"מעורר אנטגוניזם" - החרדים מגיבים לתוכנית ליברמן

שר האוצר אביגדור ליברמן הציג אתמול בפני הקבינט הכלכלי-חברתי את התוכנית שלו לשילוב גברים חרדים בשוק העבודה. אמנם ליברמן דיבר בתחילת הישיבה בחלק שהיה פתוח לתקשורת גם על שילובם של נשים ערביות בשוק העבודה, אך הנושא לא עלה לדיון בחלק שהיה סגור לתקשורת.

בכל הנוגע לגברים החרדים, התכנית כוללת גם גזרים: מצד אחד, ליברמן מבקש לשלול הנחות בארנונה, בצהרונים ובמעונות היום מהורים שאינם עובדים ולעודד לימודי ליבה, ומהצד השני לקצץ במספר שעות הלימוד בישיבות מ-20 ל-40 בשבוע, בלי להפחית את ההקצבה הניתנת עבורן, כדי שהאברכים יוכלו לעבוד, אפילו בחצי משרה, בלא פגיעה בקצבתם.

גורמים באוצר ידעו לספר כי בכל הנוגע לשילובם של גברים חרדים בשוק העבודה ישנם ארבעה חסמים עיקריים: הראשון נוגע לגיל הפטור מגיוס, דבר שנמצא כעת בדיונים בכנסת ועתיד להסתיים בתיקון החוק כך שבחור חרדי שירצה להשתלב בשוק העבודה יוכל לעשות זאת מגיל 21.

החסם השני נוגע לכך שרוב הגברים החרדיים לא למדו לימודי ליבה ולכן הם נעדרי ידע בסיסי במתמטיקה מדעים ובאנגלית דבר המקשה על שילובם בשוק העבודה.

חסם שלישי הוא ההקשר התרבותי שבגינו הגברים החרדיים לא משתלבים בשוק העבודה, באוצר הדגישו כי זהו הנושא שהם לא מתכוונים לעסוק בו.

החסם הרביעי נוגע להיעדרם של תמריצים לצאת לעבוד ובאוצר מתכוונים לטפל בנושא כפי שנכתב למעלה.

עם זאת גורמים באוצר ביקשו להדגיש שהם נמצאים בשיח פורה עם גופים מקצועיים ומובילי דעה בחברה החרדית. כאשר ביקשנו לקבל שמות גורמים באוצר הדגישו כי הם לא חשים בנוח למסור את השמות של אותם מובילי דעה מתוך הרצון לכבד אותם.

השאלה הגדולה שנותרה פתוחה היא איך החברה החרדית והערבית יגיבו לתוכניות של שר האוצר. וואלה שוחח עם עו"ד אברהם יוסטמן, סמנכ"ל קרן קמ"ח - קידום מקצועי חרדי - שמשלבת גברים חרדים בשוק העובדה, ועם ד"ר מהא כרכבי סבאח, חברת סגל במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון ומנהלת יחידת המחקר בפורום הכלכלי הערבי בנגב.

"אנחנו מאד סקפטיים לגבי האפשרות שבאמצעות מקלות יהיה ניתן להכריח גברים חרדים להשתלב בשוק העבודה." אומר עו"ד יוסטמן.

"צריך לזכור שנשים חרדיות משתלבות בשוק העבודה בשיעור דומה לנשים היהודיות, צריך להבין שאי ההשתלבות של הגברים החרדים בשוק העבודה לא נובעת מבטלה אלא מראייה אחרת של הדברים והראייה אחרת הזאת היא מבנה אידאולוגי עתיק ימין שהחברה החרדית בנויה עליו והחשש הוא שגם מה שהשגנו בשנים האחרונות אמנם לא בצעדים מספיק גדולי ייסוג לאחור בגלל השימור במקלות ולא בגזרים".

אבל למעשה מה שהאוצר אומר לכם שזה לא עבד

"קודם כל זה עבד במשך תקופה יפה והייתה עליה רבה. אני לא אומר שאין אתגרים, אני יכול להגיד לך שהורדת גיל הפטור משירות צבאי לגיל 21 הוא צעד נכון בגלל שהוא מציע למי שרוצתה להשתלב בהכשרה או בלימודים או בתעסוקה לעשות את זה בגיל צעיר יותר".

ואיך הציבור החרדי מגיב לתוכניות של ליברמן?

