וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

עובדים סוציאלים נדרשים לגייס כסף עבור מטופלים

עודכן לאחרונה: 31.1.2022 / 12:27

מהשפעות גל ההתייקרויות: עובדים סוציאליים נדרשים לגייס תרומות בעצמם עבור המטופלים שלהם: "תקציבי הרווחה לא עלו, אך מחירי המזון כן עולים ואנו צריכים להשלים את הפער דרך גיוס תרומות". שיחה עם שלושה עובדים

גל עליית המחירים משפיע על כולנו ישירות, השפעה שאותה אנו חשים בקוה בסופקמרקט. אבל יש מקומות שבהם אותם "עוד כמה שקלים" הם ההבדל בין קיום, גם אם בדוחק, לבין מקרר ריק.

שלושה עובדים סוציאליים שונים שביקשו שלא להזדהות בשמם (מאחר שאסור להם להתראיין בלי לקבל את אישור הדוברות) הצביעו על תופעה מדאיגה למדי - הם נאלצים לגייס תרומות עבור המטופלים שלהם.

"אני לא יודעת מה הייתי עושה בלי גיוס תרומות. ללא תרומות הייתי צריכה להגיד למטופלים שלי 'אם אין לכם דרך לשלם שכר דירה אז תצאו מהבית'. היה לי מקרה כזה שמטופל ישב מולי שניה לפני שזרקו אותו מהבית ואני ניהלתי משא ומתן עם בעל הבית תוך כדי שאני מגייסת עבורו תרומות". אומרת ד' עובדת סוציאלית.

אדם מקבל תרומה. ShutterStock
גל ההתייקרויות: עבור רובנו הוא מעצבן, עבור החלשים הפירוש הוא מקרר ריק/ShutterStock

הכשרה מקצועית חשובה, אבל היא לא תחליף לאוכל

ד' מוסיפה: "הרבה פעמים הכסף של לשכות הרווחה מיועד עבור שליחת אנשים לקורסים, או אפילו מיצוי זכויות, אפילו גם טיפול נפשי, אני לא מזלזלת בזה, אך לעיתים מגיע אליך מטופל שצריך כסף כי אחרת הוא והילדים שלו יקפאו מקור כי תיכף ינתקו אותם מהחשמל".

תקציב משרד הרווחה לשנת 2021 מסתכם בכ-9 מיליארד שקל. בשנת 2020 הוקצו כ-2 מיליארד שקלים עבור שירותים אישיים וחברתיים ו-890 מיליון שקלים הוקצו עבור הרשויות המקומיות, שם בדרך כלל ממקומות המחלקות לשירותים חברתיים (בעבר לשכות הרווחה) שנותנות מענה למטופל בקצה.

ד' מסבירה את הקושי: "הקושי הגדול הוא שאי אפשר לתת כסף. משפחה שנמצאת במשבר חריף שלא מסוגלת לקנות מטרנה לתינוק או לא לשלם עבור חשבון החשמל - אני לא אתן להם לקפוא מקור בתקופה הזאת. במצב כזה אני לא יכולה לתת למטופל כסף כי אין לנו בקופה ואז אני נאלצת לגייס תרומות בעבורו, אין לי חלופה אחרת לתת לו."

והצפת את הקושי הזה למעלה?

"בוודאי, אמרנו לכל מי שצריך לדעת, אבל המשאבים מוגבלים וזה באמת נכון אז בחובות אני לא יכולה לסייע אבל עם חברת החשמל יש לנו ממש הסדר, אנחנו מצלצלים לאיש קשר שבמקום לנתק את החשמל למשפחה הוא הופך את חשבון החשמל שלהם לסוג של 'טוקמן'. כלומר, המשפחה מטעינה כרטיס של כסף שממנו הם מתחברים לחשמל וברגע שנגמר הכסף בכרטיס, נגמר להם החשמל ואז שוב צריך לגייס בעבורם תרומות".

אילוסטרציה. ShutterStock
תקציבי הרווחה לא עלו, אבל המחירים כן. התסכול של העובדים הסוציאלים/ShutterStock

"פתאום אנשים נכנסים למעגל העוני"

שאלתי אם הדבר הזה ישתנה בעקבות פסיקת בג"ץ שמחייבת עריכת שימוע לפני ניתוק לחשמל. אך ד' נשמעת סקפטית ולא משוכנעת שאת השינוי המטופלים שלה ירגישו בשטח.

