התאגדות העסקים הקטנים מתכוונת לעתור לבג"צ בבקשה לקבל החזר תשלום ימי מחלה לעובדים שנעדרו ממקום עבודתם בשל הידבקות בנגיף הקורונה.
בממשלה אמנם התגאו רק אמש בסיוע לעסקים, אבל בעוד יד אחת מתכוונת לפצות, יד שנייה אינה מסוגלת לפתור מה שנראה כמו מחדל מתמשך שעולה מיליארדים למעסיקים.
האם זה הוגן לדרוש מבעלי העסקים הקטנים לשלם את ימי המחלה של עובדים שנדבקו בקורונה ונכנסו לבידוד בשל כך שהם הוכרו כחולים מאומתים? אם אתם שואלים את דקלה אבוטבול, יו"ר התאגדות העסקים הקטנים, התשובה היא חד משמעית לא.
אבוטבול מסבירה: "מעל 5 מיליון ימי מחלה שולמו על ידי המעסיקים בחודש ינואר בלבד, מדובר בעלות של יותר מ-4 מיליארד שקלים. חרף המציאות המורכבת, אותם מעסיקים טרם קיבלו החזר על ימי הבידוד הרבים ששולמו מחודש אוגוסט".
הסיבה לאי קבלת ההחזר היא שנכון להיום על כל עובד שנכנס לבידוד בשל חשיפה לחולה מאומת, מקום העבודה אמור לקבל החזר מהביטוח הלאומי אך על עובד שהוכר כחולה מאומת אין החזר בשל כך שימי הבידוד שלו בשל כך שהוא חולה מאומת, מנוכים מימי המחלה שיש לאותו עובד - כך שהעלות נופלת גם על המעסיק וגם על העובד.
עלות של פי 2 בשכר העובדים
אבוטבול טוענת שזהו מצב אבסורדי שפוגע בעסקים הקטנים: "מדובר במתקפה חזיתית על בעלי העסקים מצד אחד, בעלי העסקים חוו ירידה משמעותית במחזורים ואין שום מתווה שייתן מענה למצוקתם. מצד שני, אין סגר והכל נשאר פתוח אז חייבים עובדים, אבל אין - כי חצי בבידוד, חצי שני מאומת - מעל שני מיליון חולים בחודש ינואר, לא כולל מבודדים שאינם חולים. כל מעסיק נדרש לגייס עובדים חלופיים. התוצאה היא אבסורדית וחסרת היגיון - עלות של פי שתיים בשכר העבודה".
כאמור, התאגדות העסקים הקטנים מתכוונת לעתור לבג"צ לאחר ששיגרה מכתב התראה בנושא לראש הממשלה ולשר האוצר, לדבריה של אבוטבול האוצר לא מוכן לדון על סוגיית תשלום ימי המחלה לחולי קורונה מאומתים שהושבתו ולא יכלו לעבוד.
"מדוע המעסיקים הם היחידים לשלם את המחיר, תוהה אבוטבול. "במקרה זה, גם השכירים עצמם משלמים את המחיר למה לקזז להם ימי מחלה, החוק שמכיר בימי מחלה לעובד לא כלל בתוכו אפשרות של מגפה עולמית. ומה קורה עם עובד שאין לו ימי מחלה? הוא פשוט מופקר לגורלו". מסיימת אבוטבול.
