"אני לא יודע מי פרץ בדיוק, מה שגילינו זה ה' ישמור". כך העיד בבית הדין לעבודה בת"א המעסיק שפרץ למכשיר הסלולר שהעניק במסגרת עבודתו לסוכן המכירות. בתביעה שהגיש העובד נגד מעסיקיו בבית הדין האזורי לעבודה בת"א באמצעות באת כוחו עורכת הדין דגנית בר קציר, נטען כי הפריצה למכשיר הסלולר פגעה בפרטיותו וחשף את המעסיק לתמונות אינטימיות של רעייתו.
לאחר שהעובד מסר מכתב התפטרות, המעסיק בחברה שעוסקת בעיצוב, ייצור, ייבוא ושיווק רהיטים, דרש ממנו להחזיר באופן מיידי את מכשיר הסלולר שקיבל לצורך עבודתו. העובד השיב לו כי לא יוכל להחזיר המכשיר באופן מיידי, מכיוון שאשתו לקחה את המכשיר למעבדה במטרה לגבות את החומרים האישיים שלו שכלל תמונות, סרטונים ותכנים אישיים נוספים. המעסיק התעקש לקבל המכשיר מייד תוך שהוא מאיים, צועק ומשפיל אותו ואת רעייתו שהגיעה לאסוף אותו מהעבודה.
הלחץ להחזיר את המכשיר במיידי גרם לעובד להתאשפז בבית החולים. בתביעה נטען כי המעסיק החליף את הקוד למכשיר ואף ניתק את הקו. מסיבה זו במעבדה לא יכלו לשחזר את הנתונים ולהעביר את החומרים הפרטיים שנשמרו במכשיר הסלולר של העבודה. העובד ביקש לקבל את הקוד אך סורב ואז המעסיק שלח אליו את הנהג שאיים עליו טלפונית. בלית ברירה, אשתו נאלצה למסור את מכשיר הסלולר עם החומרים הפרטיים לנהג.
העובד סיפר ש"היינו בטראומה שמא ייעשה שימוש במידע הפרטי והרגיש הנמצא בנייד שכלל בין היתר תמונות של רעייתי במצבים אינטימיים". בתביעה נטען כי מעסיקיו חדרו לטלפון הנייד שהיה בשימושו ולתיבת הדוא"ל הפרטית שלו ונחשפו למידע אישי רב שכלל תכתבויות בינו לבין באת כוחו, המהווה פגיעה בזכות לחיסיון בין לקוח לעורך דינו והתכתבויות אישיות ומשפחתיות, הקלטות ווסטאפ, רשימת אנשי קשר של חברים ובני משפחה ותמונות של רעייתו במצבים אינטימיים, שזוכות להגנה מכוח צנעת הפרט.
המעסיקים טענו להגנתם כי לא חדרו לפרטיותו, לא נחשפו לתכנים אישיים ולא צפו בתמונות עירום של רעייתו של העובד, שלטענתם, נעלם, לקח את הטלפון ולא החזיר אותו. לדבריהם, מכשיר הטלפון הנייד נמסר לו לצרכי עבודה והמידע שהופק על ידם מהטלפון הנייד הוא מידע רלבנטי לצורך התגוננות משפטית מפניו ולהוכחת טענותיהם שהעובד ביצע עבירות פליליות וגנב מהם. מעסיקיו צרפו לכתב ההגנה התכתבויות ווטסאפ בין העובד לרעייתו וכן מידע מאפליקציית הוייז שלו, מה שמלמד לדעת בית הדין שמעסיקיו נחשפו לתכתובות אישיות/פרטיות של העובד.
השופטת כרמית פלד מבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבעה כי למרות שבית הדין לעבודה אינו מוסמך לפסוק פיצוי בגין פגיעה בפרטיות, הוכח כי חדירת מעסיקיו לתכנים בסלולר שקיבל העובד, מהווה הפרת חובת תום הלב המחוייבת ביחסי עבודה וכי הדבר הסב עוגמת נפש חריגה לעובד אשר מצדיקה פיצוי.
