תקופת הקורונה יצרה בעיות חמורות למעסיקים, אשר מצאו עצמם מתמודדים עם סגרים ותקופות חל"ת של העובדים. בניגוד למדינות אחרות כמו גרמניה, בה ניתנו מענקים למעסיקים ואלו העבירו אותם לעובדים, בישראל לא נהגו כך.
ומה הייתה התוצאה? אם מעסיק היה זקוק לעבודה חלקית של עובד נוצרה סיטואציה קפקאית. הלא אם אותו עובד יעבוד הוא לא יהיה זכאי לתשלום בגין חל"ת, אלא רק לשכר עבודה בגין העבודה שביצע בפועל ובכך יינזק כספית. סיטואציה זו הביאה לשלל פתרונות יצירתיים ולא חוקיים, שהנפוץ שבהם היה עבודה בפועל תוך קבלת תשלום ב"שחור", תוך דיווח שקרי על חל"ת.
אם לא די בכך, יש מעסיקים שעשו שימוש לרעה בחל"ת, המשיכו להעסיק את העובדים במשרה מלאה, אך שילמו להם שכר חלקי ביותר ב"שחור", תוך ניצול מחפיר של המדינה ושל העובדים. כך יצא שהמדינה שילמה כסף חינם למקום בו אנשים עבדו, ואילו העובדים ניזוקו בכך שזכויותיהם הסוציאליות קופחו קשות, הוותק לא נצבר להם וזכויותיהם בקרנות הפנסיה נפגעו באופן חמור.
בפשרה שקיבלה תוקף של פס"ד בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, תבע עובד שהיה מועסק במשך שנים רבות את מקום עבודתו. בשנת 2020 הודיעה הנהלת החברה לעובדים כי הם מוצאים לחל"ת, אך נדרשים להמשיך ולעבוד בפועל ובתמורה לעבודתם יקבלו 30% משכרם. כשפנה העובד להנהלה והביע את התסכול שחש, נענה כי "המדינה נותנת לנו (למעסיק) להרוויח, אז למה שלא ננצל זאת?"
העובד התובע קיבל את דמי החל"ת, ובנוסף שולמו לו סכומים באופן ישיר וללא כל אזכור בתלושי השכר. יש לציין כי במצב עניינים זה, לא רק שהמדינה והמוסד לביטוח לאומי יצאו נפסדים ומרומים על ידי החברה הנתבעת, אלא גם העובד שלא קיבל זכויות סוציאליות כלשהן, ועל אף העסקתו ברציפות לא קיבל שכר עבודה מלא. לאחר פניות חוזרות ונישנות מצד העובד על תנאי העסקתו, החליטו בחברה להוסיף חטא על פשע ולפטרו. בשימוע שנערך לו הובהר כי אין כל טענה אליו או לתפקודו וכי הסיבה לפיטורים היא ירידה במכירות.
במסגרת הסכם הפשרה קיבל העובד פיצויי פיטורים מלאים, את כל הזכויות הסוציאליות המגיעות לו ובכלל זה פדיון הבראה וחופשה וכן מענק פרישה מעבר לפיצויי הפיטורים. לדברי בא כוחו, עו"ד שלום בר המתמחה בדיני עבודה: "זהו אחד ממקרים רבים שהגיעו למשרדנו בעקבות מגפת הקורונה. מעסיקים רבים בחרו לנצל את הסיטואציה לטובתם, תוך שהם מנצלים באופן ציני את הן את עובדיהם והן את המדינה והמוסד לביטוח לאומי. העובדים, שכבר קיבלו את התשלומים מביטוח לאומי, נמנעים מהגשת תביעה ועמידה על זכיותיהם, שכן הם חוששים שייאלצו להשיב את הכספים שכבר קיבלו מהמוסד לביטוח לאומי בתקופת החל"ת".