וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

פוליטיקה וטונה: עוד ועדה שלא תוריד את יוקר המחיה?

עודכן לאחרונה: 13.2.2022 / 15:06

כחלק מהמלחמה ביוקר המחיה הוחלט על הקמת ועדה בראשות מנכ"ל האוצר, רם בלינקוב. הוועדה אמורה להפחית את הריכוזיות בענף המזון. השאלה היא האם הוקמה בכוונה להפחית אותה באמת, או כדי לשדר לציבור ש"עושים משהו"? גורם בכיר לוואלה: "הם לא יפצלו שום דבר, רק ירוויחו זמן"

בעוד מספר ימים תוקם הוועדה להפחתת הריכוזיות והגברת התחרות בענף המזון, שעל הקמתה הכריזו ראש הממשלה, שר האוצר ושרת הכלכלה, במסיבת העיתונאים שבה הוצגה התכנית הכלכלית להורדת יוקר המחייה בשבוע שעבר.

בראש הוועדה יעמוד מנכ"ל משרד האוצר, רם בלינקוב, שעמד בעבר בראשה של הוועדה שבחנה את הריכוזיות בענף המחצבות. נכון לרגע זה עדיין לא ברור אם זו תהיה וועדה ממשלתית שתוציא מסקנות מחייבות, או צוות בינמשרדי שיגבש פתרונות להתמודדות עם הסוגיה.

בכל מקרה, ברור לכולם שיעברו חודשים ארוכים, (אם לא שנים!) מרגע הקמת הוועדה, סמכותה תהיה אשר שתהיה, דרך הגשת המסקנות או הפתרונות, ועד לחקיקה הנדרשת כדי ליישם אותם, מה שלא יסייע למצב האקוטי במשק. גורם כלכלי בכיר המעורה ברגולציה בענף המזון אומר ל"וואלה!": "נראה שבאוצר מנסים לזרוק סיסמאות ולהנמיך את הביקורת על התכנית שהציגו. בלניקוב וליברמן הם אנשים של הגברדיה הישנה, הם לא יפצלו שום דבר, רק ירוויחו זמן".

ראש הממשלה נפתלי בנט, שר האוצר אביגדור ליברמן ושרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי, מציגים את הצעדים החדשים להורדת יוקר המחיה, 9 בפברואר 2022. עמוס בן גרשום, לשכת העיתונות הממשלתית, עיבוד תמונה
גורם כלכלי בכיר: "נראה שבאוצר מנסים לזרוק סיסמאות ולהנמיך את הביקורת על התכנית שהציגו"/עיבוד תמונה, עמוס בן גרשום, לשכת העיתונות הממשלתית

למה מדינת ישראל צריכה להרוויח מזה שאין טונה בארץ?

פנינו גם לדרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים והיום מנהל המכון לתכנון כלכלי, שעמד בראש "וועדת שטרום", הוועדה להגברת התחרותיות בשירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים, שמסקנותיה הביאו לפיצול כרטיסי האשראי מהבנקים הגדולים. שטרום אומר שהרעיון להקים וועדה שתבדוק כיצד ניתן להקטין את הריכוזיות באמצעות פירוק מונופלים, מאוד רלוונטית.

"השאלה היא אם לאוצר יהיה האומץ ללכת עם האמת שלהם והם יעשו את זה. יודעים שם היטב שבלי שינוי מהותי בשוק המזון, לא תהיה פה תחרות. במבנה של מגה מונופולים, ולא מונופולים, חברות שיש להן בין שלושה לשישה מונופולים, כשהם ניגשים לרשת שיווק ומנהלים איתה מו"מ, המשחק מכור. אין יצרן בודד, אפילו עם מוצר מצוין, שיכול לעמוד מול תנובה, אסם או החברה המרכזית עם הכוח שיש להן".

למה לא להשתמש ברעיונות של הוועדה שלך ולהמיר אותם לשוק המזון, או פשוט לקרוא לך לעמוד בראשה?

