מה עושים: ביזאבו מפתחת פלטפורמת טכנולוגיית ענן לניהול ושיווק של כנסים ואירועים עסקיים, שמאפשרת למחלקות השיווק לייצר חוויה פרסונלית, וירטואלית והיברידית עבור כל משתתף, ולקבל מידע מהמערכת אודות הצלחת האירועים והשפעתם העסקית.
משתתפים:
אנדריי אסטרין, בן 37, נשוי + 3, גר באשקלון. תפקיד: Mobile Engineering Group lead, כשנה בחברה.
יוליה סמילנסקי, בת 36, בזוגיות, גרה בת"א. תפקיד: product designer, 7 חודשים בחברה.
עדי דגול, בת 37, בזוגיות, גרה בתל אביב. תפקיד: מנהלת מוצר Product Manager, שנה בחברה.
לוקיישן: בפאתי שכונת ביצרון בת"א, על גבול גבעתיים, נחבא ההאנגר בן שתי הקומות של הסטארט אפ ביזאבו. זה הסניף הישראלי של החברה, שיש לה סניפים נוספים בניו יורק וקייב ו- 370 עובדים, 120 מתוכם כאן. בכניסה לחצר יש שער כחול ושביל עם עצי פרי לצדו מוביל פנימה. העיצוב ביתי, אווירה חמימה עם רצפת פרקט, וקירות כחולים ולבנים, ופה ושם עמודים צבעוניים.
המון פופים זרוקים פה ושם, וממש בכניסה יש לובי מרכזי מאובזר בכל הטכנולוגיות הכי מתקדמות, שמיועד לאירועים. יש בו גם טריבונה כחולה שעליה זרוקות כריות בתכלת ואפור כהה ובהיר. המשרדים בנויים כאופן ספייס, יש חדרי ישיבות סגורים ו"אקווריומים", תאי טלפון מזכוכית עם מדבקות של דגים שטים, לעבודה בשקט.
יש חדר אופניים עם עמדות טעינה וליד המטבח יש פינת אוכל ושתיה לכלבים. על הקירות של גרם המדרגות שמובילות לקומה השנייה ולגג התל אביבי, מישהו צייר גרפיטי מדליק.
הפסקת קפה: הארונות במטבחון עשויים מעץ ומעליו שיש שחור. יש אי עם כסאות בר, ובצדו מדפי חטיפים על ביסלי, במבה, בייגלה, תפוצ'יפס, וגם חטיפי בריאות לשם האיזון. מתחתיו יש ארון שקוף, כמו בקיוסקים, תאים מרובעים וכף פלסטיק גדולה לגריפה, עם שקדים, חמוציות, אגוזי מלך, פקאן, מיקס של שוקולדים מחו"ל, מיקס שוקולדים מהארץ, עוגיות, בקיצור לכל מנצ'יז יש מענה.
על האי יש קערה עם תפוחים, בננות ואפרסמונים, גרנולה, קוואקר וזרעי צ'יה. וממול, על השיש, יש שתי מכונות קפה, אחת עם פולים טחונים ואחת רגילה, טוסטרים, מיקרוגל, מכשיר למים וקומקום לשומרי כשרות. מי שרוצה יכול למזוג לעצמו ויטמינצ'יק ממגוון נאה, ולהוסיף סודה מהמקרר, שנמצאת במדף ליד פחיות של קולה וספרייט. המדף העליון שמור לקופסאות של עובדים מהבית. מתחתיו ערימה של אריזות גבינה צהובה לטוסטים, גבינות לבנות, יוגורטים לגרנולה וחלב מכל מיני סוגים.
CV: כבת להורים שלמדו עיצב בסנט פטרסבורג, יוליה גדלה לתוך התחום הגרפי והאיור, ולכן היה טבעי שתבחר במגמת אומנות ותיכון. בצבא רצתה להיות מעצבת גרפית בעיתון "במחנה" ובסוף התגלגלה ל - 8200. מגיל 15 חלמה ללמוד בבצלאל, ואחרי השחרור התקבלה לשם ובסוף התואר התחילה לעבוד בקריאטיב במשרד הפרסום אדלר חומסקי, ובמשך שלוש שנים הייתה ארט דירקטור, פגשה אנשים מדהימים, ביניהם בין הזוג שלה.
