"מיליון ישראלים בהייטק" זהו החזון עליו הצביע שר החוץ וראש הממשלה החליפי, יאיר לפיד, בתחילת השבוע במהלך ישיבת ממשלה חגיגית בה התארח מזכ"ל ה-OECD מתיאס קורמן. לעומת לפיד, שר האוצר אביגדור ליברמן היה צנוע יותר והסתפק בהכפלת מספר העובדים בהייטק שכיום עובדים בענף כ-380 אלף עובדים.
אבל מה קורה בשוק העבודה הישראלי? האם רק בהייטק חסרות ידיים עובדות?
לפי נתונים שהגיעו לוואלה! משירות התעסוקה, ישנם כ-12 אלף משרות פנויות בתחום פיתוח התוכנה לעומת כ-500 דורשי עבודה בלבד. עם זאת, המקצוע השני שבו חסרים ידיים עובדות הוא מלצרות עם כ-8,500 משרות פנויות לעומת כ-700 דורשי עבודה בתחום. גם בתחום המזון ישנו ביקוש לכ-2,000 משרות אל מול כ-100 דורשי עבודה בלבד.
לעומת תכנות ומלצרות, יש כ-6,000 דורשיי עבודה בתחום הסיעוד בבתים פרטיים, זאת לעומת כ-4,000 משרות.
לפי דוח התעסוקה לחודש פברואר של אתר הדרושים AllJobs עולה כי בחודש האחרון עלה הביקוש דווקא במשרות שאינן קשורות להייטק במישרין. כך למשל, ישנן 5,729 משרות אדמיניסטרציה, ו-5,410 משרות שקשורות לכספים וכלכלה, זאת לעומת 3,556 משרות בתחום התוכנה.
עליית השכר בהייטק תגרום לעלייה בשכר בשאר המקצועות הנדרשים
ד"ר ערן הופמן, מומחה לכלכלת עבודה מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית, הסביר לוואלה! האם הכיוון שאליו הולכת הממשלה - לקלוט כמה שיותר עובדים בהייטק חרף כך שחסרים עובדים גם בתחומים אחרים -הוא כיוון רצוי: "בגדול ההשלכות של קליטת כמה שיותר עובדים בהייטק הן חיוביות. הסיבה לכך היא שהפריון בהייטק הרבה יותר גבוה משאר תחומי העבודה. עובדי הייטק והמעסיקים שלהם משלמים מיסים בדרגות הגבוהות ביותר, דבר שיעשיר את קופת המדינה ויאפשר לממשלה להעניק שירותים ציבוריים ברמה שאנחנו לא רגילים אליה".
"אבל אני רוצה ברשותך לשאול שאלה אחרת", אומר ד"ר הופמן, "השאלה היותר רלוונטית היא האם זה בכלל מעשי? ההיסטוריה מלמדת אותנו ששינויים גדולים בתחום העבודה כדוגמת מה שהממשלה רוצה לעשות כעת עם ההייטק אירעו בעבר ולכן זה אפשרי. לנתון ההיסטורי צריך להוסיף שהכיוון הכללי של העולם הוא צמחיה ענפה של סקטור ההייטק. הסקטורים של תחום המחשוב נמצאים בצמיחה ענקית בכל העולם ישראל מובילה את המהלך הזה".
ובכל זאת מה נעשה עם שאר המשרות שחסרות בהם ידיים עובדות?
"אני לא רואה שהטיעונים נגד קליטת כמה שיותר עובדים בהייטק משכנעים במיוחד. בגדול מה שאנחנו רוצים הוא שההקצאה בין סקטורים לא תהיה מנוהלת ממשרד של פקידות אלא לפי הצרכים של השוק. והדרך של השוק להגיד מה הוא רוצה זה לפי השכר, והשכר הגבוה בהייטק מצביע על כך שישנם יתרונות גדולים להעביר עובדים אליו."
ומה לגבי המקצועות הנדרשים במשק, כמו עבודה סוציאלית ורופאים, איך זה ישפיע עליהם?
"זה לא שמחר בבוקר יהיו מיליון ישראלים בהייטק, אבל זה נכון להגיד שסקטור ההייטק גודל במספרים גבוהים. בגדול, הנהירה להייטק ממקצוע אחד למקצוע שני תגרום לכך שאם למשל כל הרופאים ירצו לעבור להייטק אז השכר של הרופאים יעלה כי אנחנו חייבים רופאים, זה לא מקצוע שיכחד או שאפשר לוותר עליו, כך שלמעשה הביקוש להייטק יכול להוביל לכך שהשכר במקצועות נדרשים אחרים יעלה".