"את השאלה הזאת צריך להפנות למנכ"ל משרד האוצר. אין דבר ברעיון של פיצול מונופולים שמונע את היישום שלו גם בשוק המזון. התופעה הרווחת, של הסכמי יעדים, שבהם חברות המזון הגדולות קושרות את מחירי המוצרים להנחות במכירות מצרפיות, חוסמת תחרות. לבטל את ההסכמים האלה זה בבחינת 'נו נו נו' מבחינתן, שום דבר. הן יותר חכמות מאתנו והן ימצאו את הדרך לעקוף אותו.

"הדרך להתיר את הקשר הזה, הוא להבנתי, לפצל, ולהגיד, למשל, שבקבוצות שיש בהן גורמים מונופוליסטים, כמו טבעול או סנפרוסט, שכל אחד מהם שולט ב- 90% מהשוק, לא יקרה כלום אם יעמדו על הרגליים שלהם ויהיו עצמאיים. אסם לא צריכה אותם כדי לוודא שמחיר הפסטה יהיה לשביעות רצונה".

לרשות התחרות אין סמכות לפרק מונופולים? למה צריך עוד וועדה שתמשוך זמן?

"לפי חוק התחרות אפשר לפצל ענקים, אבל בקפלים שלו יש סעיפים מנטרלים. אי אפשר לפרק מונופול באופן מידי. צריך לתת לו הוראות ולבחון אותו לאורך זמן, ולא נקוב בחוק כמה זמן, ולראות האם יישם אותן. בכל מקרה לרשות התחרות אין את הכלים היעילים לבצע את זה ולהביא בשורה תוך שנה - שנתיים, הזמן הקריטי כרגע. מהלכים מהסוג הזה דורשים גיבוי פוליטי ומצריכים חקיקה. יש לי ניסיון עגום עם גיבוי פוליטי, אלא אם שר מגיע לתפקיד עם משנה סדורה בנושא. בדרך כלל פוליטיקאים רוצים יותר כותרות ופחות לבצע.

"לא חייבים לחכות לוועדה כדי להתחיל להזיז דברים. אפשר לפתוח בינתיים את הייבוא, ולהוריד מכסים. ביום רביעי בערב גילו אזרחי ישראל שהם משלמים מכס על שימורי טונה. למה לעזאזל מדינת ישראל מצריכה להרוויח מזה שאין טונה בארץ? מכיוון שהשוק המקומי לא מגדל טונה, תנו לקנות טונה במקום בחמישה דולר בדולר וחצי, מה יקרה? חוץ מזה, אפשר לטפל בהסכמי הבלעדיות שיש ליבואנים. זה בידי משרד הכלכלה".

דרור שטרום. Creative Commons
דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים: "תנו לקנות טונה במקום בחמישה דולר בדולר וחצי, מה יקרה?"/Creative Commons

ברביבאי משאירה לליברמן לעשות את העבודה?

הבעיה היא שמשרד הכלכלה לא ממש באירוע. אנשים שמצויים בנעשה מאחורי הקלעים של המלחמה ביוקר המחייה אומרים לוואלה, שאנשי המשרד אמנם משתתפים באופן פעיל בפגישות העבודה, שאמורות להיות שיא של עבודה מוקדמת, אבל לא עושים מספיק בשוטף, אם בכלל.

הגורם הכלכלי הבכיר מסביר שלשרי הכלכלה יש את היכולת להניע ולגבות פוליטית, אבל נדמה שהשרה אורנה ברביבאי שמחה להשאיר לליברמן ובלינקוב לעשות בשבילה את העבודה.

"משרד הכלכלה נתפס במשך כל השנים כ'משרד התעשיינים'", הוא אומר, "אלה שאחראים ליוקר המחיה, לפחות בחלקו. הם והתאחדות התעשיינים עובדים יחד, וחשוב להם לשמור איתם על יחסים טובים ולהגיע לאירועים וקבלות פנים.

את יודעת מי היה שר הכלכלה האחרון שעשה משהו? זה היה נתן שרנסקי, שבשנת 1998 העביר את חובת סימון המחירים".

יו"ר הסוכנות היהודית, נתן שרנסקי בכנסת, 18 ביולי 2018. ראובן קסטרו
נתן שרנסקי. "שר הכלכלה האחרון שעשה משהו"/ראובן קסטרו

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully