שם: רו"ח אתי אלישקוב, בת 44, מייסדת ומנכ"לית ליברה.
מי אני: רואת חשבון, לא מהסוג הסטנדרטי. יוזמת, אוהבת אתגרים, יצירתית וחושבת שאם אנחנו מאמינים שלכל בעיה יש פתרון - אין בעיות.
שורשים: שני הצדדים מבגדד. אבא הגיע לכאן לבד בגיל 17 ושאר המשפחה עלתה אחריו, ואמא ומשפחתה בגיל 16. הם התחתנו אחרי השירות הצבאי, התיישבו בנס ציונה ועברו לחולון. אבא היה נהג מונית כל חייו ונפטר לפני שנה מקורונה בגיל 89.
אדם בריא לגמרי, הכי אהוב שהכרתי, לא שפט אף אחד, צנוע, שהסתפק במועט. אמא הייתה אישה חזקה, דומיננטית, כריזמטית ועוצמתית שהחזיקה את הבית ועל פיה יישק דבר. היא לא עבדה, גידלה חמישה ילדים, אני בת הזקונים, והפער ביני לבין הבכור 19 שנים.
אמא חלתה בסרטן השד כשהייתי בגיל ההתבגרות וכולנו טיפלנו בה. חודשיים לפני שנפטרה חגגתי איתה בבית החולים יום הולדת 15. התקופה הקשה הזאת עיצבה אותי. אני יודעת להעריך מה שיש ואף פעם לא שומרת טינה ולא מבזבזת אנרגיות מיותרות, ומובילה דברים בלי אגו. אני לוקחת איתי משפט שהיא אמרה לי תמיד: "את אדם חזק שיכול להתמודד עם כל סיטואציה".
הילדות שלי: חולון, בשכונה עם חברים, כשקוראים לי מקצה הרחוב לבוא הביתה. אהבתי ספורט, הייתי בהתעמלות קרקע ומכשירים ופעילה בנוער העובד. אמא רצתה שיהיה לי מקצוע, כי אישה צריכה לעמוד על הרגליים ולהיות עצמאית, אז למדתי בתיכון "תל גיבורים" מנהל עסקים והרחבתי מתימטיקה ואנגלית.
בגלל האהבה שלי למספרים, אני קולטת אותם מהר ומחשבת מהר, רציתי להיות רו"ח מאז שהייתי קטנה ואז גם פרצה השאפתנות שלי. בגיל 12, כשרציתי לקנות ג'ינס של לווייס, עבדתי בקיוסק ואחר כך גם בדואר, בפיצה האט ונאפיס וניהלתי את התקציב של עצמי.
חיים: בעלי, הגב שלי, מכיר אותי עוד מאז שהתאמנתי באיך לשרבט את החתימה שלי כשאהיה בכירה. יש לו בר בריאות במרכז עזריאלי בחולון, בבניין שבו נמצאת ליברה. כשאני מתגעגעת אליו, אני יורדת במעלית להיות איתו ומדי פעם הוא מפנק אותי במלבי שהוא מביא אלי. אנחנו יחד מגיל 16. כשאמא נפטרה בקושי יצאתי והחברות שלי משכו אותי איתן לבלות וככה הכרנו, ובגיל 18 התחלנו לצאת.
כשהקמתי את ליברה הייתי צריכה לקחת התחייבויות כספיות והוא אמר תמיד, "אין בעיה, לכי על זה. מקסימום נחזור לדירת שלושה חדרים, לא יקרה כלום". יש לנו שני ילדים ואנחנו גרים בחולון.
ראיית חשבון: אחרי ששירתי בלשכת הגיוס והתעסקתי עם משתמטים מכל הסוגים, טסתי עם חברות לטיול בארה"ב וחזרתי כדי ללמוד במכללה למנהל בראשל"צ, לימודים שאת רובם מימנתי לבד ובעזרת מלגות. במקביל התחלתי לעבוד בסניף דיסקונט בקניון הזהב והתקדמתי להיות סגנית מנהל הסניף, עם משכורת מצוינת ותנאים טובים.
