פקקים בנמלים: למה התופעה העולמית הזו פוגשת את כולנו?

הפקקים בנמלים נחשבים לתופעה כואבת ונקודה רגישה במשק הגלובלי. מקבלי ההחלטות, המגזר העסקי וכלי התקשורת עוסקים בבעיה העולמית הזו שמשפיעה כמובן גם על ישראל. שוחחנו עם אורן הרמבם, מנהל בהתאחדות התעשיינים, שהסביר, מה המשמעות עבור כל אחד מאיתנו?

21/02/2022

אורן הרמבם, מנהל איגוד תעשיות מוצרי צריכה ובנייה בהתאחדות התעשיינים, מסביר למה הפקקים בנמלים היא תופעה מדאיגה שצריכה להדאיג כל אחד ואחת מאיתנו:

"ראשית, צריך להבין מה היא שרשרת אספקה. מדובר למעשה במערכת עצומה של ארגונים, עובדים, פעילויות, מתקנים, כלי הובלה ומידע המעורבים באספקת מוצר או שירות מהספק עד ללקוח. פעילויות שרשרת אספקה הופכות חומר גלם ורכיבים למוצר מוגמר המסופק ללקוח הקצה, ובסופו של דבר עד לפינויו, המסמל את סוף מחזור החיים של המוצר".

שרשרת אספקה: מערכת עצומה המעורבת באספקת מוצר או שירות מהספק עד ללקוח(צילום: ShutterStock)

נגזרות הקורונה עצרו את פעילות הכלכלות בעולם

"עם פרוץ מגפת הקורונה, מפעלים המייצרים חומרי גלם הושבתו במשך חודשים. בתחילה בעיקר בסין ואחר כך במדינות אירופה וארה"ב. הסגרים, העובדים החולים, הבידודים וכלל נגזרותיה של המגפה, עצרו את פעילות הכלכלות העולמיות, מה שגרם לחוסרים עמוקים ביותר, שלא הכרנו קודם לכן".

במקביל, בחלק מהענפים חל גידול דרמטי בביקוש. למשל בחלק ממוצרי הצריכה, ריהוט לבית או מוצרי תקשורת ומחשבים.

"בשיעור הבסיסי ביותר בכלכלה, לומדים כי מודל ביקוש והיצע מניח כי המחיר בפועל של המוצר נקבע כתוצאה ממפגש בין ביקוש צרכני והיצע יצרני", הוא מוסיף. החשבון הוא פשוט כאשר הביקוש עולה על ההיצע - המחירים עולים. זה בדיוק מה שקרה לנו, בכל העולם".

הרמבם מסביר: "במילים פשוטות, כל מוצר מתחיל את דרכו כאוסף של חומרי גלם. ניקח כדוגמה את ענף הריהוט. עליות המחירים להם אנו עדים בשוק זה, נובעות מהתייקרות של למעלה מ-50% (!) של לוחות העץ - "לבידים", שמהם מנסרים בנגריות את הארונות, המיטות והמטבחים שלנו".

"המחיר של מוצר בפועל נקבע כתוצאה ממפגש בין ביקוש והיצע"(צילום: ShutterStock)

מה יצר את הפקקים? ירידה בפעילות הנמלית ואז זינוק חסר תקדים

נחזור לנמלים. מעבר לחוסר בחומרי הגלם, מגפת הקורונה יצרה שני שיבושים מהותיים נוספים: ירידה בפעילות הנמלית העולמית בתחילת המשבר ואז זינוק חסר תקדים עם יציאת הכלכלות מהסגרים, מה שיוצר היום את פקקי הענק ברוב הנמלים, מחסור במכולות ושיבושים לוגיסטיים נוספים.

בעוד חברות הספנות העלו את תעריפי ההובלה באופן דרמטי, היבואנים והיצואנים נאלצים לספוג את עיקר הנזק של הזינוק במחירי התובלה, כשחלקו מתגלגל גם לציבור הרחב.

לדבריו "כ-99% מהסחר של ישראל מתבצע דרך נמלי הים, כאשר בעקבות המגפה עלות ההובלה של מכולה מסין, למשל, עלתה מכ-2,500 דולר לכ-10,000 דולר ויותר. לעלייה זו יש בהכרח השלכה על מחיר חומר הגלם המשונע בספינה ובהמשך גם על מחיר המוצר הסופי שמיוצר מחומרי הגלם".

