האם מערכת המשפט מגוננת על NSO?

לא רק פוליטיקאים ופקידי ממשלה בכירים אלא גם לא מעט אנשי עסקים שואלים את עצמם האם נפרצו גם הטלפונים הסלולריים שלהם.

בנסיבות רגילות היה מומלץ לאותם גורמים שלא לחכות להחלטה על ועדת חקירה - ממשלתית או ממלכתית -ולנסות לתבוע מהחברה לא רק את עלבונם אלא אולי גם הפסדים כספיים שנגרמו להם כתוצאה מהרוגלה שהופעלה נגדם. הבעיה היא שמי שירצה לעשות כן, יגלה שלא מדובר במאבק פשוט:

לא רק שלרשות NSO עומד תקציב משפטי בלתי נדלה, שיסייע להם להתיש כל תובע אפשרי, הרי שהגוף "החצי-בטחוני" זוכה גם להגנה מפתיעה מצד המערכת המשפטית, שממהרת לאשר צווי איסור פרסום על התיקים המתנהלים כנגד החברה.

נתחיל דווקא בכסף: כמה שווה החברה? קשה לדעת, אבל אפשר לנסות ללמוד לפי העובדה שבשנת 2019 היא נמכרה למייסדיה: שלו חוליו ועמרי לביא ולקרן נובלפינה, קרן השקעות פרטיות אירופית, בסכום שמוערך במיליארד דולר.

זאת ועוד. החברה גובה עבור שימוש בתוכנת פגאסוס סכומים של עשרות מיליוני דולרים (מעשרה מיליון דולר ומעלה) לשנה ממדינות שלהן נמכרה הרוגלה.

כמה שילמה ממשלת ישראל בעד תכנת הריגול? לפי שעה לא ידוע - ואולי הדברים יתבררו במהלך החקירה, אבל לפחות לגבי תזרים המזומנים של NSO, אין מה לדאוג. אולי עשרות מיליוני דולרים מכמה עשרות לקוחות לא נשמעים כמו סכום גבוה בעולם ההייטק, אבל כאשר מדובר בעצמם במנוי מתחדש, הרי שיש כאן אפיק הכנסה בטוח לשנים רבות קדימה.

ומה באשר להליך המשפטי עצמו? גם כאן אפשר למצוא עדות לעושרה של החברה. חיפוש במאגרים מעלה שישנם שבעה תיקים שהתנהלו מול NSO בבתי המשפט השונים בארץ.

אחד מהתיקים התנהל בבית הדין לעבודה בתל אביב, ובמסגרתו הוגשה תביעה על ידי מיכאל הרמן ששימש בחברה בתפקיד בכיר של דירקטור פיתוח תוכנה.

הרמן טען שפוטר שלא כדין לאחר שהוצעו לו משרות שאינן תואמות את כישוריו ולפיכך הוא זכאי לקבלת מענק גדול יותר. התביעה נדחתה אז בהסכמת הצדדים, אך תלוש המשכורת של הרמן ששיקף שכר חודשי של כ-80 אלף שקל (וזה עוד לפני הזינוק בשכר עובדי ההייטק), מרמז משהו על הכסף הגדול שמסתובב בחברה.

תביעה נוספת שהוגשה נגד החברה לבית המשפט השלום בת"א על ידי עומר עבד אלעזיז אלזהרני עשויה לשפוך אור על הסיכויים של בתי הנשפט להתמודד עם תביעות נגד החברה.

אלזהרני הוא סעודי תושב קנדה וחברו של העיתונאי המנוח ג'אמל חשוקג'י שנרצח באיסטנבול. אלזהרני טען כי המשטר הסעודי עקב אחריו באמצעות תוכנת פגסוס שהושתלה במכשיר הטלפון הנייד שלו.

שוחחנו עם עו"ד עלאא מחאג'נה שמייצג את אלזהרני, למרבה האירוניה השיחה התבצעה דרך טלפון נייד ומחאג'נה לא הסתיר לאורך השיחה את חוסר הנוחות שהוא מרגיש לשוחח באופן חופשי על התביעות בהן הוא מייצג "פרו בונו" (כלומר בהתנדבות) את לקוחותיו נגד NSO:

"נכון להיום אני מייצג תובעים בשני תיקים שונים. תביעה אחת בשם מתנגד משטר סעודי הגולה בקנדה (כאמור: עומר עבד אלעזיז אלזהרני, ב"א) והתביעה שניה בשם קבוצה של מקסיקנים שהם עיתונאים, עורכי דין, ואקדמאיים" אומר מחאג'נה ומוסיף: "החשיפות מהימים האחרונים בעניין מלמדות את מה שטענתי לו כבר לפני שלוש שנים, עת הגשת התביעות.

