היום (ראשון) מצוין ברחבי הגלובוס יום התות הבינלאומי. כן, יש יום כזה והוא נחגג בקהילות חובבי האוכל הגדולות והמוכרות בשמחה ובצבעוניות רבה. פרי השדה האדום והנחשק, הפך בשנים האחרונות לענף משגשג בתחום החקלאות בארץ עד כדי פיתוח זנים ייחודים, שהותאמו להעדפות ולדרישות של קהל הצרכנים הישראלי. כמו-כן, בעשור האחרון כמעט ולא מתבצע ייצוא של פירות התות אל מעבר לים, בין היתר בגלל עליית המחירים שנרשמה בענף. במשך שנים רבות ייצאה ישראל תותים מזנים שפותחו בארץ לאירופה, בפרט לבריטניה, אלא שהעסק הפך להיות פשוט יקר מדי עבור האירופאים. מאז, החלו החקלאים להשקיע את מאמציהם בישראלים.
בארץ מצויים כיום בין 4,000-4,500 דונם של שדות גידול תות, כמחצית מהם מרוכזים בקדימה, קלנסווה, עין שריד וגאולים. חוות גידול נוספות פזורות בדרום השרון, בין היתר בצופית, גבעת ח"ן והוד השרון. כ-90 אחוזים מהשטחים הם שדות חקלאיים פתוחים, בשאר מגדלים את תותי השדה על גבי מצע המנותק מהקרקע. הממוצע השנתי של תוצרת היבול בארץ מסתכמת בכ-24 אלף טון (עונת תות השדה נתחמת בין נובמבר למאי), הנחלקים בין כ-150 מגדלים חקלאיים רשומים. כל מגדל מטפח בשדותיו כארבעה זנים שונים של פרי התות והמחיר הממוצע לקילו עבור החקלאי עומד על כ-16 שקלים.
שניים מהזנים הפופולאריים בארץ מוגדרים כזני פרימיום; זן רפאל כרמל וזן אודם כרמל. הפירות מאופיינים בצבעם האדום הבוהק, בקשיחות ובחיי מדף ארוכים יותר, הם גדולים יותר מהרגיל ומעל הכול בולטים במתיקות יוצאת דופן, בדיוק מה שאוהבים הישראלים. הישג נוסף לפיתוח הכחול לבן, הוא הטעם והניחוח האפרסקי העדין שמרגישים בפרי זן הרפאל. זני הפרימיום מהווים כעשרה אחוזים מסך כל תוצרת התות בארץ ובעבורם, מקבל החקלאי כ-25 שקלים בממוצע לקילו.
"מאז שנת 2000, אז הוקם מיזם פיתוח הזנים של תות השדה בישראל, אנחנו מתאימים את עבודת החשיבה והפיתוח בהתאם לכמה פרמטרים מרכזיים מלבד אהבת והעדפת הצרכן", מסביר רונן ביטון (52), מנהל פרויקט טיפוח זנים של תות השדה בחברה הישראלית למחקר ופיתוח בחברת "כרמל אגרקסקו", שבבעלות קבוצת אמפא. "התות מגיב מאוד לשינויי מזג האוויר, אם קר מדי הוא צומח לאט יותר ולהפך. לכן ההתחממות הגלובלית שאנו חווים בשנים האחרונות נתנה גם היא את הטון והזנים שעבדו עשור מוקדם יותר, כבר לא תופסים היום. זאת גם הסיבה שכל אחד מכ-150 החקלאיים שמגדלים תותי שדה בארץ מחזיקים ארבעה או חמישה זנים לפחות, על-מנת לפזר את הסיכויים ליבול גבוה. נכון להיום כמעט ולא מתקיים ייצוא של תותים טריים מהארץ וזאת למרות שלזנים הישראליים ישנם יתרונות בולטים מול אלו של העולם דוגמת חיי מדף ממושכים, נראות מושכת וטעם יוצא דופן. יתרון נוסף שאנחנו מחזיקים בו הוא ריסוס הפירות וההדברה. משנת 2005 נעשה שימוש בהדברת הפרי והשדות בחרקים מועילים, מה שהוריד באופן משמעותי את השימוש בחומרים זרים או מסוכנים".
כאמור, בשנים האחרונות פיתחו במרכז של "כרמל אגרקסקו" שני זנים מרכזיים; רפאל ואודם, שניהם תחת חסותה של חברת "כרמל ברי", המגדלת ומשווקת פירות יער מכל הסוגים. קבוצת אמפא, בבעלות שלומי פוגל ומשפחת נקש, רכשה בשנת 2016 את המותג הישראלי הנוסטלגי "אגרקסקו כרמל", בכך החלה את דרכה גם בענף החקלאות בארץ. "כרמל" הוקמה בשנת 1956 כחברה ממשלתית שהובילה את יצוא התוצרת החקלאית מישראל והפכה עד מהרה למותג המוכר בכל בית בארץ. קבוצת אמפא רכשה את החברה מתוך חזון לשקם את החקלאות הישראלית ולהוכיח שחקלאות יכולה לשגשג.
"כמו שעשינו שינוי תפיסתי בפיתוח זנים המותאמים יותר לתקופה זאת, אנחנו חייבים כל הזמן להמשיך ולהביט קדימה", מוסיף ביטון. "הקושי הגדול ביותר בענף כיום הוא המחסור בידיים עובדות, לכן השלב הבא באופן הגידול הוא מעבר לגידול באמצעות מערכות טכנולוגיות מתקדמות, בשיטת ההידרופוניקה (גידולי מים) ואפילו שימוש ברובוטים לקטיף. עם זאת, יש דברים שלעולם לא ישתנו. תות השדה ימשיך להיות אחד מהפירות הבריאים שיש, פרי שתמיד מרחיב את הלבבות ומעניק טעם ייחודי לחך וכזה שאוהבים אותו בכל תצורה".