עליית המחירים הגיעה גם לשדה התעופה: באחד בינואר עלו האגרות שמשלמות חברות תעופה לרשות שדות התעופה על שירותים שונים, בהם ניקיון, העמסה, נחיתה ועוד, בשיעור ממוצע של כ- 10%.
ההתייקרות הזו, מזהירים בכירים בתחום, תתגלגל בקרוב לארנקם של הישראלים, תייקר את כרטיסי הטיסה של היוצאים לחו"ל ותפגע בתיירות הנכנסת, אליה משוועים מורי הדרך, נהגי האוטובוסים ועוד מי שיושבים כבר שנתיים בבתים, חסרי תעסוקה ופרנסה - בגלל כרטיסי טיסה יקרים ולא תחרותיים.
מעשה בטייס אוטומטי
בכל שנה, על פי חוק, מתעדכן תעריף האגרות שמשלמות חברות התעופה לרש"ת, מנגנון הדומה ל"טייס האוטומטי" של הארנונה. השנה ההתייקרות הזו בעייתית במיוחד, על רקע מצבו הקשה של ענף התעופה, אבל בעוד שראשי ערים מוותרים על ייקור הארנונה, ברשות שדות התעופה, רש"ת, לא מוותרים על שקל.
באוקטובר 2021 שלח קובי זוסמן, מנכ"ל IATA ישראל, הסניף המקומי של ארגון חברות התעופה הבינלאומי, מכתב לשרת התחבורה, מרב מיכאלי, והתריע מפני העלאת המחיר הצפויה.
"נבקשך להפעיל את סמכותך בשלב זה לפעול להקפאת העלאת התעריפים המתוכננת ולו רק באופן זמני", כתב זוסמן למיכאלי, "בכדי לסייע לחברות התעופה על מנת שתיווצר תשתית ראויה שתבטיח חזרה מהירה וחלקה לשגרת תעופה אזרחית בינלאומית ענפה בישראל".
מה עשתה שרת התחבורה בנדון? ובכן, היא אפילו לא טרחה לענות למכתב -והמחירים עלו. מיכאלי גם לא הגיבה לשאלת וואלה, מדוע לא פעלה לעצור את עליית המחירים, או לכל הפחות השיבה למכתב, למרות בקשות חוזרות ונשנות למתן תגובה.
שרת התחבורה, שכה מיטיבה להתבטא נגד הרפורמה בחקלאות או בנושאים מגדריים, נתקפה פתאום אלם מפא"יניקי - ויש לה סיבה טובה: היא מפחדת להתעמת עם ארגון חזק כמו רשות שדות התעופה, שיש לו וועד עוד יותר חזק, שחבריו יודעים להתפקד במספרים נאים למפלגות השונות ולהתחשבן ביום הפריימריז עם מי שיצא נגדו. אז אולי לדבר יפה היא יודעת, אבל כנראה שהפוליטיקה אצל מיכאלי קודמת לאינטרס הציבורי של נשים וגברים כאחד.
שמיים פתוחים לעשות עסקים
מצבה של רש"ת, האחראית על ההחזקה, ההפעלה, הניהול והפיתוח של כל שדות התעופה בישראל ועל מסופי הגבול היבשתיים, בעייתי נכון להיום. עד משבר הקורונה, כ- 60% מהכנסותיה הגיעו מאגרות ששילמו לה הנוסעים וחברות התעופה, ו- 40% הנותרים מפעילות מסחרית, בעיקר מזכויות להפעלת חנויות בדיוטי פרי.
מאז יישום רפורמת השמיים הפתוחים והעלייה העקבית במספרי הטסים לחו"ל, הרווח נסק. ב- 2019, טרם פרוץ המגפה, הכנסות רש"ת עמדו על 4.1 מיליארד שקל והתמלוגים למדינה הסתכמו ב - 1.2 מיליארד שקל. ב- 2020 ההכנסות ירדו למיליארד שקלים וההפסד התפעולי עמד על 1.4 מיליארד שקלים. במחצית הראשונה של 2021 ההפסד הצטמצם הצטמצם לכ - 300 מיליון שקל בלבד.
כשחברות התעופה פנו לרש"ת וביקשו לפרוס את עליית האגרות לכמה פעימות, או לדחות אותה, הם זכו לכתף קרה. בכירים בענף טוענים ש"הטייס האוטומטי" במחירי האגרות, הוא לא פרקטיקה מקובלת בשדות התעופה בעולם ובד"כ מתקיים דיאלוג בין החברות למפעילי השדה, בכפוף לפרויקטים של פיתוח ותשתית, כמו בניית ושיפוץ מסלולים או הקמת מבנים חדשים. גובה התעריפים נדון בין הצדדים, מוסכם על כולם ולא נכפה על ידי צד אחד.
"זה בסדר שחברות התעופה משלמות למפעיל השדה ויש מנגנון לעדכון שנתי של גובה האגרות עמלות", אומר זוסמן. "ב- 2022 המנגנון אפשר להם להעלות את המחיר בגלל השינויים בשערי המטבעות. פנינו לוועדת הכלכלה לשדולת התיירות בכנסת וביקשנו תדחו את התשלום בשנה או שתפרסו אותו, כי חברות התעופה מרוויחות שליש ממה שהרוויחו לפני הקורונה - ושום דבר לא עזר.
"החברות יספגו את העלייה באגרות למשך זמן מאוד קצוב ואחר כך, בלית ברירה, הן יושתו על הנוסעים וייקרו את כרטיסי הטיסה. משרד התחבורה יכול היה להתעורר במקום להתעלם מאתנו, ברור שהוא לא רוצה להתעמת עם הרשות. גם רש"ת התעלמו".
