משלמים ביוקר: המחירים בסופרמרקט ממשיכים לזנק

שמעתם בחדשות שעליית המחירים נבלמה, אבל הגעתם לקופה בסופרמרקט והרגשתם שאתם משלמים הרבה יותר תמורת קצת פחות? אתם צודקים לגמרי.

השבוע יצאנו לבצע סקר מחירים בשלושה סלים ולא רק היכן נמצא את הסל הזול ביותר אלא כמה נשלם עליו יותר ממה ששילמנו אשתקד. שלושת הסגמנטים העיקריים בהוצאות משק הבית למוצרי צריכה הם: ירקות ופירות טריים, מוצרי עוף ובשר טרי וסל מוצרי צריכה הכולל מוצרי מכולת, ניקיון וטיפוח

האוצר דיבר על פתרונות בתחום החקלאות, אותה רפורמה מפורסמת שכנגדה יצאו החקלאים באופן שיצר קונפליקט בינם לבין רשתות השיווק באשר לשאלה הקלאסית "איפה הכסף"?.

בין היתר טענו החקלאים שהרפורמה תגרום להרס החקלאות הישראלית. הבעיה היא שמאז המחירים רק עולים.

בחנו את תנודות סל הקניות שלנו במוצרי ירקות ופירות ומסתבר שאנו משלמים היום מעל 17% יותר ברשת רמי לוי ו-15% יותר ברשת שופרסל דיל - מאשר שילמנו על אותם מוצרים לפני שנה. כן זיהינו במדגם התייקרות כללית של 5% לסל המוצרים הנפוצים בסגמנט הירקות והפירות הטריים, מול המחירים הממוצעים שבהם נמכרו בחודש מרץ 2021.

חשוב לציין שבתחום הירקות והפירות אין חברות כמו שסטוביץ ואסם שמגישות מחירונים חדשים ויקרים יותר לקמעונאים, לכן אולי לא שמענו על צעדים נוסח אלה שננקטו (כביכול) נגד יבואנים ויצרנים אחרים.

זאת למרות שאם נפרדים מהדימויים הרומנטיים על חקלאות עברית בארץ ישראל, מגלים שבשוק הירקות והפירות קיימת ריכוזיות ברורה ששולטת במחירים ובתוצרת ומתבטאת בהוצאה של כ- 4,000 שקל בשנה למשק הבית.

בחנו גם את סל מוצרי העוף והבשר הטרי, סל עם המוצרים הנפוצים בכל סל קניות: כרעיים, שניצל, בשר טחון וצלי - וכאן זהינו פערי מחירים לא רק בין הרשתות, אלא גם תופעה כללית שבמסגרתה זינקו המחירים השנה: הסל ברשת רמי לוי זינק ביותר מ 25% וברשת ויקטורי ביותר מ 22% . גם ברשת יוחננוף זינק הסל ב 16, כאשר הסל הכללי זינק בממוצע של 8% - והשאלה היא מדוע?

הצרכן הישראלי מוציא כ 12% מהוצאות משק הבית למוצרי צריכה ומזון על מוצרי בשר ועוף, מדובר בסכום לא מבוטל שמתווסף להוצאות משק הבית ומזין את בעיית יוקר המחיה, גם בנושא הזה אין פתרונות ותעשייני התחום ממשיכים לאותת לנו שהם לא מרוויחים או לפחות לא מרוויחים מספיק, המגדלים והמשחטות תולים את האשם בקמעונאים, והקמעונאים מציגים לנו נתונים שונים לחלוטין, לפיהם מחירי הקנייה שלהם אכן זינקו להם בשנה האחרונה באחוזים לא מבוטלים, גם כאן מדובר בריכוזיות מובהקת מבית היוצר של ארגוני החקלאים.

לפני כשבועיים חזינו במה שנראה היה כניצחון מוחץ של האוצר ומשרד הכלכלה, שמנעו עליות מחירים: היצרנים הקפיאו וביטלו את העליות, אבל למרבה הצער, בעיקר בתקשורת. בפועל הדברים נראים אחרת: טמפו (יקב ברקן וסגל), יקבי כרמל, יקבי טפרברג, יכין, שסטוביץ', דיפלומט ואחרים, כבר העלו את המחירים.

אסם שספגה את עיקר האש אמנם ביטלה או דחתה את העלייה המתוכננת, אך בפועל גם המחירים שעוד לא עלו - יעלו. ומה עם סנו שלכאורה הודיעה שתוזיל את המחיר? ובכן - המחירים של מוצרי סנו יותר גבוהים מהמחירים ששילמנו אשתקד. חשוב לציין שגם מעבר לשמות אלה, גם חברות קטנות ושקטות יותר, העלו מחירים.

בבדיקת הסל השבועי עם עם מגוון המוצרים השכיחים - החל מאורז פרסי, מיונז תלמה, שוקולד פרה, פסטה אסם, ספגטי ברילה, שמן זית יד מרדכי, קטשופ, שמפו פינוק ועוד מוצרים בסל של 45 פריטים בסה"כ, מצאנו כי הסל הממוצע זינק במעל 10%.

בהינתן שהצרכן הישראלי מוציא בממוצע 30,000 שקלים בשנה על מוצרי צריכה ומזון, הרי שמדובר ב-3,000 שקל תוספת בשנה להוצאות משק הבית - ועדיין לא שיקללנו את הכל: דלק, חשמל, מיסים ועוד. במילים אחרות: מי שיוכל לספוג את עליות המחירים ייאנח, יקטר, אך בסוף ישלים - וישלם. מי שאצלו הרזרבות קטנות יותר או שהתקשה עוד קודם להתמודד עם יוקר המחיה, פשוט ירד אל מתחת לקו העוני. פשוטו כמשמעו.

הכותב, ד"ר חזי גור מזרחי, הוא מנכ"ל המכון לחקר הקמעונאות