יעקב חן, משנה למנכ"ל וסמנכ"ל הכספים של קבוצת תנובה: "תקופת הקורונה והשנתיים האחרונות חידדו את המשמעות של ביטחון תזונתי, ואת תפקידה של תנובה כחברת מזון לאומית, וכארגון חיוני שמספק תזונה יומיומית ומגיע לכל בית ולכל מקום, גם בתקופות של סגר ובידודים. בתקופה זו, תנובה המשיכה לפעול ברציפות. בגל החמישי האתגר היה לעיתים גדול אף יותר. מצד אחד, נדרשנו לפעול במהירות כדי לבצע התאמות תפעוליות ולהבטיח את רציפות האספקה וביטחון המזון לכל מדינת ישראל, תוך הקפדה על בטחון העובדים. מצד שני, גם בתנובה כמו בכלל המשק, פגשנו בגל האחרון מאות עובדים חולים ומבודדים, ונדרשנו להמשיך ולייצר ברציפות תפקודית גבוהה, תוך מעבר למשמרות של 12 שעות, עם מגבלות של קפסולות וכח אדם מצומצם.
תקופת הקורונה האיצה תהליכים שיכלו לקחת שנים, כמו עבודה היברידית, תרבות של קבלת החלטות מהירה, תהליכי אוטומציה וניהול ובקרה מרחוק. חידדנו את הפוקוס העסקי, את חשיבות המיקוד בתזרים המזומנים וחיזוק המאזן הפיננסי. ביצענו הקצאה מחדש של תקציבי השקעות לפי מנועי צמיחה, בד בבד עם החלטה על פעילויות שנכון לנו לצאת מהן.
ההזדמנות הניהולית היא לדעת איך לקחת אתגר גדול שנכפה מבחוץ, לבחון את עצמך כל העת ותוך כדי תנועה, להחליט אילו תהליכים צריך להאיץ ועל אילו פעילויות כדאי לוותר או לשנות בהתאמה לסביבה העסקית המשתנה, ולמעשה לבצע טרנספורמציה עם בוסטר. אלו ימים מאתגרים, שמחייבים אותנו להסתכל על הרבה דברים מחדש, אבל אולי יותר מכל הם נותנים משנה תוקף לחשיבות של אסטרטגיה ארוכת טווח".
רו"ח מירי אורן, מנכ"לית 'אפקה' המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב: "הגל החמישי הזכיר לכולנו שהשינוי באקדמיה ובעולמות החינוך רק החל, ורק מי שישכיל לגלות גמישות, יצירתיות ופרגמטיות, יוכל לצלוח אף אותו ולמנף את הסיטואציה לטובתו. ההוראה ההיברידית (שיעורים פרונטליים יחד עם שיעורים מרחוק), הולכת ללוות אותנו לעוד שנים ארוכות ולשנות את פני האקדמיה. בזכות הערכות מקדימה שעשינו עוד בגל הראשון הפעלנו באפקה כבר בסגר הראשון קמפוס היברידי במלואו, כשכל הזמן ובהתאם לצורך אנחנו משנים, מגוונים ומתאימים את הפתרונות שנדרשים למציאות החדשה. זה מצריך משאבים לא מבוטלים, יצירתיות והתגייסות של הסגל כולו, ואני שמחה לראות כי אנחנו עומדים במשימה הזו ופתוחים כל העת למשוב ולשינוי.
גם תקופת הבחינות שנמצאת בעיצומה בימים אלו, דרשה מאתנו הערכות שונה. כמכללה שמלמדת מקצועות ריאליים שמחייבים קיום של בחינה פיזית, נדרשנו לשמור על בריאות הסטודנטים מחד וטוהר הבחינות מאידך. כדי לאפשר זאת, רכשנו מסכות 95N לבחינות, הקפדנו באופן הדוק על התו הירוק וריווחנו את הכיתות. גם כאן, בזכות יצירתיות, קפדנות ותגובה מהירה לשינוי, אנחנו עומדים במשימה".
ליאור לוי, מנכ"ל ומייסד חברת הטכנולוגיה פרולוג'יק (Prologic): "אם יש משהו שכולנו למדנו להעריך במהלך השנתיים האחרונות זה את השגרה. הטכנולוגיה הוכיחה את עצמה במהלך התקופה הזו כאחד הגורמים שמסייע לנו כפרטים וכחברה לשמור על שגרת יומנו.
בין אם מדובר על שירותים מהבנק, קניות מהסופר, לימודים ועבודה מהבית, רפואה רחוקה מקופות החולים - הכול נהיה דיגיטלי ובמרחק של כמה קליקים מאיתנו. כחברה המספקת שירותים טכנולוגיים לחברות הגדולות במשק הישראלי, ראינו בצורה יומיומית את החשיבות של הטכנולוגיה בקיום רציפות עסקית ותפעולית, שהייתה כה נחוצה להמשך קיומה של שגרת הקורונה החדשה.
כחברה עסקית, חשבנו בגלים הקודמים שאנו כבר מיומנים ומתורגלים בעבודה תוך כדי מגיפה. אלא שאחד הדברים אותם לימדה אותנו הקורונה הוא שיש לצפות להפתעות ולשינויים, וכך היה גם כאשר התפשט הגל הנוכחי של האומיקרון.
נכון, סגר לא היה, וארגונים ועסקים נותרו פתוחים, אך נאלצנו להתמודד עם כמות מאוד גדולה של מאומתים ובידודים, גם בקרב עובדינו וגם בקרב משפחותיהם. זה חייב את כל בעלי העניין - הנהלה, עובדים, לקוחות - לגלות גמישות ולהירתם, להתאמץ יותר מהרגיל, לתת מעבר למצופה, לגלות אחריות וראש גדול, ומתוך הבנה של נחיצות השירותים הניתנים לציבור ונתמכים באמצעות הטכנולוגיה".
אתי אלטמן - מייסדת עמותת "תנו לחיות לחיות": "בעלי החיים אינם יכולים להשמיע את קולם ולמען זה אנחנו כאן, גם בתקופות רגועות וגם בתקופות מורכבות. מאז תחילתו של נגיף הקורונה אי שם ב-2019 ובפרט בכל גל שמגיע אלינו, עמותות בעלי החיים מקבלות לידן עוד ועוד קריאות על כלבים וחתולים שננטשו.
על פי נתונים שפורסמו בסוף השנה, בשנת 2021 אומצו 668 כלבים בלבד, וננטשו 308 על ידי בעליהם. חוסר היציבות בשגרה, גורמת לאנשים רבים להתקשות בגידול בעלי החיים. אנו נמצאים במצב קבוע של חשש בבתי המחסה מעלייה בכמות נטישות של כלבים וחתולים, זאת בעוד שאנשי הצוות, נדבקים בעצמם בנגיף, ונוצר מחסור בכוח אדם. כלבים וחתולים הוחזרו לכלוב על לא עוול בכפם.
אין דבר שפוגע ברגשותיה של החיה יותר מנטישה. הרגע בו כלב או חתול חוזר לכלוב, והוא מביט בעיניים עצובות כאילו הוא מבין - אבל הוא לא באמת מבין מה הוא עשה שמגיע לו שינטשו אותו. כדי לשרוד, אנחנו נזכרים במטרה החשובה שלנו ומצליחים לגייס עוד ועוד אנשים שירצו לקחת חלק ולעזור. אנחנו קוראים לאנשים לבוא ולאמץ, למלא את הבית באושר בצורת כלב או חתול.
