אלי הורביץ - מנכ"ל קרן טראמפ לחינוך: "כל מי שעוסק בחינוך, חייב להיות תמיד אופטימי ולהביט על חצי הכוס המלאה. כמנכ"ל של קרן פילנתרופית שעוסקת בחינוך, כשהילדים עברו לזום, חשבתי שזו הזדמנות מצוינת עבורם לפתח מיומנויות של למידה עצמאית. בסגרים הבלתי נסבלים התלהבתי מזה שהעבודה של ההורים והלמידה של הילדים נראות עכשיו ממש אותו דבר.
כשבחדשות דיברו על גידול אקספוננציאלי של הדבקות, ועל מאמץ גלובלי לפתח חיסון, ראיתי לנגד עיני גל מוטיבציה של ילדים שנוהרים ללמוד מדע ומתמטיקה. וכשהמורים המשיכו לעבוד מסביב לשעון כדי להבטיח המשכיות חינוכית לילדינו, קיוויתי שהציבור ימחא להם כפיים מהמרפסות, מורה תדליק משואה בהר הרצל, ומטס של חיל האוויר יעבור מעל בתי הספר ביום העצמאות.
ואז הגיע הגל החמישי וכולם רצו לבידוד. אמרתי לצוות שלי בקרן, גל בא וגל הולך, אסור לנו לקטר, כי מי שמסתכל אחורה, הולך אחורה. אני בכלל לא אדם נאיבי כשאני אומר שדווקא עכשיו חייבים להשקיע בחינוך. אנחנו חייבים את זה לילדים שלנו, העתיד שלהם בידיים שלנו והם סומכים עלינו".
ג'ואנה לנדאו - מנכ"לית ומייסדת Vibe Israel: "ההתמודדות הכי גדולה בעיני בגל הנוכחי, החמישי במספר, היא עם השחיקה המובנת של הצוות, ובפרט כאשר מדובר בהורים לילדים קטנים. אנחנו ארגון שמורכב כולו מנשים והעשייה שלנו דורשת הרבה יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסה. מעבר לאתגר הגדול של לאפשר סביבת עבודה מפרה בלי מפגש פנים אל פנים, חוסר הודאות סביב הבידודים הוא עצום.
גם אם יש אפשרות לעבוד מהבית, היכולת להרים פרוייקטים בסדר גודל לאומי ולטפל בילדים קטנים במקביל, היא כמעט בלתי אפשרית. לשמחתי אחד היתרונות שלנו הוא שאנחנו ארגון גמיש. דייקנו את הפעילות שלנו ועברנו לעבוד במודל היברידי שמאפשר איזון בין הצורך להישאר בבית, לבין היכולת לעשות סיעורי מוחות יחד.
כארגון שמשווק את ישראל לעולם דרך החוזקות שלה, אנחנו תמיד מסתכלים על חצי הכוס המלאה, וגם כאן אני חושבת שיש הרבה במה להתגאות. בזמן שמדינות אחרות בעולם חוות קיפאון, בישראל ראינו צמיחה אדירה שנותנת לנו חומרי גלם נהדרים לעבוד איתם. דווקא בתקופה הכי קשה, להיות מוקפים באנשים שיוצרים ומשגשגים, מניע גם אותנו קדימה".
ניב הלוי, מנכ"ל חברת קפה לנדוור: "ניהול ארגון שצריך לתת שירות ולספק מוצרים באלפי נקודות מכירה בימים טרופים אלו של שיא הגל החמישי, זו משימה מאתגרת במיוחד.
מאז תחילת המגפה, השינוי המובהק שניתן לראות בארגון שלנו הוא המוכנות, ההתגייסות המשותפת והערבות ההדדית בין אנשי המקצוע והמחלקות השונות. למרות עומס הבידודים הפוקד אותנו חדשות לבקרים ושינויים של הרגע האחרון, אני נוכח לראות כיצד אנשי המכירות, שירות, ייצור, לוגיסטיקה ומנהלה, לא נותנים לדבר לעצור בעדם וממשיכים לתת בכל צורה אפשרית ובהתאם לנסיבות, גב חזק ל'קפה לנדוור' אשר מאפשר לנו לעבור את התקופה הזו בצורה חלקה.
אף אחת מהמשימות לא נדחתה, ואף משימות גדולות וחשובות שהיו לנו בשנים האחרונות, התקיימו כאילו לא חיינו בתוך מגיפה מתגלגלת. למדנו כיצד לשנס לטובתנו את עולמות הדיגיטל והטכנולוגיה, ובנינו פלטפורמה דיגיטלית שמאפשרת לנו גם בימי הבידוד להמשיך ולנווט את הספינה בצורה מיטבית וללא תקלות.
פעמיים ביום אנו מקיימים סבב מחלקות ודיווחי מאומתים ומבודדים כדי לקטוע את שרשרת ההדבקה בתחילתה ובכך למנוע הדבקות מיותרות, ואני חושב שאפשר להגיד שנחלנו הצלחה אדירה בנושא. היום שם המשחק הוא הגמישות הניהולית שכל אחד ואחת מהעובדים בארגון לקח על עצמו ונתן לי באופן אישי הרגשה של נחת, כשאני יודע שהעשייה ממשיכה בתצורתה המלאה ועל כך נשאר לומר תודה לכל העובדות והעובדים בארגון שלנו. הם גאווה אמיתית".
עוזי ברזילי, מנכ"ל הקרן לשמירת הטבע והמורשת בישראל: "הגל החמישי של הקורונה הזכיר לנו שוב שאנחנו חיים בתקופה חסרת יציבות, בה חייבים להיות ערוכים לכל מצב כלכלי. לפיכך, כל עסק יודע שהוא צריך תוכנית עסקית; מסעדה תכניס לחשבון את העלויות של הפעילות השוטפת שכוללת מצרכים, עובדים ותנורים אבל גם צריכה לזכור שתקציבה יכול להשתנות בכל רגע.
אותה משמעות כלכלית צריכה להיות מסווגת גם לטבע. לפני 25 שנים היינו תמימים, כשעלו סוגיות שקשורות בסביבה - חשבנו שצריך לדאוג רק לצבי או ליעל, היום אנחנו מבינים שצריך לדאוג לבית הגידול. במדינה שלנו, תמיד יהיה דבר דחוף יותר שצריך לטפל בו הרגע. מדינות אויב מבחוץ, אי יציבות פוליטית מבפנים ותרבות ה"יהיה בסדר" שמרחפת.
אין להקל ראש בסוגיות אלו ובמקביל אליהן, אנו צריכים לזכור גם את השריפות בהרי ירושלים, הרעלת הנשרים או פליטת זפת לחוף. הגל החמישי של הקורונה מזכיר לנו כמה הטבע חשוב, היציאה לאוויר הצח היא בעלת השפעות חיוביות קצרות וארוכות טווח. אנו קוראים לאנשי העסקים, קחו עליכם אחריות חברתית, חשבו לצד השוטף, כיצד, איך ובאילו אמצעים תתגייסו גם לטובת הטבע".
