הקשר עם הבת נותק. האם לסבתא יש זכות לראות את הנכדים?

פסק דין שניתן לאחרונה ע"י בית המשפט לענייני משפחה עסק במקרה רגיש וייחודי של סבתא שתבעה לקיים קשר עם נכדיה שנותקו ממנה.

לבית המשפט לענייני משפחה בצפת הוגשה תביעתה של סבתא שביקשה להתראות עם נכדיה. אותה סבתא התגרשה מבעלה לפני שנים רבות ושימשה כמשמורנית על בתם שהיתה אז בת תשע, ולימים עלו שתיהן לישראל והתגוררו בתל אביב. הנתבעת חזרה בתשובה, נישאה וילדה ילדים שעמם התראתה הסבתא מדי יום. ביום הולדתה ה-30, כשהייתה בסוף הריונה הרביעי, הודיעה לה האם כי בכוונתה לרכוש לה דירה במתנה אולם באופן פתאומי ואפילו מבלי שאפשרו לסבתא להיפרד מנכדיה, החליטו הבת ובעלה להעתיק את מגוריהם לצפון הארץ, שם הם מתגוררים עד היום ושם אף נולדו להם 3 ילדים נוספים.

במשך חמש שנים תמימות ניסתה הסבתא לפעול כדי לחדש את הקשר עם בתה ולראות את נכדיה, אולם הכול לשווא. שליחים ששלחה הסבתא התקבלו ע"י בתה כמי שבאו לחדור לחייה האישיים ולפרטיותה, עד כדי שהבת ובעלה הבהירו כי פניות נוספות יובילו אותם להגיש תלונה במשטרה. משהתייאשה, פנתה הסבתא לבית המשפט לענייני משפחה כדי שיתאפשר לה להתראות עם נכדיה.

הבת ובעלה טענו בבית המשפט כי התובעת היא אדם אובססיבי ותובעני וכי הם בחרו לנתק עמה את הקשר מרצונם, כאשר היו על סף התמוטטות רגשית ונפשית בגללה.

כמקובל במקרים מעין אלה, בית המשפט הזמין תסקיר של שירותי הרווחה, אשר קבעו כי טובת הילדים היא שלא לערבם במערכת הטעונה בין אמם (הנתבעת) וסבתם (התובעת) עד שהן יעברו הליך טיפולי מתאים, וכל זאת כדי למנוע מהם להימצא בקונפליקט נאמנויות בין דמויות משמעותיות בחייהם. אם יצליח הטיפול, המליצו שירותי הרווחה על תכנית הדרגתית ועדינה לחידוש הקשר בין הסבתא ונכדיה.

המלצות אלה היו מקובלות על הסבתא, אולם בתה התנגדה לכך נחרצות ולכן הורה בית המשפט לענייני משפחה על מינוי מומחה שיבדוק האם מפגשים בין הסבתא והנכדים יפגעו בשלומם הנפשי או הרגשי, והאם מפגשים שכאלה יפגעו בשלומה הנפשי או הרגשי של אמם. המלצתו של המומחה הייתה חד משמעית: אין שום מניעה להתחיל מיד בתכנית מפגשים עדינה בין הסבתא והקטינים.

פסק הדין שכתבה סגנית הנשיא לענייני משפחה, השופטת אביבית נחמיאס, סוקר את ההיסטוריה החקיקתית שקבעה את זכות הסבים לקשר עם נכדיהם: החל מהיעדר התייחסות בחוק, עובר דרך התיקון שנעשה בעקבות תוצאותיה הקשות של מלחמת יום הכיפורים, וכלה בתיקון האחרון משנת 2012 שקבע כי הדבר מסור לשיקול דעת בית המשפט כאשר הדבר הוא לטובת הקטין. לאחר סקירה מקיפה של פסקי דין שיישמו את הוראות החוק התגבשה גם מסקנה פשוטה: מעמדם של הסבים מוגן בחקיקה, לצד איזונים שנועדו לצמצם את הפגיעה באוטונומיה ההורית.

למרות שבמקרה הקונקרטי התמונה שהצטיירה בפני בית המשפט היא שהקשר בין הסבתא ובתה מורכב ואיננו ניתן לגישור, התוצאה שנקבעה היא התרת קשר מפוקח בין הסבתא ונכדיה באופן שבו לאחר מפגשי הכנה יתקיימו פגישות מפוקחות שידווחו באופן מסודר לבית המשפט, ובהתאם לדיווחים תישקל הרחבה מדורגת בהתאם.

עורכי הדין דניאל פרידנברג ואוהד הופמן ממשרד "הופמן & פרידנברג" המתמחים בענייני משפחה וירושה מסבירים כי פסק הדין תואם את הקו השולט בפסיקה הרלוונטית בענייני משפחה: "טובת הילד הוא עקרון העל והוא משמש מעין 'עמוד הענן' שאחריו צועדים בתי המשפט בענייני קטינים. לא צריך מומחה כדי לדעת שקשר נורמטיבי ובריא כולל קשר עם משפחה מורחבת, ואם הגורמים המקצועיים מצדדים בכך, בית המשפט צריך להצביע על סיבה מהותית וחריגה כדי לסטות מהמלצות שכאלה".