בשנים האחרונות מצאו את עצמם לא מעט אזרחים זרים וביניהם תיירים ואנשי עסקים שנכנסים ויוצאים מישראל לעיתים תכופות - ושהיו מעורבים כאן בתאונת דרכים, בפני בעיה חמורה: חברת ההשכרה או מבטחת הרכב התנערו מאחריות בטענה כי רישיון הנהיגה הזר בו הם מחזיקים אינו עומד בדרישות התקנה הרלוונטית. לאחרונה, קבע בית המשפט הן אינן יכולות לדחות תביעות על רקע זה.
פסק הדין האמור ניתן בתיק בו נדונה תאונה שהתרחשה בתאריך 19/06/2016, אז רכב שמבוטח באמצעות איי.די.איי. חברה לביטוח, נפגע בחלקו האחורי מרכב בו נהג אזרח שמחזיק ברישיון נהיגה זר, שבוטח ע"י שומרה חברה לביטוח. בעקבות התאונה, נגרמו ל איי.די.איי. חברה לביטוח ולמבוטחה נזקי רכוש בסך של 17,016 שקל. הצדדים הסכימו כי היות ומדובר על תאונת חזית אחור - מלוא האחריות לתאונה תוטל על הרכב הפוגע, אך אז, כמו באין ספור מקרים אחרים, התגלעה מחלוקת בנוגע לתקפות רישיון הנהיגה של הנהג הזר.
תקנה 567 לתקנות התעבורה, קובעת כי מי שאינו תושב ישראל ובידו רישיון נהיגה זר בר תוקף, יראו אותו כבעל רישיון נהיגה אם, בין היתר, שהותו בישראל מיום כניסתו האחרונה אינו עולה שלושה חודשים. לעניין זה, הגדיר המחוקק כי המשמעות של " כניסתו האחרונה" - כניסתו האחרונה שברצוף לפניה שהה מחוץ לישראל שלושה חודשים רצופים לפחות. במקרה האמור, מדובר על תייר שביקר תכופות בישראל: הוא יצא ונכנס מספר פעמים לארץ, בהפרשים של מספר שבועות בין ביקור לביקור, כאשר כל שהות היתה לפרקי זמן קצרים, לפעמים של ימים בודדים.
וכך, על אף שלרכב נרכש ביטוח מקיף, שמכסה גם את האחריות של הנהג לנזקים שנגרמו לצד ג' ברשלנות, חברת הביטוח שומרה התנערה מאחריותה בטענה כי בשל העובדה שחלפה מעל שנה קלנדרית בין מועד הכניסה האחרונה לבין מועד התאונה, רישיון הנהיגה הזר של הנהג אינו תקף בישראל. לפיכך, נטען כי התאונה אינה מכוסה בהתאם לתנאי הפוליסה ויש להורות על סילוק התביעה.
מנגד, הן המבטחת של הרכב הנפגע והן בעלת הרכב הפוגע בו נהג התייר, טענו באמצעות עורכת הדין רעות ממן ממשרדו של עו"ד אליאס פאנוס כי בשל העובדה שממועד הכניסה האחרונה ועד למועד התאונה, שהה הנהג בישראל 113 ימים בלבד ובכך שלא חלפה שנה , הוא עומד בתנאי תקנה 567 ולפיכך, קיים כיסוי ביטוחי לתאונה.
בית המשפט קיבל את טענות עו"ד ממן וקבע כי קבלת הפרשנות של הנתבעת שוללת את הדרישה המפורשת של המחוקק באשר לשהות בעל הרישון הזר במדינת ישראל. בפסק הדין נכתב "כידוע, חזקה היא שהמחוקק אינו משחית מילותיו לריק, כך שבעצם השימוש במילה 'שהותו', מלמד שיש למנות את ימי שהותו של הנהג בעל הרישיון הזר בישראל מיום כניסתו האחרונה, וזאת להבדיל מספירת מנין הימים שחלף ממועד הכניסה האחרונה ועד למועד הרלוונטי, בהתעלם מימי השהות בישראל, שאז לא היה מקום לעשות שימוש במילה " שהותו", ומצופה היה שהתקנה תנוסח באופן שונה".
בהתאם לכך, בסופו של יום, קבעה הרשמת הבכירה, זהבית חמו מבית משפט השלום ברמלה כי היא אינה מקבלת את טענותיה של שומרה, שתאלץ להכיר בחבותה ולשלם לצד ג' את הנזקים שגרם הנהג לרכב הנוסף המעורב.
עו"ד רעות ממן: "בית המשפט שולח מסר ברור לחברות הביטוח על פיו הן אינן יכולות לפרש את התקנה באופן שמקפח את זכותם של אזרחים זרים לקבל כיסוי ביטוחי, עליו שילמו במיטב כספם. אני מקווה שפסק הדין ישמש כתמרור אזהרה ויגרום למבטחות לכלכל צעדיהן בטרם ידחו שוב תביעה בנסיבות כאלו".