ט' עובדת סוציאלית אחרת, מציגה את הקושי באור טיפה שונה. "היום יש תפיסה שעו"ס עובד עם מטופל על תהליך ולא על סתימת חורים ולכן זה גם הגיוני שלא תמיד יהיה תקציב כדי לתת לאדם כסף, כי המטרה היא להוציא אותו ממעגל העוני".

עליית המחירים משפיעה?

"זה משפיע מאוד. יש כאן שילוב של גל התייקרות ביחד עם הקורונה שגם ככה פגעה במקורות הכנסה של הרבה אנשים שלא היו נזקקם ופתאים נכנסו למעגל העוני, פתאום הרבה אנשים חיים בצמצום הם לא יכולים להרשות לעצמם דברים".

ט' לוקחת נשימה עמוקה ומוסיפה "עם זאת, אם יש משהו שהוא ממש בגדר חירום, יש לי למי לפנות ורוב הסיכויים שאוכל לעזור, אבל זה ממש לא תלוי בי ואני אצטרך להשיג אישורים לכך. הבעיה היא שיש המון אנשים שהחיים שלהם הם מצב חירום מתמשך, בכל שבוע אין להם אוכל על השולחן. אני נחשפת למצוקה שלהם ואני לא יכולה להתעלם ממנה. במצב כזה מהרצון שלי לעזור לאנשים ומחוסר המשאבים אני נאלצת לפנות לקהילה, עמותות ואנשים טובים".

זה לא תפקידה של המדינה?

"כן ולא, לי זה מאד מאתגר בכל פעם מחדש להתחיל לדפוק על הדלתות עבור אנשים. זה לא דבר קל. מצד שני אני כן חושבת שהקהילה צריכה להיות משמעותית לבני האדם, זה חשוב שאנשים דואגים אחד לשני וזה לא נעלם לגמרי אבל צריך לזכור שאי אפשר להחזיק בן אדם לנצח על חשבון הקהילה".

ילדים עניים. Zurijeta, ShutterStock
ילדים עניים (אילוסטרציה). הכשרה מקצועית היא דבר חשוב, אבל לא על בטן ריקה/ShutterStock, Zurijeta

"אני פשוט משנורר"

ח' עו"ס נוסף, אומר: "זה הדיפולט של המערכת לגייס תרומות עבור המטופלים שלי. אני לא מדבר על מנגנון קבוע אלא פשוט אנחנו פונים לאנשים טובים שרוצים לסייע, אני פשוט משנורר - פעם מקרר, פעם ספה, פעם כסף למען המטופלים שלי".

איך התייקרות המחירים משפיעה?

"השפיעה מאוד. בתקופת הקורונה גיוס התרומות שלנו הלך והתחזק. כי תקציבי הרווחה לא עלו, סכום התמיכה למשפחה נשאר אותו הדבר למרות שמדד המחירים לצרכן עלה ולמרות שמחירי המזון ברשתות השיווק עלו ולכן אנחנו צריכים להשלים את הפער דרך גיוס תרומות. גם ככה התקציבים רחוקים מאד מהיעד ויש לנו פער מאוד גדול להשלים, אז עכשיו הפער רק הלך וגדל".

למה זה קורה?

"זה יכול לנבוע משתי סיבות: האחת היא כל מיני חוסרי תקציב כאלה ואחרים שפשוט אומרים לך אין תקציב, ניצלנו את כל התקציב לסיוע חירומי. אפשרות שניה שגם אם קיים תקציב במערכת, הסיוע נמנע בגלל 'כפל סיוע', למשל מטופל שזקוק גם לארון בגדים וגם למכונת כביסה אבל קיבל רק ארון. מבחינת המערכת הוא 'ניצל' את הזכות שלו לקבל סיוע'."

המצב הזה תקין בעיניך?

"אני חושב שזה פסול, אני כעו"ס לא מיומן בגיוס תרומות, איך בדיוק אני אמור לעשות את זה? הרי לא מכשירים אותי לזה. זה מצב שבו המערכת חוטאת לתפקידה וגם אנחנו חוטאים לתפקיד שלנו, אנחנו עובדים במערכת לא יעילה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully