וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

האסון שהיה, האסון שבדרך - ומי יציל לנו את החופים?

עודכן לאחרונה: 2.2.2022 / 13:40

לצד הדיווחים על כתם שמן נוסף שאולי עושה את דרכו אל חופי הארץ, שנה לאחר פרוץ אסון הזיהום הימי בזפת, מצב המוכנות לא השתנה. הארגונים הסביבתיים מתריעים כי ללא חקיקה ותקציב נאותים לא נהיה ערוכים גם בעתיד

ב-17 בפברואר נציין שנה לפרוץ אחד האסונות האקולוגיים החמורים ביותר שידעה המדינה - אסון הזיהום הימי בזפת שנשטף אל חופי ישראל, או כפי שזכה לכינוי מבצע ניקיון החופים - "זפת בסערה".

כתוצאה מכך, הזדהמה רצועת החוף המתפרסת לאורך 160 קילומטרים, מתוך 195 הקילומטרים הגובלים בים התיכון. מקורו של הזיהום היה בדליפה של כ-1200 טונות של נפט גולמי, ככל הנראה ממכלית נפט שחלפה באזור. האירוע החריג הוגדר על ידי המשרד להגנת הסביבה כמצב חירום בדרגת B2 ,TIER דרגה אחת מתחת לגבוהה ביותר. ניקיון החופים ארך מספר חודשים, ובסופו בוטל מצב החירום והשגרה חזרה אל חופי הארץ, אם כי עדיין מתבצעים פעולות ניקוי ממוקדות על יד מתנדבים רבים.

על פי הדיווחים שהתקבלו הלילה על ידי המשרד להגנת הסביבה, במהלך טיסת שגרתית אותר כתם שמן כ-20 קילומטרים מחופי ישראל במקביל לרצועת החוף של נתניה עד ראשון לציון. נכון לרגע זה עדיין לא ידועים הפרטים המלאים, עד כמה הוא עלול להוות סכנה לחופי המדינה והאם אנחנו לקראת אסון זיהום נפט נוסף בדיוק שנה אחרי זה האחרון.

צילום מכ"ם כתם הנפט מול חופי נתניה 02 בפברואר 2022. המשרד להגנת הסביבה, אתר רשמי
צילום מכ"מ: כתם הנפט מול חופי נתניה/אתר רשמי, המשרד להגנת הסביבה

אחת ממובילות פעילות המתנדבים במאבק לצמצום נזק כתם השמן הקודם לחופי מדינת ישראל, הייתה התנועה הסביבתית בראשות עמותת "אקואושן", הפועלת להגנה ולשימור הסביבה הימית של ישראל. העמותה חברה למשרד להגנת הסביבה מספר שנים לפני אסון הזפת, וביחד הם השיקו את "הרשת הארצית של מתנדבי חירום ים".

במסגרת המיזם, הרשת מאפשרת למדינה שימוש בספינת המחקר של אקואושן The Mediterranean Explorer'' , כספינת תגובה ראשונה ותפקוד בעת אירוע חירום ימי, וכעזר לרשויות החוף, יחד עם הפעלת מתנדבים שעברו הכשרה מיוחדת מטעם המשרד לניהול. בעזרת הניסיון הרב אותו רכשה בשנים שלפני האירוע ובשיתוף התנועה הסביבתית, הצליחה העמותה לגייס ולתפעל מערך של כ- 16,000 מתנדבים לאורך חודשיים וחצי. זאת בנוסף לגיוס עובדים של יותר מ-200 חברות עסקיות בישראל, אשר שולבו במבצע הניקוי באופן תקדימי ברמה הלאומית.

יחד עם המשרד להגנת הסביבה, בראשות השרה לשעבר גילה גמליאל וציוותה, נוהל בהצלחה מבצע הניקיון. בהצלחה מרובה אפילו, בהתחשב היעדר תקנים ותקציבים. זאת, בנוסף להתגייסות רשויות החוף של מדינת ישראל ופורום רשויות החוף. אלה השקיעו את כל מרצן בטיפול בזפת שנחת על סף דלתם, וזאת כאמור בהיעדר כל דרישה חוקית לעשות זאת ובהיעדר תקציבים. ראוי לציין גם את תפקודה המרשים של רשות הטבע והגנים האחראית על כ-40% מחופי המדינה.

אקואושן. דני שלומי,
בלי תקציבים, מיזמים כאלה יעמדו בסכנת סגירה. אקואושן מנקה את החופים בשנה שעברה/דני שלומי

מתוך היכרות עמוקה עם הטבע הפוליטי בישראל, התרגלנו לכך שמקבלי ההחלטות אינם מתעוררים עד שלא מתרחש אסון. והנה, שנה לאחר שאחד כזה אכן פקד אותנו, הציפייה מצד ארגוני שימור הסביבה הימית של ישראל הייתה כי פעולות אפקטיביות לטובת היערכות מחודשת ומוכנות לקראת המשבר הבא יקודמו ביתר שאת.