התחום הזה, אסור שהוא יישאר בלי הסדרה ורגולציה. אסור שהחברות האלה יפעלו במחשכים. צריך להסדיר את העניין הזה במהרה תוך מתן דגש על הסכנות הכרוכות בשימוש ברוגלה והפגיעות בחפים מפשע.

היום הוכח שאם מעמידים רוגלה מסוכנת כזו לרשויות האכיפה, אפילו במדינת חוק, עדיין רוב הסיכויים כי יעשה בה שימוש לרעה ויפגעו חפים מפשע. קל וחומר כאשר הרוגלה משווקת ונמכרת לדיקטטורות ושלטונות חשוכים בעולם, אז קיימת וודאות מראש כי השלטונות ישתמשו ברוגלה כדי לעקוב אחרי מתנגדי משטר ופעילים חברתיים ועיתונאים".

מה מצב התיקים היום?

"התיקים עודם מתנהלים בפני בית המשפט, חרף אינספור ניסיונות משפטיים להביא לדחייתם על הסף. לצערי, על התיקים הוטל צו איסור פרסום גורף כך שאני מנוע לפרט אודותיהם. תמוה בעיני להטיל על תביעות אלה איסור פרסום, במיוחד נוכח ההתעניינות הציבורית שהולכת וגוברת, לרבות בישראל לאחרונה. שוללים מהציבור את הזכות לדעת במטרה להגן על החברות".

איך הוצא צו איסור פרסום? הרי חלק מהתיקים אני מצאתי לבד באתרי המשפט. ככה גם הגעתי אליך.

"בית המשפט הוא שהוציא צו איסור פרסום. לאור הפרסומים המדאיגים על שימוש לא חוקי הנעשה ברוגלה בישראל, הייתי מצפה מהמדינה, באמצעות היועץ המשפטי לממשלה, לנקוט בעמדה למען פומביות התיקים.
על הפרק עומדות פגיעות קשות בזכויות בסיסיות, כל העולם מדבר על החברות ועל הרוגלה כך שאיסור פרסום אינו הגיוני, וכל העניין של איסור פרסום מנוגד לזכות הציבור לדעת, ומצביע על עמדה בעייתית מצד המערכת בלשון המעטה".

איך ההתמודדות מול החברה בבית המשפט?

"מאז הגשת התביעה, החברה שכרה שני משרדים מהגדולים בארץ, ועל ההגנה עובדים צוותים שלמים שבידיהם אמצעים ומשאבים אינסופיים. ניתן לזהות זאת מההליכים המשפטיים. נותר רק לדמיין ולתאר את הכספים שנשפכו בניסיון להביא לדחיית התביעות".

ניסינו להעריך בעזרת עו"ד עלאא מחאג'נה, גם לגבי הדרך שבה מתקשרת NSO עם ממשלות ברחבי העולם, ניסיון שנחל הצלחה מועטה בלבד: "החברה מתקשרת עם המדינות בעולם בהסכמים שונים ונפרדים. אני משער שההסכמים משתנים בהתאם למדינה, בהתאם לשירות שניתן והיקפו. לפי הפרסומים משולמים עשרות מיליוני דולרים בגין כל הסכם שתוקפו קצוב לשנה, אך בגלל החיסיון וצו איסור הפרסום לא אוכל לפרט".

מהניסיון של עו"ד מחאג'נה משתמע שקשה מאוד לנהל תיק פרטי נגד NSO, מה שאולי רק מגביר את הצורך בחקירה מקיפה של ועדה בעלת סמכויות שתוכל לפזר מעט את מעטה הסודיות שבתי המשפט בישראל ממהרים להעניק לחברה שלפחות על פי הפרסומים, הטכנולוגיה ההתקפית שלה אחראית לפגיעה חסרת תקדים בחופש הפרט בישראל.