"רציתי להתקדם לתחום יותר עיצובי ופחות רעיוני", היא אומרת, "למרות שהקריאטיב היה הומוריסטי ושנון. עברתי ל'אוסום', משרד ברנדינג, שם נחשפתי לחוויית המשתמש, התחלתי להתעניין בזה והלכתי עשיתי קורס".
היא עבדה בעוד חברת עיצוב ושני סטארט אפים ואז, מנהל העיצוב של ביזאבו, שהכירה בבצלאל, התקשר, אמר שהוא מקים צוות של יוצאי בית הספר וקרא לה להצטרף.
"הצוות המרשים הזה גרם לי לרצות להצטרף. היום אני מעצבת מוצר בשני צוותים שמתעסקים בקהל של הכנסים, גם אלה שבאים פיסית וגם המשתתפים בדיגיטל. זה נשמע קלישאה, אבל האנשים כאן הם אלה שעושים את העבודה".
אנדרי נולד ברוסיה והגיע לארץ במסגרת "מעלה" של נוער עולה, נקלט בפנימייה של כפר סילבר ולמד 37 יחידות במגמת מחשבים. אחרי השירות בגולני, התחיל ללמוד הנדסת תכנה ובסוף השנה השלישית התקבל לסניף המקומי של "AT&T" כבודק איכות בצוות מפתחי מובייל. אחרי שנה וחצי עבר להיות מפתח, עזב לסטארט אפ בתחום הסיוע לסוכרתיים, משם עבר לAVG ואז פתח חברת יעוץ לסטארט אפים.
"'פפר', הבנק הדיגיטאלי של לאומי, היה אחד הלקוחות שלי. כשהתחלתי לעבוד שם על 'פפר אינווסט, נקלטתי בחברה, הקמתי צוות של כרישים ואחרי ארבע וחצי שנים הגעתי לנקודה שבה הרגשתי שאני צריך להתקדם. בסוף 2020 פנו אלי הד האנטרים והציעו לי את ביזאבו. עברתי תהליך של שלושה חודשים, אחד הפרודוקטיביים שהיו לי אי פעם, ומוניתי להקים קבוצת מובייל. נכון להיום אנחנו שישה אנשים בארץ, שניים בקייב ושניים בקנדה".
עדי, בוגרת מגמת ביולוגיה וכימיה, התחילה את דרכה בצבא בקורס חובלים, אחרי שנה יצאה לקצונה ועשתה מגוון תפקידים כקצינת שליטה בחיל הים, בתפקידה האחרון היתה האחראית על יחסים עם צבאות זרים. אחרי שמונה וחצי שנות קבע ודרגת רס"ן, היא החליטה להשתחרר, נרשמה לכלכלה ופסיכולוגיה ובשנה השנייה התקבלה לתכנית של חינוך פיננסי בלשכות הרווחה של סיטי בנק.
"בשנה ג' התחלתי לעבוד בסיטי בנק כמנהלת מוצר פיננסי", אומרת עדי, "ועבדתי עם גוגל, אורקל ואינטל. במהלך שש וחצי השנים שהייתי שם, נפתח מרכז המו"פ בישראל ואז בפעם הראשונה נחשפתי לפיתוח והבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות.
"למדתי פיתוח דרך ארגון She cods כדי לעבות את הכישורים שלי כמפתחת טכנולוגית. בשלב מסוים רציתי לעבור מתחום הפינטק למשהו אחר. פנו אלי בלינקדאין מביזאבו, דיברנו בטלפון ומיד היה חיבור, היום אני מנהלת מוצר בשני צוותים".
בשביל הנשמה: אנדרי צולל ורוכב על אופנוע כביש והוא למד קוריאנית בבית ספר כאחת משפות זרות לצד אנגלית. יוליה מאיירת, מצלמת צמחים ופרחים ומטפחת עציצים כתחליף זמני לחלום לגור ביער. עדי משמשת כסמנכ"לית ב- she codes. אחרי שלמדה שם פיתוח בחינם, התחברה לחזון שלו להגיע ל- 50% נשים מועסקות בהיי טק והיא מקדישה לו את רוב זמנה הפנוי.
הפקת אירועים: ה"ביזאבואים" לא מפיקים את האירוע, אבל נותנים למפיקים את היכולת לנהל אותו בצורה המיטבית. יוליה אומרת שזה מתחיל מהדברים הבסיסיים כדי הוא יעבור חלק, "למשל, שאנשים יוכלו להירשם לאירוע בקלות. אנחנו משפרים את החוויה ההיברידית, כשיש 500 משתתפים באנגר ועוד 2000 שמשתתפים און ליין וצופים בו, צריך שכולם ייהנו".
