"אבא שלי נפטר בגלל שהרופא לא היה מרוכז ורשם לו בטעות מינון גבוה של תרופה. הוא שרד את מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים, עבד כמו שור ולא נח לרגע, עד שהוא נכנס בשערי בית החולים. נכנס בריא ויצא גופה. אני כל כך כועסת על המערכת, על הזילות, ההפקרות, חוסר האחריות והקלות בה נוטלים חיים. זו שערורייה, ואני הולכת לתבוע להם את הצורה. את בית החולים, משרד הבריאות, את הרופא ואת כל מי שהיתה לו נגיעה באבא שלי. הם ישלמו על כך ביוקר. אני מבטיחה לך שהם ישלמו על זה".
את המילים הכואבות הללו אומרת לנו עידית לוי, שאביה הלך לעולמו בשנה האחרונה בעקבות כך שהרופא בחדר המיון רשם לו בטעות מינון גבוה של תרופה. ואין זה המקרה המצער היחיד בו מתן שגוי של תרופות מוביל למוות בישראל. רחוק מכך. בפועל, על פי הערכות כ - 10,000 חולים מצאו את מותם בעשור האחרון בנסיבות כאלו. ואין זה המספר היחיד המבהיל: ממחקר שבוצע בשנת 2019 במרכז הרפואי "שיבא", שנערך בקרב למעלה מ-1,000 משתתפים, עולה כי ביותר מ-3,700 מקרים היו טעויות או כשלים במתן תרופתי.עוד עולה מהמחקר כי הסיכוי של רופא שנמצא בעומס עבודה לרשלנות רפואית במתן תרופות גדול פי 8. בנוסף, הסיכוי של רופאים שעבדו במשמרות כפולות לטעות במרשם כפול מזה של רופאים שעבדו במשמרת בודדת.
ועל טעויות - משלמים. על פי הערכה נוספת, במרוצת העשור האחרון שולמו בישראל פיצויים בהיקף של למעלה מחצי מיליארד שקלים בנסיבות כאלו. על מנת לצלול לתוך הקרביים של התופעה המסוכנת הזו, שוחחנו עם עו"ד גליה זלצר-ליפשיץ, שותפה מנהלת במשרד עו"ד זלצר ZELTZER & CO law firm, מומחית בתביעות נזיקין כולל תאונות דרכים ורשלנות רפואית של נפגעים קשה ביותר (100% נכות).
המציאות מזעזעת, אלפי חולים מוצאים את מותם. איך הגענו למספרים מבהילים כאלו?
"אין גורם אחד שמהווה את הסיבה המכרעת לתופעה, אלא אסופה של סיבות שהופכות במידה מסוימת את האשפוז בבית החולים לסוג של רולטה רוסית: ראשית, מדובר על עומס מטורף של עבודה, עייפות או בגלל עבודה במשמרות ארוכות וכפולות. כמו כן, לעיתים קרובות אנו נתקלים בסיטואציה בה הצוות הרפואי שוכח לרשום בגיליון המטופל שנתן לו תרופה בשעה מסוימת, מה שמוביל למתן כפול של אותה תרופה. ולעתים הרשלנות נגרמת בשל העברת מידע לקוי בעת חילופי משמרות".
הטעויות הללו יכולות לקרות גם בביקור במרפאה, לא בהכרח רק בבית חולים.
"נכון. נחשפתי ללא מעט סיפורים של חולים שבקרו במרפאה, קבלו מינון שגוי של תרופה, ומצאו את מותם. לעיתים, הטעות הרשלנית נובעת מחוסר היכרות של הרופא עם הגיליון הרפואי של המטופל, רגישותו לתרופות שונות, מתן תרופות שאינן מתאימות לו או תרופות "מתנגשות" (כלומר מתן שתי תרופות במקביל שאינן יושבות בכפיפה אחת) או מתן תרופה לא מתאימה למצבו של החולה (במיוחד כשמדובר בתרופות לדילול דם או לקרישת דם). המציאות מפחידה - ללא ספק".
אני מכיר מישהו שלא מצא את מותו, אלא 'רק' קיבל התקף פסיכוטי וניסה להתאבד בגלל שרשמו לו כדור שגוי
"הלוואי והמקרה שציינת היה היחיד. בפועל, תחום נוסף בו אנו נתקלים ברשלנות רפואית שכיחה במתן תרופות זה תחום הרפואה הפסיכיאטרית. בתרופות אלה (כמו גם בתרופות אחרות) נדרש מעקב קפדני, הן מבחינת התמכרויות והן מבחינת תופעות הלוואי והחמרת המצב הנפשי. בתרופות פסיכיאטריות, שימוש מופרז עלול לגרום נזק מוחי בלתי הפיך. על מנת לבסס תביעה בגין רשלנות רפואית בתרופות פסיכיאטריות יש להוכיח לבית המשפט כי הרופא הפסיכיאטר שרשם את התרופות חרג מרמת האחריות המקצועית כלפי המטופל, כלומר להראות כי כל רופא סביר אחר היה פועל אחרת. לאחר מכן יש להוכיח כי למטופל נגרם נזק ולאמוד את הנזק וכן יש לקשור את הטיפול הרשלני לנזק שנגרם למטופל בקשר סיבתי".
גם הרוקחים בעסק
ומה עם הרוקחים? אני מניח שגם טעויות שלהם מובילות לנזקים חמורים ואף למוות.
"אמת. רשלנות רפואית אינה נחלתם של הרופאים בלבד וגם לא של האחיות או המנתחים. לעתים הרשלנות הרפואית היא של הרוקח ובית המרקחת. גם על הרוקח מוטלת חובת זהירות כלפי הלקוחות שהוא משרת, ורוקח שהתרשל במתן תרופות עלול להיתבע בגין הנזקים שרשלנותו גרמה".