כ-99% מהסחר של ישראל מתבצע דרך נמלי הים, נמל חיפה(צילום: אתר רשמי, גיאודרונס)

פגיעה ביצוא בגלל עיכוב שליחת סחורה לחו"ל

הרמבם מוסיף כי "מעבר לבעיה עולמית זו, הרי שספציפית בישראל קיימת בעיה מהותית נוספת. תשתיות הנמלים הקיימים פשוט לא עומדות בעומסים. כאשר ספינה ממתינה בתור לפריקת הסחורה שהיא נושאת, חברת הספנות קונסת את מזמין הסחורה. טחנות הקמח למשל, משלמות קנסות כבדים מאוד בגלל עיכובים בפריקת החיטה. במקרים קיצוניים, נתקלנו השנה גם במפעלים שפשוט עצרו את הייצור, כתוצאה מכך שחומר הגלם לא הגיע אליהם בזמן והתעכב על גבי הספינה".

עיכובי הפריקה בנמלים גורמים לחברות הספנות לדלג על נמלי ישראל. דילוג זה גורם הן להפסדים גדולים של יבואנים, שנאלצים לשלם על פריקה במדינה אחרת ועל הובלה נוספת לישראל, והן לפגיעה ביצוא בגלל עיכוב שליחת סחורה לחו"ל.

כמו כן, לעיתים הפריקה כן מתבצעת בישראל, אך לא בנמל המיועד. הוא מדגיש "הכוונה היא שמפעל בדרום, אשר מזמין את הסחורה לנמל אשדוד, לא יכול לפרוק את הסחורה בשל עומס ולכן האונייה ממשיכה לנמל חיפה. כתוצאה מכך, יש השפעה ישירה גם על העומסים בכבישים. במקום שהסחורה תועבר מאשדוד למפעל באשקלון למשל, שזו נסיעה של כ-20 דקות. בעלי המפעלים נאלצים להוציא משאיות שיעשו את כל הדרך מחיפה ועד אשקלון, נסיעה הארוכה כמעט פי 7 וזה עוד לפני שדיברנו על זיהום האוויר". האבסורד הזה מתרחש למשל בפריקה של חיטה בנמל חיפה, שמשונע לטחנות הקמח בדרום, במקום לפרוק אוותו בנמל אשדוד.

אם לא די בכך, הרי שלאחרונה הכריזה ההסתדרות על סכסוך עבודה בנמלי חיפה ואשדוד, והדבר עלול להוביל להשבתה של הנמלים. לדבריו של הרמבם: "הכרזה על סכסוך עבודה בנמלים ואיומי השבתה בתקופה כזו של משבר עולמי בשרשרת האספקה, היא פשוט חוסר אחריות משווע כלפי המגזר העסקי והציבור. מתחשיב המחלקה הכלכלית של התאחדות התעשיינים עולה כי השבתת הנמלים תעלה לנו חצי מיליארד שקל בשבוע".

אורן הרמבם, מנהל איגוד תעשיות מוצרי צריכה ובנייה בהתאחדות התעשיינים(צילום: אסף שילה)

"לאפשר פריקה של אוניות מטען כללי"

המגזר העסקי עושה כל מאמץ להבטיח שלא יהיה מחסור בשום מוצר למרות כל קשיי הקורונה. כדי להבין את התמונה נדגים זאת בענף הבנייה. משק הבנייה זקוק לאספקה רציפה של חומרי גלם, כדי לעמוד ביעד השאפתני של בניית בנייני מגורים. יעד אשר יעמוד בסכנה אם אכן איומי ההשבתה של הנמלים ייצאו לפועל וכפועל יוצא, יהיה עיכוב בבנייה דבר אשר יחריף עוד יותר את משבר הדיור.

אז מה הפיתרון? "ראשית, על העובדים לחזור בהם מאיומי השביתה. בנוסף, יש צורך מיידי בהתערבות הממשלה ולנהל את המשבר. למשל, על הממשלה לתת אפשרות להפעיל רציפים פנויים, כדי לאפשר פריקה של אוניות מטען כללי (מטען שמגיע לא במכולות, בעיקר למשק הבנייה וכן תבואה) ובכך להקל על העומס בנמלים. אם נשיא ארה"ב הקים מטה פעולה ייעודי לטיפול במשבר בנמלים בארה"ב, כנראה שהנושא עבורו חשוב יותר מאשר לממשלה בישראל", מסכם הרמבם.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully