היתה בין פירוק, שממנו אין דרך חזרה, לבין הקפאת הליכים, שעשויה להוביל להבראה. אחת הסיבות שבגללן מעדיפים בעלי מניות הקפאת הליכים על פירוק היא העובדה שתחילת הליכי הפירוק מאפשרת להגיש תביעות נגדם ונגד מנהלי החברה.
כונס הנכסים הרשמי, עו"ד שלמה שחר, התייחס בדבריו בכנס לניגודי האינטרסים בין הקבוצות השונות הקשורות לחברה שעניינה מובא בפני בית המשפט. שחר הבחין בין הקבוצות החזקות - הבנקים (שהם לרוב נושים מובטחים), בעלי המניות ומנהלי החברה - לבין הנושים הבלתי מובטחים, ובהם לקוחות החברה וספקיה. לדבריו, אחד התפקידים של הכנ"ר הוא לדאוג לאותם נושים קטנים ובלתי מאורגנים, וזאת לעומת הנושים החזקים, "שאותם מייצגים בדרך כלל עורכי דין מהשורה הראשונה". בדרך כלל, אמר שחר, יעדיפו הנושים החזקים לדחות את הפירוק ככל האפשר, וזאת לעומת הציבור, שאיבד את אמונו בהנהלת החברה ובבעליה.
לדבריו, לעתים מחליטים בתי המשפט על הקפאת הליכים ולא על פירוק בשל נימוקים לא ענייניים, על אף שלחברה אין זכות קיום. "המלים 'שיקום' ו'הבראה' הן סקסיות יותר מהמלים 'הריסה' ו'פירוק', ולכן לבית המשפט יש נטייה לפנות לכיוון הזה", אמר. "יש מקרים שבהם הקפאת ההליכים היא בעצם פירוק בקצב שהוא נוח לבעלי המניות, למנהלים ולבנקים, ולכן יש להיזהר מכך. בהקפאה הייאוש נעשה יותר נוח".
שחר הסביר כי גם אם החברה היא "פגר מת מהלך", יעדיפו הבנקים הקפאה על פני פירוק, מכיוון שכך הם לא ייאלצו לבצע הפרשות לחובות מסופקים בדו"חות הכספיים. הוא ציין כי לעתים הבנקים אינם מתעניינים בחברה מכיוון שהם יודעים שיוכלו לקבל את כספם בחזרה. הוא הוסיף כי לפעמים בעלי המניות והמנהלים אשמים בהידרדרות, וייתכן שמדובר בתרמית ובהברחת נכסים.
אהוד שפירא, משנה בכיר למנכ"ל בנק לאומי, שלל את עמדת הכנ"ר ואמר כי הבנקים אינם מתייחסים בדו"חותיהם לחובות החברות במונחים היסטוריים, אלא לפי מצבן הפיננסי הנוכחי של החברות. הוא אמר כי מעטים המקרים שבהם הוחזר מלוא החוב לבנקים באמצעות פירוק. "הדרך הטובה ביותר להחזיר את החוב היא באמצעות שיקום החברה", אמר. שפירא הביא את חברת גבור סברינה כדוגמה שבה בעקבות החלטת בנק לאומי שלא לדרוש פירוק הוא קיבל בסופו של דבר את מרבית החוב. עם זאת, אמר שפירא כי כשהכשל הוא ענפי ולא רק ניהולי, כפי שקרה למשל בחברת עץ לבודמקיבוץ משמרות, עדיף לסגור את המפעל.
שפירא אמר עוד כי במצב של הקפאת הליכים נדרשים הבנקים להזרים אשראי נוסף ו"יש להשתדל שלא להזרים כסף טוב אחרי כסף רע", אמר. לדבריו, לבנקים מגיע ליהנות מההצלחה אם יהיה שיקום של החברה (לדוגמה, באמצעות קבלת אופציות), מכיוון שהם נוטלים על עצמם סיכון כשהם מזרימים אשראי נוסף לחברה לאחר הקפאת ההליכים.
חברות בקשיים
* שיעור החברות שנסגרו בשנתיים האחרונות מתוך כלל החברות במשק - 9%
* מספר העסקים שנסגרו ב-45 - 2002 אלף
* מספר העסקים שנסגרים מדי יום - 120
* מספר העסקים שמגיעים להליכי פירוק והקפאה מדי יום - 2
* מספר הצ'קים החוזרים מדי יום - 20 אלף
* סכום הכסף המצוי במשרדי ההוצאה לפועל - 25 מיליארד שקל ב-1.4 מיליון תיקים
* מספר ימי האשראי הממוצע במשק - 127 יום
* דירוגה של ישראל במוסר התשלומים - לפני האחרון (טורקיה אחרונה)
* מקור צבי יוכמן
"בהקפאת הליכים"
רותם שטרקמן
12.2.2003 / 9:00