"תראה שיש שתיקה רועמת על הצעד הזה וגם בנושא של הפחתה של אדם שמקבל מלגה זעומה שעומדת על כ-800 שקל בתמורה ל-20 שעות לימוד יעבור לדעתי בשתיקה, אלו הם זרזים חיוביים שמסייעים בהשתלבות גברים חרדים בשוק העבודה. כאשר באים ומתעמתים עם ערכי הליבה של הציבור החרדי ובנוסף להתבטאויות של ליברמן על הציבור החרדי זה בטח לא מועיל."

מה אתה שומע מהגברים החרדים על התוכנית הכלכלית של שר האוצר?

"זה מעורר אנטגוניזם זה מעורר התכנסות זה גורם ליותר רבנים ומנהיגי קהילות שעד היום בהסכמה שבשתיקה נתנו לקהלים שלהם ללכת ללמוד להתנגד לצעד הזה, זה גורם לנסיגה ואנחנו חושבים שזה ממש חבל".

ד"ר מהא קרקבי אומרת לוואלה!: "שיעור התעסוקה הכי נמוך בישראל כיום הוא שיעור התעסוקה של נשים ערביות (כ-40%, ב"א) אפילו הגברים החרדים עקפו אותם (כ-51%, ב.א)".

מה הסיבות לכך?

"הסיבות מגוונות שנים רבות המחקר הראה שהתרבות הערבית לא מאפשרת לנשים לצאת למרחב הציבורי אך החברה הערבית עוברת שינויים מהותיים. אבל לא רואים את זה בעלייה בשיעור התעסוקה."

התוכנית של שר האוצר תצליח לעודד נשים ערביות להשתלב בשוק העבודה?

"תלוי על מה התוכנית תשים את המוקד, במחקרים שאני שותפה להם אנו רואים שישנם חסמים שמונעים מהנשים הערביות להשתלב. החסם הבולט הוא רמת ההשכלה והיעדר הסכלה אקדמית".

אז האוצר צריך להתמקד בשיפור ההשכלה של הנשים הערביות?

"השינוי צריך לבוא גם בעליית רמת ההשכלה של הנשים שהיא תהיה יותר מהשכלה תיכונית אך גם בתחומי ההשכלה."

הציבור הערבי יהיה מוכן לקבל את השינוי?

"כמובן, מצד אחד יש שינוי ערכי ויש מגמה של שינוי של מעמד הנשים ושל איך שתופסים אותן יש מגמה כזאת. בנוסף, יש הסכמה אפילו בקרב היותר מסורתיים שהמשפחות הערביות ישפרו את רמת החיים שלהם בעקבות כניסת הנשים לשוק העבודה. זוהי הסכמה מאד חשובה אך היא נתקלת בחסמים מאד משמעותיים. לדוגמה נשים יהודיות ללא השכלה אקדמית משתלבות בשוק העבודה הרבה יותר מנשים ערביות ללא השכלה אקדמית."

באוצר שוחחו איתכם?

"לא, אני מנהלת יחידת המחקר בפורום הכלכלי הערבי ואיתם דיברו בעוד חודש יש כנס גדול עם נשיא המדינה ככה שאנו מדברים עם המדינה, אך לא הייתה פנייה ספציפית מצד האוצר."

בשורה התחתונה - התוכנית של האוצר תשנה משהו בחברה הערבית?

"אני לא מבטלת את ההיבט התרבותי אבל אני אומרת שאם נמשיך להתמקד באותו היבט אז אנחנו נפספס את השינויים שקורים בחברה הערבית. כמובן שיש חסמים תרבותיים כמו ההעדפה לעבוד בשוק העבודה המקומי ולפעמים ישנם התנגדויות לתעסוקת נשים בעבודת רחוקות מהבית.

בנוסף, לעיתים ניהול משק הבית וגידול הילדים מהווה עול שנופל בד"כ על הנשים וגם זה מהווה חסם משמעותי.

אך אפשר לייצר הזדמנויות בשוק העבודה המקומי שלא קיימות היום ואז נראה שינוי. לדוגמה, אפשר להקים חממות הייטק ואזורי תעסוקה שנשים יוכלו להשתלב במקום העבודה קרוב לבית. אישה שגרה בצפון יהיה חה קשה לנוסע לתל אביב לעבוד בהייטק, את זה צריך לשנות".