תשלמו יותר עוד לפני ההמראה
לא רק מחירי האגרות התייקרו. בסוף ינואר העלתה רש"ת את מחירי החנייה בנתב"ג ב- 14%, כשמחיר חניה יומית לטווח ארוך עלה מ- 40 ל- 45 שקלים ובחניון מקורה מ- 70 ל- 80 שקלים. הנימוק של עלייה בשער הדולר לא ממש תופס כאן, אלא רצון להכניס כסף לקופה מלקוחות שבויים.
כשהממשלה נלחמת ביוקר המחיה, או לפחות מצהירה על כך, מי שהיה צריך לעמוד על הרגליים האחוריות ולא לאפשר למחירי האגרות והחניה לעלות, כדי לא לפגוע עוד יותר בענף המדמם גם ככה, הוא שר התיירות, יואל רזבוזוב.
למרבה הצער מסתבר שממש כמו שרת התחבורה, גם את רזבוזוב (הגם שאינו תלוי בפריימריז), ההתייקרות הזו זה לא ממש מעניינת ולראייה - עד לרגע זה לא התקבלה ממנו תגובה לשאלתנו מדוע לא נלחם עבור אלה שאיבדו את פרנסתם בגלל סגירת השמיים, עלולים עתה להיפגע בגלל עלייה עתידית במחירי הטיסה.
חכו עם הטישיו
מצבה של רש"ת הוא אולי לא בשיאו, נקודתית - אבל אין צורך להתחיל בגיוס המונים למען עובדיה. דו"ח של מרכז המידע של הכנסת מ- 2017 קובע שרשות שדות התעופה היא מונופול ממשלתי חולש על הכניסות והיציאות מהמדינה ותקציבה מאושר על ידי משרד התחבורה וחלקו גם על ידי משרד האוצר.
הכנסותיה מאגרות מטוסים ושירותים נאמדת בכ- 45 מיליארד בממוצע לשנה. מבנה גביית האגרות, לפי הדו"ח, שונה מזה הנהוג בחו"ל. שירותי הניקיון ניתנים על ידי החברה ולא ע"י ספקים פרטיים כנהוג בעולם, אגרת הנוסע מושתת על החברות ולא על הנוסעים בניגוד לשאר העולם, אגרת הסבלות תלויה במספר הנוסעים, גם אם לחלקם אין מזוודות בבטן המטוס, שלא כמו בשאר העולם ואגרת הנחיתה היא מהגבוהות בעולם.
גם גביית אגרת נוסע ממי שנכנס לשדה התעופה אינה נפוצה ולפי יאט"א משפיעה על הכדאיות הכלכלית בהפעלת קווים למדינות שונות.
חלק מהגידול המשמעותי במספר טיסות הלואו קוסט והירידה במחיר נובע מהמאסה של הטיסות והסביבה העסקית שמאפשרת עלויות נמוכות. הפחתת מחירי האגרות פוגעת בפעילות של החברות הללו ובמספר התיירים הנכנסים. אבל האינטרסים הלאומיים לא ממש מעניינים את רש"ת, וגם מצבן של חברות התעופה או של הנוסעים.
לעומת זאת, התנאים של עובדיה עומדים לנגד עיניה תמיד, ולראייה: דווקא עכשיו, אחרי שנתיים של הקפאה, החליט הדירקטוריון להפשיר את "טיסות ההיכרות", שם קוד לטיסה חינם שמקבל כל עובד אחת לשנה, זאת בנוסף לכרטיס על חשבון החברה ליעד נוסף ב- 300 דולר.
ברש"ת מצדיקים את המהלך בהיותן של "טיסות ההיכרות" חלק מהסכם העבודה ומרכיב קבוע בשכר העובדים וזאת אחרי שהסכימו לוותר על 25% משכרם בתקופות מסוימות.
גורמים ברש"ת לא מבינים על מה המהומה, כיוון שמדובר במנגנון שאינו תלוי בהחלטתם, אלא בחוק ובכל מקרה, הם היחידים שלא קיבלו כל סיוע מהמדינה בזמן משבר הקורונה.
כאן המקום לרענן את זיכרונם של אותם גורמים ולציין שלפני שנה וחצי משרד האוצר, בראשותו של ישראל כ"ץ, סיכם עם הנהלת רש"ת על דחיית התשלומים שעליה לשלם לרשות מקרקעי ישראל בהיקף של 155 מיליון שקלים והגדלת היקף ההלוואות של הרשות בחצי מיליארד שקלים.
מרשות שדות התעופה נמסר בתגובה: "מדובר בעדכוני שער הדולר בלבד, הנעשה באופן שוטף".
"הכל יכול להשתנות", מסכם קובי זוסמן מיאט"א, "המחירים עלו בינואר ויכולים לא לעלות בחודש הבא. זה תלוי ברצון טוב ויד מכוונת, של משרד התחבורה, אבל אין כזאת. הם עסקים שם במחלפים ותשתיות והתעופה לא ממש מעניינת את השרה".
ואנחנו נוסיף: הלוואי שהיו עסוקים במחלפים ותשתיות, כי לנו נדמה שדווקא שרת התחבורה שמקפידה לתחזק תדמית כה מעודכנת ומתקדמת, מתנהלת כאחרונה המפא"יניקים, -אלה שדואגים קודם לאינטרסים של אנשי שלומם מוועדי העובדים, הרבה לפני שהם דואגים לטובת אזרחי ישראל בתחום שעליו הם מופקדים.