בית הדין קבע כי מכשיר הטלפון הנייד שהיה בשימוש העובד הינו רכוש של מעסיקיו ונמסר לו על ידם, אך לא הוכח כי בעת מסירת המכשיר לעובד היתה כוונה כי מכשיר הנייד ישמש אך ורק לצרכי עבודה וכי נאסר עליו לעשות שימוש במכשיר לצרכים אישיים. מהעדויות עלה כי מכשיר הטלפון הנייד היה 'מכשיר מעורב', קרי, שימש את העובד הן לצרכי עבודה והן לצרכים אישיים -פרטיים. ברור כי מעסיקיו ידעו שהעובד עושה שימוש במכשיר הנייד לצרכים אישיים- פרטיים, ולו בנקודת הזמן בה ציין העובד בפניהם גם בכתב, כי הוא נכון להשיב להם את המכשיר לאחר שמעבדה תאתר ותגבה מידע אישי שלו מהטלפון הנייד, בכללן תמונות משפחתיות - אישיות ולטענתו אף אינטימיות. אמירה זו של העובד בדבר הימצאות חומר פרטי-אישי במכשיר הנייד לא הוכחשה. בנסיבות אלה, אף אם היה מוכח כי המכשיר נמסר לעובד לצרכי עבודה בלבד מעסיקיו לא היו רשאים להיכנס לתוכן ההתכתבויות האישיות שלו אלא בנסיבות חריגות ולאחר שהתקבלו בענין זה צווים משפטיים מתאימים.
תוצאת הדברים היא כי נפגעה פרטיותו של התובע באופן חמור. העובדה שהטלפון הנייד ניתן לעובד על ידי מעסיקיו, אינה מאפשרת להם לחדור למידע הקיים בטלפון הנייד, ללא בקרה וללא ריסון. בפני מעסיק החושד כי עובדו נוהג שלא כשורה ובין השאר נוטל ממנו שלא כדין מידע, עומדת האפשרות לפנות לבית הדין בבקשות מתאימות לצווים דחופים. במידת הצורך, לאחר שיקול דעת, יתכן ותינתן למעסיק האפשרות לקבל לידיו את המידע המבוקש, לאחר סינון מידע פרטי אישי ותוך ניסיון לצמצם את הפגיעה בפרטיות העובד. וזאת בהליך משפטי מפוקח ומבוקר, שלא יינקט על ידי המעסיק בהתאם לשיקול דעתו הבלעדי.
טענות סוכן המכירות בדבר סערת רגשות חריגה, וחשש לחשיפת תכנים אינטימיים לא הופרכו כל, מה עוד שנתמכו גם באישורים רפואיים.
בית הדין נענה לטענת בא כוחו של העובד, עורכת הדין דגנית בר קצין העוסקת בדיני עבודה, כי בשל התנהלות המעסיקים יש מקום לפסוק לזכות העובד פיצוי בגין עוגמת הנפש וחוסר תום הלב. התנהלות המעסיקים לפני סיום יחסי העבודה בין הצדדים, שכלל עיון במידע אישי של העובד שנמצא במכשיר הטלפון הנייד שהיה בשימושו, מהווה התנהלות החורגת מנורמות מקובלות של מוסר והגינות.
בית הדין פסק לעובד בסעיף זה פיצוי של 7000 שקל ובסך הכול פסק לו פיצוי כולל של כ-150 אלף שקל עבור היעדר שימוע לפני פיטורין, פיצויי פיטורין, היעדר הודעה מוקדמת, פדיון ימי חופשה, דמי הבראה, דמי מחלה, הפרשי שכר והפקדות לפנסיה, אי הודעה לעובד על תנאי העסקה, תלושי שכר לא תקינים, הוצאות משפט ושכר טרחת עורכת דינו.