כשהתחלתי התמחות ב- EY, אבא לא הצליח להבין איך אני עוזבת מקום עבודה כזה בשביל 4,500 שקלים בחודש. עשיתי התמחות אצל משה שחף והתחלתי לעשות עוד ועוד ביקורות בחברות ביטוח גדולות, ביניהן פניקס, מגדל והכשרה, תחום מורכב שמעט אנשים מבינים אותו לעומק. הייתי חמש שנים במשרד וכשאלי אלעזרא קנה את הכשרה ביטוח, הצעתי את עצמי לתפקיד סמנכ"לית הכספים, בעזרתו של שחף. הלכתי לראיון שבועיים אחרי שילדתי וחשבתי שהם לא יקבלו אישה בחופשת לידה. המנכ"ל, עופר טרמצ'י ז"ל, לא רק שקיבל אותי בזרועות פתוחות, הוא אפשר לי לפרוח.
הכשרה ביטוח: הייתי חמש שנים סמנכ"לית כספים וחמש שנים מנכ"לית, ועברתי שם את משבר 2008. כבר בתחילת הדרך שלי בהכשרה התחלתי לזהות את היזמות שבי, קניתי לעצמי מניות של החברה והתחלתי לצבור הון עצמי ששירת אותי אח"כ. עבדתי שם עם קואצ'רית ובאחת הפגישות היא ביקשה ממני לכתוב איפה אני רואה את עצמי בעוד חמש שנים ובלי לחשוב יותר מדי כתבתי, "להיות בעלים של חברת ביטוח".
הייתי בטוחה שבאיזשהו שלב אציע את עצמי לתפקיד מנכ"לית בחברה גדולה ואקנה מניות שלה ובאמת הייתי אמורה להיות מנכ"לית חברת איילון, אבל אז היה פיצוץ וזה ירד מהפרק.
נקודת מפנה: בשיחה שהייתה לי עם דורית סלינגר, אז הממונה על ביטוח וסגן בכיר שלה, הוא שאל, למה את לא מקימה חברת ביטוח בעצמך? אמרתי, אני, אתי אלישקוב, אקים חברה לבד? מאיפה יהיה לי הון של 59 מיליון שקלים להשקיע? דורית אמרה שהיא רוצה לעודד עוד חברות להיכנס לשוק והיא מתכוונת להוריד את רף ההשקעה, ושאלך הביתה לעשות שיעורי בית. אחרי שנה קיבלתי את הרישיון להפעלת "ליברה".
זה היה ב- 2017. היה לי חזון, שאותו הייתי מיישמת גם אם הייתי נכנסת לחברת ביטוח קיימת כמנכ"לית, כתבתי תכנית עסקית, חזרתי אליהם ואמרתי שאני הולכת על זה. הבעיה הגדולה הייתה עם גיוס משקיעים. לא רציתי שמשקיע יחזיק יותר מ - 5% וכשהיינו חברה פרטית הכנסתי את זה לתקנון כדי שלא ישתלטו עלי. כחברת ביטוח מונפקת אסור למשקיעים להחזיק מעל ל - 5% בלי היתר אחזקה מהפיקוח, אז זה שומר עלי. ציפיתי שמשקיעים ירדפו אחרי וזה לא קרה, לכן גייסתי מעט כסף מהרבה משקיעים.
ליברה:. חברת ביטוח עם מודל חדשני, טכנולוגי ופרסונלי אונליין במחיר אטרקטיבי, עם השתתפות ברווחי החברה שמשנה את עולם הביטוח מהיסוד. הלקוח אוסף ליברות, שמאפשרות השתתפות ברווחים ואת הורדת מחיר הפרמיה. אנחנו חברה טכנולוגית בבסיס. יש לי שני צוותי פיתוח, מנהל פרויקט, מנהל מוצר, QA, ומוקדנים, 120 עובדים על מעל 200,000 פוליסות.
