עד כמה משפיע אזור המגורים על אפשרות הקידום בעבודה?

אם היינו צריכים עוד הוכחה לכך שלמקום המגורים יש השפעה על המצב הכלכלי שלנו, ניתן למצוא אותה במחקר של משרד האוצר: אזור המגורים משפיע על רמת המוביליות - הניידות החברתית שלנו ובעיקר של ילדינו וכן ועל האפשרות שלנו לשפר את המעמד החברתי כלכלי אליו אנו משתייכים.

לפי המחקר שפורסם על ידי אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, בקרב האוכלוסייה היהודית שאינה חרדי,ת קיימת שונות גבוהה ברמת המוביליות בין אזורים שונים בישראל. בעוד שבנפות המרכז רמת המוביליות כלפי מעלה גבוהה יחסית, בנפות היותר פריפריאליות היא הולכת ופוחתת ורמתה נמוכה במיוחד בנפות הצפון, למעט רמת הגולן.

בנוסף לכך, השונות ברמת המוביליות ברמת הישובים גדולה יותר מרמת הנפות, כך שהפער בין הישוב עם רמת המוביליות הגבוהה ביותר, כוכב יאיר, והנמוך ביותר, מעלה אפרים, עומד על כמעט 20 נקודות אחוז בדירוג התפלגות השכר הארצית שמשמעותו פער של כ-35% בהכנסה השנתית מעבודה.

עוד עולה מהמחקר שהאזורים בהם קיימים סיכויים גבוהים למוביליות כלפי מעלה מאופיינים, בהון חברתי גבוה יחסית ובתא משפחתי זוגי.

כמו כן, המוביליות מתואמת באופן חיובי וחזק עם רמת הפריפריאליות והמדד החברתי-כלכלי של הרשות המקומית בפרט כשזה נמדד לפי רמות ההכנסה, ההשכלה הגבוהה ומאפייני התעסוקה. אולם ישנה שונות לא מבוטלת בסיכויי המוביליות כלפי מעלה לצעירים מרשויות ומועצות מקומיות מאותו דירוג חברתי-כלכלי וזהו החידוש של המחקר.

כך למשל, מהמחקר עולה כי השונות ברמת המוביליות בין אזורים שונים גבוהה הרבה יותר כשהיא נבחנת ברמת הרשויות והמועצות המקומיות. בעוד שההסתברות של יהודי שאינו חרדי שנולד למשפחה מחמישון השכר התחתון בהתפלגות הארצית להגיע לחמישון העליון עומדת על 23% עבור מי שגדל בראשון לציון, עבור מי שגדל בטבריה היא עומדת על 10% בלבד.

אז מדוע באזורים מסוימים ישנה רמה גבוהה יותר של מוביליות כלפי מעלה? חלק לא מבוטל מהשונות הגיאוגרפית ברמת המוביליות כלפי מעלה עלול לנבוע משלבים מוקדמים יחסית בהתבגרות הילדים, עוד בטרם הכניסה לשוק העבודה. כדי לבחון השערה זו באוצר בחנו את הקשר בין שלושה משתנים מתווכים שקודמים לכניסה של הפרטים לשוק העבודה:

המשתנה הראשון הוא נשירה מהתיכון, המשתנה השני הוא זכאות לבגרות, והמשתנה השלישי הוא לימודים באוניברסיטה ביחד דירוג ההכנסה של ההורים. לפי המשתנים האלה באוצר הגיעו למסקנה שבדומה לקשר בין הכנסת ההורים לילדיהם, עבור שלושת המשתנים ישנם פערים מהותיים בתוצאות של ילדים שהגיעו ממשפחות עם הכנסות נמוכות לעומת אלו שהגיעו ממשפחות עם רמת ההכנסות הגבוהה יותר.

באוצר הסבירו אתמול כי בדומה לקשר בין הכנסת ההורים לילדיהם, עבור שלושת המשתנים שהוזכרו למעלה, ישנם פערים מהותיים בתוצאות של ילדים שהגיעו ממשפחות עם הכנסות נמוכות לעומת אלו שהגיעו ממשפחות עם רמת ההכנסות הגבוהה יותר.