עדי: "אחד הדברים שאנחנו עושים זאת יצירת האינטראקציה בין האנשים, היכולת להשתתף במהלך ההרצאה גם מרחוק, כאילו אתה נמצא און סייט, לשאול שאלה לא באמצעו הצ'ט בזום". יוליה מפתחת יכולת למחוא כפיים באמצעות לחיצה על כפתור, "המרצה ישמע את מחיאות הכפיים ממש וירגיש את מלוא האנרגיה של הקהל בכל מקום".
קורונה: עם המעבר לעבודה מרחוק כל עובד קיבל תקציב הצטיידות נאה. דנה, מנהלת המשרד, דאגה לכל מי שנדבק ובודד. ליוליה היא שלחה ערכת בריאות עם מיצים סחוטים ואוכל בריא. אנדרי זוכר את סדנת הקוקטיילים, שמתחבר לצ'טים הערים שיש בחברה על אוכל ובע"ח. פעם בשבוע יש פגישה כללית עם אחד הבכירים ויש מסורת של משחקים וירטואליים, המשחק המועדף הוא "שם קוד".
כמה ימים אחרי שחזרו לעבוד מהבית באשמת האומיקרון, המנהלים ואנשי הצוות הפתיעו, דפקו על הדלת של העובדים ונתנו לכל אחד מארז קוקטיילים ותותים. כולם התרגשו מהמחווה האישית וכל ביקור תועד והופץ ברשת הפנימית.
מה לובשים: קז'ואל, בלי נצנצים.
מאיפה עובדים: "הגמישות מקסימלית, והיא ערך", מסבירה עדי ואומרת שזה הדבר הכי חשוב בתקופה של חוסר וודאות. "אין מחויבות על מספר ימי העבודה מהמשרד וכל צוות עושה מה שמתאים לו. בפועל יצא שאנשים בחרו להגיע מתוך רצון ומחויבות". יש גם אופציה לעבודה באחד החללים של "ווי וורק" למי שרוצה לשנות אווירה.
ערך מוסף: מי שמחפש פסיליטיס מטורפים, שלא יגיע לביזאבו. זה לא הקטע שלהם. העיקר, הם אומרים, זאת האווירה הטובה, הארוחות המשותפות כשאפשר. במטבחון יש שלט גדול עם מאה משפטי פרגון, שהם המוטו פה ולצוותים הם קוראים "בתים".
לעובדים אין ל"תן ביס", אלא תקציב לאוכל, ולכל אחד מהם יש מנוי לפלטפורמת למידה מקוונת שמאפשרת לקחת קורס בכל תחום שאפשר להעלות על הדעת. אנדרי: "היו לי כל הפסיליטיס שאפשר להעלות על הדעת בשתי חברות שבהן עבדתי וזה לא היה זה. אם ארצה ללכת לחדר כושר, אתאמן ליד הבית".
עדי ערכה באולם אירוע לעמותה שלה והיה גם אירוע למשפחות שהשתמש בפלטפורמה של החברה וכלל הרצאות בסגנון "טד". ליוליה הייתה הרצאה על ה"נובי גוד" שזכתה למחיאות כפיים סוערות במיוחד וגרמה לה נחת, כי חשוב לה להפיץ את הבשורה שהחג הזה הוא לא כריסטמס.
שכר: אנדרי אומר שביזאבו נותנת שכר מעל לשוק בתחום שלו ועדי מסכימה אתו, אחרי שהתראיינה בעבר במקומות אחרים. יוליה: "נותנים פה מה שצריך כדי למשוך לכאן אנשים טובים".
מה הלאה: עדי מרגישה שהמשימה שלה כאן רק התחילה ויש להם ויז'ן איך עולם הכנסים צריך להיראות, "אני מרגישה זכות שאני יכולה לעבוד על מוצר כזה". אנדרי רוצה להישאר ולראות את עולם הכנסים במקום טוב יותר וגם יוליה לא מתכוונת לזוז לשום מקום ולהרחיב את תחומי העיסוק של הצוות שלה והמשיך לעשות דברים שעדיין לא קיימים בשוק.