המודל הפרסונלי שלנו מניח, שאולי יש לך ולי אותו רכב, אבל אנחנו שונות ולכן הבדיקה המסורתית של סוג רכב, גיל, מין והיסטוריה ביטוחית כבר לא תופס. אם 15 שנים לא תבעתי את הביטוח, לגיטימי שתהיה תאונת דרכים. כל שקל פרמיה בליברה מתווספת ליתרת זכות. לא נחשיב התביעה שלך עם יתרת הזכות שלך גבוהה ולכן לא תשלמי יותר פרמיה. הייתי יכולה להרוויח עוד 3 - 4 מיליון שקלים, אבל העדפתי לחלק אותם ללקוחות.
ביטוח לפי קילומטראז': התחלנו לשווק אותו עוד לפני הקורונה וכשפרצה המגיפה שאר החברות אימצו את המודל. כבר ב - 2018 הייתה לנו תכנית של "נוסעים מעט משלמים פחות", פתרון לאנשים שהמכונית להם חונה רוב היום.
ביטוח דירות: המודל הפרסונלי עובד גם כאן, אם יש כלב בבית, שמרתיע פורצים והדירה חדשה ומועדת פחות לתקלות, תשלם פחות. אם יש יותר חדרי שירותים, תשלם קצת יותר, כי רוב בעיות הביטוח הן בגלל נזקי מים. אין תמחור כזה באף חברה אחרת.
הגשנו בקשה למשרד האוצר לשווק ביטוחי חיות מחמד. התכנון הוא שהכל יהיה אונליין. הכלב עבר ניתוח? אתה מעלה חשבונית ותוך רגע הכסף עובר אליך. גם ביטוח החיים על הפרק, ה"ריסקים" שלנו הוגשו לאישור ואנחנו מקווים שבמהלך 2022 נצא איתם לדרך. גם בביטוח המשכנתא אנחנו יכולים להביא בשורה, כשנוסיף אליו את ביטוח החיים.
סוכנים: אנחנו החברה של עם ישראל, מוצר צריכה בסיסי, כי כל אחד צריך לעשות ביטוח רכב ודירה. איקאה אולי לא תעשה אצלי ביטוח, אבל הקוסמטיקאית תעשה, כי אין אצלנו אותיות קטנות, הכל שקוף, בורסאי, ברור וזמין און ליין ובמהירות, גם התשלום על נזק מתאונה נעשה דרך הביט במקום. גם סוכן הביטוח יודע שתפקידו כמתווך הולך ומאבד מהרלוונטיות שלו ותפקידו כיועץ מתחזק.
לאלה שאין כוח ואין זמן סוכן מתאים, אצלנו גם חוסכים כסף וגם אפשר להתמודד עם הכל לבד. אוכלוסיית הצעירים מאוד רוצים להגיע לליברה, אבל מבחינת תמחור אני כרגע פחות אטרקטיבית עבורם - וגם זה ישתנה בעתיד. כשהקמתי את ליברה שאלו אותי מה אני רוצה. מנכ"לים רוצים רווח, אני אמרתי שאני רוצה שיאהבו אותי, כי אם יאהבו אותי יהיו לי 100 מיליון שקלים רווח נקי.
הנפקה: בשונה מתחילת הדרך שהייתה מאתגרת ומייאשת לעיתים, ההנפקה הייתה מדהימה. לא היינו צריכים כסף בקופה, אבל היינו חייבים לגייס 25 מיליון שקל. הפנטזיה שלי היא שהליברות יהיו כמעט כמו מניות, צמודות לשווי החברה.
חו"ל: לא שוללת יציאה לעולם, אבל בשנים הקרובות אני מתמקדת בישראל. נשלים את הביטוחים שאנחנו רוצים להיכנס אליהם ואז נמשיך הלאה.
פנאי: במעט שיש לי אני הולכת פעם בשבוע לקולנוע כדי לצפות בסרט ושומעת מוסיקה.
צופה פני עתיד: התיאבון שלי רק גדל. אומרים לי שאני לא יודעת לעשות גרעפס. המניע שלי הוא לעשות את הבלתי אפשרי ולהביא חדשנות למקום שבו היא איננה. אנחנו נמצאים בשיא העשייה, עם המוצרים החדשים שאנחנו מוציאים ולא מתכוונים לעצור לרגע.
הריאיון המלא עם אתי אלישקוב, יתפרסם גם במוסף "עסקים" של מעריב, שישי, 25.2