כך, ברמה הארצית, כל עלייה בדירוג ההורים מתואמת עם ירידה באחוז בשיעור הנשירה מהתיכון. בנוסף, באוצר ידעו לספר שברמה המקומית ישנו מתאם גבוה יחסית בין ממצאי המוביליות כלפי מעלה ובין שיעור הנשירה מהתיכון ושיעור הלומדים באוניברסיטה בקרב ילדים שהגיעו מהחציון התחתון בו מקומו היישובים בהם הם מתגוררים.

פרופ' דן בן-דוד נשיא ומייסד מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי -החוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל-אביב, מסביר מהו הגורם המרכזי שמאפשר מוביליות כלכלית חברתית: "הגורם העיקרי שמאפשר מוביליות כלכלית וחברתית הוא ההשכלה - ולא כפי שרוב הציבור תופש אותה. במחקר שפרופ' איל קמחי ואני ביצענו במוסד שורש על כל מי שנולד בישראל במשך מספר שנים, מחקר שעקב אחרי מה שלמדו בבה"ס ובהשכלה הגבוהה ועקב אחריהם עד לשוק העבודה, ניסינו להבין מה המקור לפערי השכר בין מי שלמדו בפריפריה למי שלמדו במרכז - פערים שנותרו גם עם עברו מהפריפריה למרכז."

ומה הייתה המסקנה שלכם?

"מכל המקצועות שלומדים בתיכון, מצאנו שללימודי המתמטיקה ברמה גבוהה ההשפעה הגדולה יותר על השכר העתידי. אך התברר ששיעור התלמידים בפריפריה שלמדו 5 או 4 יחידיות מתמטיקה היה זהה לשיעור התלמידים במרכז. לכן, לכאורה, פערי השכר לא באו מהכיוון הזה - רק שזהו אינו כל הסיפור".

אז מה הסיפור?

"מצאנו שמה שבאמת חשוב אינו רמת הלימודים הפורמלית אלא רמת הלימודים בפועל, וזו גבוהה יותר במרכז. שיעור התלמידים המצטיינים ביחידות הגבוהות היה הרבה יותר גבוה במרכז מאשר בפריפריה - מה שפתח דלתות איכותיות יותר בהשכלה הגבוהה והוביל לשכר הרבה יותר גבוה בהמשך.

בכל העולם, הגורם המשפיע ביותר על הצלחת ילדים בבית הספר הוא השכלת הוריהם - במיוחד השכלת האם. ב-10 המדינות עם ההישגים הגבוהים ביותר בתחומי היסוד במבחנים הבינלאומיים, מצאנו במוסד שורש ,עבודה של ד"ר נעם גרובר, שלילדים שאימם חסרת השכלה או בעלת השכלה בסיסית ביותר היו הישגים הנמוכים ב-6% מההישגים של ילדים שאימם סיימה תיכון. לעומתם, בקרב ילדים שלאימם תואר אקדמי, הציונים היו גבוהים ב-6% מההישגים של ילדים שאימם סיימה תיכון בלבד. בישראל, הפערים נעו מ- 15%- בקרב הילדים לאימהות עם השכלה נמוכה עד 20%+ בקרב ילדים לאימהות עם השכלה גבוהה."

אז בעצם הפוקוס צריך להיות על מערכת החינוך?

"במילים אחרות, מערכת החינוך בישראל הרבה פחות אפקטיבית בסגירת הפערים מהבית ומקשה מאוד על מוביליות כלכלית וחברתית בעתיד שתאפשר לילדים לפרוץ מהמיקום של הוריהם ביחס לשאר הבוגרים.

השורה התחתונה היא שמדינה המעוניינת בהקטנת פערים ובמוביליות בין הרבדים - שלא לדבר על הגברת הצמיחה הכלכלית של המדינה כולה - חייבת מערכת חינוך מצטיינת בתחומי היסוד, מערכת המסוגלת להתגבר על החוסרים ההשכלתיים מהבית. לצערי, מערכת כזו אינה יותר מחלום בישראל של ימינו".