התפוצצות פרשת פגסוס חשפה את הקלות בה המדינה יכולה להפר את הפרטיות של אזרחיה, תוך רמיסה בוטה של לשון החוק. הטריבונל המשפטי שיוקם לחקור אותה ידון בהיבטים הפליליים והמוסריים של התנהלות המשטרה, אולם אין בסמכותו לפסוק האם אלו שמכשירם נפרץ זכאים לקבל פיצוי. לצורך כך יהיה עליהם לפנות לבית המשפט. מה סיכויי תביעתם ובכמה כסף מדובר?
הטלפון שלי נפרץ באמצעות תוכנת פגסוס. אילו אפשרות עומדות בפני?
הניזוק שמכשירו נפרץ יכול להגיש תביעה נזיקית כנגד המשטרה שכוללת דרישה לפיצוי כספי. לצד זאת, קיים הליך בשם קובלנה פלילית, במסגרתו, במקום שהמדינה תהיה המאשימה, הניזוק הוא המאשים. סעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי מאפשר לכל אדם להגיש קובלנה פלילית בגין רשימה סגורה של עבירות ובכללן גם העבירה הרלוונטית לפרשת פגסוס - פגיעה בפרטיות. לשון החוק קובעת כי האזנה לאחר, ללא קבלת צו שמתיר זאת, מהווה עבירה. נציין כי החוק אומנם מספק מטריית הגנה - פטור שמוענק לרשויות הביטחון מפני הליכים אלו, אולם זה ניתן רק וככל שמדובר על פגיעה סבירה. כעולה מהפרסום בכלכליסט, המשטרה לכאורה פרצה למכשירי הטלפון ללא סמכות וללא שקבלה צו שמתיר לה לעשות כן, מה שחורג ממתחם הסבירות. בנוסף, לרשות התובעים עומדת האפשרות לטעון כי המשטרה ביצעה האזנת סתר אסורה.
כמה כסף יכול לקבל התובע אם יזכה?
במסגרת תביעה אזרחית, בדומה לתביעת לשון הרע בגין הוצאת דיבה, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי של עד 50,000 שקלים, ללא הוכחת נזק, וככל והוכח שהפגיעה בפרטיות "נעשתה בכוונה לפגוע", רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע כפל פיצוי - כלומר עד 100,000 שקלים. כמו כן, היה והתובע יצליח להמציא בפני בית המשפט ראיות שמוכיחות את גובה הנזק שנגרם לו, הפיצוי יכול להאמיר לסכומים גבוהים הרבה יותר.
המדינה לא חסינה מפני תביעות נזיקין?
לא. חוק הנזיקין האזרחיים קובע כי המדינה, ככל גוף שלטוני אחר, צריכה להיות אחראית על מעשיה. כלומר, עליה לצפות כי מעשה רשלני או מחדל תוך שימוש בכוחותיה וסמכויותיה, עשוי לגרום לנזק לאזרחים. חשוב לציין שאחריות המדינה משתרעת על כלל פעולותיה, והיא כוללת אחריות ישירה (כמעוול), אחריות ישירה מכוח תורת האורגנים (אחריות על פעולות של בכירים) וכמובן אחריות כמעביד.
בית המשפט קבע כי 'מה שנדרש מאנשי המשטרה, כמו מיתר הנמנים עם מנגנון המדינה, הוא להפעיל את הסמכויות בתבונה ולהשתמש בכוחות הנתונים להם באותה מיומנות וסבירות ולנקוט אותם אמצעי זהירות, המתחייבים בנסיבות המקרה, כפי שאדם סביר וכשיר לאותו עניין היה נוקט, והכול מתוך המגמה שלא לגרום נזק מעבר לנדרש לביצוע אותה משימה'. עוד קבע בית המשפט כי, 'בצד חובתה של המשטרה להגשים את משימותיה למען האינטרס הציבורי, היא נדרשת לנקוט זהירות רבה בהפעלת סמכויותיה בהליך הפלילי, כדי למנוע פגיעה לא ראויה בזכויות היסוד של הפרט לחירות לכבוד ולאוטונומיה אישית'. פרשת פגסוס משרטטת תמונה על פיה, המשטרה הפעילה את כוחותיה מבלי לנקוט באמצעי זהירות ובחוזר סבירות.
האם ניתן לתבוע באופן אישי את הקצין שהורה על פריצה או על זה שביצע זאת בפועל?
לא. סעיף 7א' לפקודת הנזיקין, שעניינו "חסינות עובד הציבור", קובע כי לא תוגש תובענה נגד עובד ציבור על מעשה שעשה תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני כעובד ציבור, המקים אחריות בנזיקין. ההיגיון שעומד מאחורי סעיף זה הוא הרצון להגן על שיקול הדעת של עובד הציבור שממלא תפקיד שלטוני, כדי שיוכל להמשיך ולבצע את תפקידו זה למען הציבור בלי להיות מוטרד מאיום בתביעות.
מתי ניתן להגיש את התביעה?
לא די בעצם הפרסומים בעיתונות, על מנת להרים את נטל ההוכחה כי הטלפונים אכן נפרצו ע"י המשטרה. סביר להניח כי המשטרה מיוזמתה לא תספק את הראיות הנדרשות לכך, ואלו יושגו רק כפועל יוצא של עבודת ועדת חקירה ממלכתית. אי לכך, התובעים נדרשים להמתין עד לפרסום מסקנותיה.
עו"ד ליאור וימן הוא מומחה לדיני ביטוח ונזיקין