המחירים הוקפאו? הבדיקה שלנו מוכיחה שהם ממשיכים לעלות

לפני קרוב לשבועיים פנו שר האוצר ושרת הכלכלה אל ראשי ענף המזון בישראל, יצרנים ויבואנים, בבקשה כי יימנעו מהעלאת מחירים. רוב הנמענים חרקו שיניים, חלקם הסבירו למה לא היה להם מנוס אלא להעלות מחיר, אך בסוף - ככה לפחות חשבנו - התיישרו והודיעו על הקפאה זמנית של עליית המחירים, חלקם אפילו על כוונתם להוזיל חלק מהמוצרים.

יצאנו לבדוק ולראות מה קרה בעקבות המחאה הציבורית, התערבות השרים והבטחות הגורמים הבכירים בענף, ונדהמנו: מסתבר שהמחירים ממשיכים לעלות ממש מתחת לאפנו.

מה בסל שבדקנו? המוצרים שרובנו רוכשים: ירקות, מוצרי ניקוי וכביסה (בעיקר של סנו) ואיך אפשר בלי המוצרים של אסם? מאפים ושתייה קלה. ליקטנו לסל שלנו 39 מוצרים מובילים, אך להפתעתנו סל הקניות השכיח שלנו התייקר בממוצע ב- 4%.

הסל של רמי לוי, ממשיך להיות גם החודש סל הזול בסקר וזאת למרות שמחירו עלה ביותר מ 5% ממחירו בדיוק בדיוק לפני חודש, ולמה? התשובה פשוטה: ברשת אולי שומרים על הסל הזול ביותר, אבל היכן שניתן לייקר - מייקרים - כי אם המתחרות מעלות מחירים, כולנו יכולים להעלות מחירים.
חלק מהסיבה היא המנגנון הפסיכולוגי שלנו כצרכנים.

הסל הזול ביותר התייקר ב-18 שקלים, מנה פלאפל ושתייה. הבעיה היא שכאשר מצרפים קניה ועוד קניה - ובחנים את ההפרש החודשי, מתקבל כבר הפרש קרוב יותר לעלות החוג של הילד במתנ"ס או חבילת הגלישה הביתית.

תופעה מקוממות אף יותר מגיעה דווקא ממקום לא צפוי: רשתות השיווק שמוכרות בעיקר לחרדים. דווקא שם עליות המחירים שם גבוהות יותר מהממוצע.

אנו רואים את ערנות הצרכנים ברשתות החברתיות, מחאת הפסטה ותחושת ניצחון בזכות זאת שמצאנו תחליף לפסטה בחצי המחיר. השבוע אף התבשרנו שאסם איבדה כשני מיליון שקלים בפעילות המסחרית שלה בסגמנט הפסטות, הנתון אינו מדאיג באמת את אסם, שני מיליון שקלים יכולים להצטמצם בעסקה אחת עם אחת מהרשתות הגדולות.

אם חשבתם שלכולם יש אינטרס שתקנו את הפסטות הזולות אתם טועים, אם פסטה של אסם נמכרת בשישה שקלים ליחידה ואותה רשת שיווק תמכור 10,000 יחידות על מנת להכניס לקופה 60,000 שקלים אם היא תמכור פסטה זול שעולה 2.5 שקלים היא תצטרך למכור 24,000 יחידות על מנת לשמור על מחזור מכירות זהה ולהרוויח את הפרמיה המתוכננת מאותו הסגמנט, זה שפסטה עולה פחות מחצי המחיר לא תגרום לצרכנים לאכול כפול אלא לחסוך בהיקפי הקניות - פעולה שתשליך על מחזורי רשתות השיווק ולא רק על הספקים.

מצד אחד כולנו רוצים לשלם פחות ולחסוך בהוצאות משק הבית, אך מה יקרה אם באמת החלום יתממש? רשתות השיווק יאבדו שלושים אחוזים מהיקפי המכירות שלהם? מי היה רוצה בכך חוץ מהצרכן? אף אחד ואני סבור שגם הממשלה לא חפצה להרוויח פחות מיסים.

אז הנה אחת הבעיות שנגענו בהן בעבר: רעיונות רגולטורים ואנשי הממשל שמציעים חוקים ורפורמות שמבוססות על רעיונות תאורטיים בלבד ללא ביסוס וללא התאמה לתרבות המדינה והמסחר.

מה שטוב לנורבגיה אינו בהכרח טוב לישראלים, אמנם מדובר באנשים משכילים, נבונים עם המון רצון טוב אך אותם פקידים מעולם לא ניהלו רשת מזון וגם לא מכולת שכונתית, אין להם את הידע והניסיון איך הדברים מתנהלים ואמורים להתנהל וכל ניסוי וטעיה מובילים לנזק לבעלי העסקים ומהר מאוד לצרכנים, כי הרי מישהו יצטרך לשלם על הטעויות שלהם. כמה רפורמות כבר הכרנו שגרמו בסופו של דבר ליותר נזק מאשר תועלת?

להעלות פוסטים על חרם צרכנים זה יפה, יוצר שיח דינמי ואפילו מגבש בין ימין לשמאל, אך ברגע שבו יתפזר עשן הקרב, נמצא את עצמנו משלמים הרבה יותר על סל הקניות שלנו.

הכותב, ד"ר חזי גור מזרחי, הוא מנכ"ל המכון לחקר הקמעונאות