באיזה לחץ בדיוק נתון רוקח? איך דבר כזה מתרחש בסביבה יחסית רגועה כמו בית מרקחת?
"בעבר אחד הגורמים הנפוצים היה כתב יד לא ברור של הרופא שהוביל למתן תרופה שונה מהכתוב (כיום בד"כ המרשמים ממוחשבים מה שמפחית את מקרי הרשלנות שנבעו מסיבה זו). גורמים נוספים הם מתן תרופה שונה מהכתוב במרשם (כשהרוקח נותן תרופה שונה מהתרופה הנכונה שמופיעה במרשם, או שנותן אותה תרופה שמופיעה במרשם אך במינון שונה), רוקח שמציין מינון שגוי לתרופת מרשם ונותן הוראות שגויות, מתן תרופה שיועדה למטופל אחר, מתן תרופה שפג תוקפה, חוסר ריכוז, מתן תרופה ללא עלון לצרכן, אי-מתן הסבר במקרים שהיה צריך לעשות זאת וכיו"ב".
בואי נדבר על פיצויים. הערכות מדברות על מאות מיליוני שקלים שמשלמת המערכת הרפואית כפיצויים בגלל טעויות במתן תרופות.
"הרשלנות הרפואית אינה דורשת כוונת זדון, אלא מדובר בדרך כלל בטעות אשר ניתן וצריך היה למנוע אותה. אם החולה או משפחתו מצליחים להוכיח כי איש הצוות הרפואי לא נקט בזהירות הסבירה המצופה והנדרשת ממנו, וכתוצאה מההתרשלות נגרם נזק למטופל - הוא זכאי לקבל פיצוי. חשוב להדגיש שבתי המשפט לא בוחנים את המקרה במבחן של 'חכמה לאחר מעשה', אלא במבחן הרופא הממוצע (ה'סביר') בשעת המעשה".
כלומר, לא די בעצם הטעות בשביל לסלול את הדרך לקבלת פיצוי.
"לא. כדי שבית המשפט יקבל תביעה בעילה של רשלנות רפואית, יש צורך להוכיח את הרשלנות, את הנזק, ואת הקשר הסיבתי, כלומר שהנזק נגרם כתוצאה מהרשלנות. כך לדוגמא : בית משפט השלום בראשון לציון קבע כי בית החולים שיבא ישלם 850,000 שקל לאלמנתו של מושתל לב, שנפטר תוך כדי אשפוזו בבית החולים. התובעים טענו כי החולה נפטר בשל טיפול אנטיביוטי מיותר שניתן לו, לדלקת ריאות שלא הייתה לו. בשל כך הופיע זיהום (קלוסטרידיואידס דיפיצילה) שגרם למותו. למעשה, הצליחו במקרה זה להוכיח כי ניתן טיפול באנטיביוטיקה שגרם להופעת זיהום מסוג Clostridium difficile שגרם למות החולה. ודרך אגב, הסכום אינו כולל את קצבאות השארים אותם קבלה אלמנתו של המנוח בשל מותו וכן תשלומים אחרים שהיו למנוח בגין עסקיו.
"דוגמאות נוספות, כאמור, לא חסר: א' ז"ל היה רגיש לאופטלגין והדבר היה ידוע לרופאיו ואף נרשמה הערה על כך בתיקו הרפואי בקופת חולים. ביום מן הימים, הוא פנה לרופאת המשפחה בקופת החולים וזו רשמה לו אופטלגין מבלי לבחון את תיקו הרפואי. כשהגיע לביתו, נטל את התרופה ותוך זמן קצר לאחר מכן הוא התמוטט ואיבד את הכרתו. הוא שהה במצב וגטטיבי למספר חודשים, עד לפטירתו. משפחתו הגישה תביעה רשלנות רפואית. בית המשפט קיבל את התביעה ופסק פיצויים לאחר שקבע כי חשיפתו לאופטלגין היא שגרמה להתמוטטותו של א' ובהמשך לפטירתו".
מי נותן את הדין?
אם אני מבין נכון, מי שמשלם בסופו של דבר את הפיצוי - זו חברת הביטוח שמבטחת את המוסד הרפואי או את הרופא בפוליסת אחריות מקצועית. ומה איתו? הוא לא נותן את הדין?
"סעיף 338 (א) לחוק העונשין ב'מעשי פזיזות ורשלנות', קובע כי מוכר, מספק, נותן או מפעיל תרופה או חומר מרעיל או מסוכן שעושה זאת בדרך נמהרת או רשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה, דינו מאסר שלוש שנים. אלא שלצערי, מספר ההליכים הפליליים שננקטים כנגד רופאים בנסיבות כאלו נמוך מאוד. את השאלה אתה צריך להפנות למשטרת ישראל, למשרד הבריאות ולפרקליטות.
"ואגיד לך עוד משהו - היום, במקרה המאוד נדיר, רופא עשוי למצוא את עצמו מורשע תוך שלילית החירות שלו. מנגד, בעבר הוא היה משלם בחייו. חמורבי, המפורסם במלכי בבל, קבע שרופא שגרם נזק ייענש. כך, מנתח שגרם למות המטופל ידו נכרתה. גם במאה ה-15 הרופא שלא הצליח להציל את חייו של האפיפיור יוהאן ה-22 שילם על כך בחייו. בשלהי המאה ה-19, עם התפתחות מערכת המשפט במדינות רבות ובפרט בארה"ב, ועם התמקצעות הרופאים בתחומם, מטופלים שנפגעו עקב רשלנות רפואית החלו לפנות לעו"ד מומחה לרשלנות רפואית ולהגיש תביעות לפיצויים".