אך למרות הזעזוע מהאירוע החמור, פעולות כאלו לא התרחשו והמצב נותר כפי שהיה. המצב מתסכל וחמור במיוחד, בעקבות העבודה שפורום מנכ"לים, בהשתתפות מרבית משרדי הממשלה הרלוונטיים, התכנס על מנת לבחון יחד אילו פעולות יש לעשות כדי להיות ערוכים לאירוע הזיהום הבא. הפעולות הנדרשות היו ברורות, אבל כאמור אלו לא יושמו עד היום.

לאור זאת, הארגונים הסביבתיים מתריעים כעת בפני הממשלה כי במידה ולא יחוקק חוק התלמ"ת - החוק המסדיר את פעולות המדינה בעת התרחשות אירוע זיהום בשמן, שמעוכב כבר למעלה מ-20 שנה, ולא יועברו התקציבים לטובת תקנים, הצטיידות והיערכות לקראת האסון הימי הבא, נגיע אליו לא מוכנים וזמן הטיפול בו יהיה ארוך ויגרור השלכות רבות, הכוללות נזק סביבתי לא מבוטל.

אבל הנזק לא רק סביבתי, שכן תושבי מדינת ישראל מקבלים כ-80% ממי השתיה שלהם מהתפלת מי הים, וחשמל מתחנות הכוח המוצבות לאורך חופי המדינה. בעת אירוע חירום בשמן, שיגיע לפתחם של התחנות והמפעלים, יהיה צורך בסגירתם, ושם מתריעים כי נישאר ללא חשמל וכמות מים מספקת.

עוד התברר, מתוך הניסיון מאסונות הנפט ברחבי העולם, שגם בתנאים המיטביים, כ-85% מכתם השמן שדולף בלב ים יגיע בסופו של דבר אל החוף, והכלי המדויק ביותר לניקוי חופים מלאים בשמן, והפחות מזיק לסביבה, הוא למעשה גיוס והכשרה מקצועית של מתנדבים. מתוך ההבנה הזו, הוקמה כאמור הרשת הארצית של מתנדבי "חירום ים" בישראל. הרשת ממומנת עד היום ע"י גורם פילנטרופי, וללא חוק או העברת תקציב המיזם הזה עלול להיסגר.

אקואושן. יחצ,
תמרור אזהרה גדול מאוד/יחצ

הדרישה של הארגונים אינה מגיעה משום מקום, שכן היתכנות לאסון נוסף בסדר גודל שכזה היא תרחיש סביר ביותר, זאת לאור קיומו של נתיב סחר ימי הפועל במרחק לא רב מחופי ישראל, ולמעשה מהווה את נתיב אספקת הנפט העיקרי מהמפרץ אל מדינות אירופה. בנתיב זה, חולפות גם אוניות נפט איראניות, מה שעלול להוות סכנה לאור המתיחות בין המדינות. העלייה בפעילותן של חברות האנרגיה השונות במרחב המים הכלכליים של המדינה מעלה אף היא את הסיכון, ורק לאחרונה, עוכבה לעת עתה פעילות קצא"א באזור אילת ונמל אשדוד שאף היא מהווה סכנת זיהום גדולה.

חשוב לציין, כי במשרד להגנת הסביבה בראשות השרה תמר זנדברג מבינים את חשיבות הנושא, ופועלים בשיתוף פעולה מלא עם הארגונים, וכמו כן נאבקים להשיג את האמצעים הנדרשים על מנת לתקצב את הארגונים, וזאת מתוך דאגה עמוקה מפני תרחיש עתידי דומה ואף קשה יותר. אבל הממשלה צריכה לגבות את המשרד בהעברת חוק התלמ"ת, תקציב ותקנים.

"פורום המנכ"לים שהתכנס הגיע להחלטות ברורות וחד משמעיות, עם זאת אף אחד לא פועל לטובת העניין ואנחנו נתפס שוב כאשר איננו ערוכים לקראת האסון הבא. הסכנות הן ברורות וקיימות, להתעלם מהן יהיה צעד לא אחראי", אומר אריק רוזנבלום, מנכ"ל עמותת "אקואושן", אשר הובילה כאמור ביחד עם המשרד להגנת הסביבה את מאמצי הניקוי וריכזה את פעילות המתנדבים באסון הזפת, וכן ניהלה את הקשר בין הארגונים והרשויות השונות בזמן המשבר.

אריק רוזנבלום. אקואושן,
קיבל תעודת הוקרה, אבל עד מתי יוכל לפעול בלי תקציב?/אקואושן

רוזנבלום מסכם: "אנחנו מעריכים את כוונת המשרד להגנת הסביבה בראשות השרה זנדברג ומבינים את מגבלותיה, אבל ללא העברת התקציבים, לא יהיה ביכולתנו להמשיך ולתחזק את מערך המתנדבים, וכמו כן, בהיעדר כלים וציוד לטיפול במקרה של שעת חירום, לא נוכל לספק מענה אפקטיבי בזמן אמת".

  • עוד באותו נושא:
  • נפט

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully