ולכאורה עסקנו בשלנו: במכתב נרגש לשגריר ארה"ב בישראל, פנו מוסדות וארגונים מהארץ, ביניהם יד ושם וביה"ח תל השומר, בבקשה שלא יוטלו סנקציות על רומן אברמוביץ, תורם נדיב, תושב ישראל, הבעלים של צ'לסי ומקורבו של פוטין. הנהלות הארגונים הללו חוששות קודם כל לעצמן ולתרומות הנדיבות שעלולות להפסיק לזרום אליהם.
אברמוביץ' לא חיכה למכתב התמיכה, וכמו אוליגרכים האחרים המקושרים לנשיא רוסיה, שנמצאים על הכוונת של מדינות המערב במסגרת הסנקציות הוא מיהר והעביר את קבוצת הכדורגל שלו, אלופת הצ'מפיונס ליג, לנאמנות - כדי שלא תחולט ותיפגע, כמו יתר נכסיו ונכסי חבריו באירופה וארה"ב.
הפגיעה במקורביו של פוטין, היא רק אחת מאחת מהדרכים שבהן נוקט המערב כדי לגרום לנשיא הרוסי להפסיק את הפלישה לאוקראינה, בנוסף לסנקציות אחרות, שרובן, כך לפי המומחים עמם שוחחנו, לא רק שלא פוגעות בו בעוצמה הנדרשת כדי שיחזור בו מהמהלך התוקפני, השפעתן לעיתים שולית.
ד"ר ג'ניפר שקבטור, יועצת לבנק העולמי לענייני מזרח אירופה, ומרצה בכירה בבית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה, באוניברסיטת רייכמן, אומרת שגם פוטין עצמו ושר החוץ שלו, סרגיי לברוב, הם חלק מהסנקציות הפרסונאליות.
"חוץ מהקפאת נכסים", אומרת ד"ר שקבטור, "שכבר ראינו בפלישה לאי קרים ב - 2014, הכוונה היא לאסור על כניסה למדינות שמטילות אותן וזה פוגע באליטה שמקיפה את פוטין ואוהבת לחיות ולהחזיק בתים במדינות באירופה. הנכסים פחות מטרידים אותם, כי כמו שעשה אברמוביץ', סביר להניח שהם יעבירו אותם לנאמנות או לידי אחרים".
ד"ר אלכס קומן, מרצה ליצירת ערך מהאקדמית תל אביב יפו, קובע שהתגובה המערבית היא אימפוטנציה במיטבה. "אני בטוח שאף חייל בנאט"ו לא יקבל 'חתך נייר' באצבע בגלל אוקראינה וגם הסנקציות הכלכליות לא יפגעו במי שבאמת צריך, אלא באזרח הרוסי הקטן, שגם ככה אין לו מה לאכול. מאז משבר חצי האי קרים ב- 2014, היו לנאט"ו שמונה שנים להיערך למלחמה הזאת, אבל הם לא עשו כלום, בזמן שפוטין תכנן את המתקפה הבאה היטב".
כיפת ברזל פיננסית: הציר הרוסי-סיני שיעקוף את SWIFT
"פוטין הכין לעצמו כיפת ברזל פיננסית", מסביר רו"ח אמיר אייל, יו"ר קבוצת ההשקעות אינפיניטי, "והסינים נותנים לו גיבוי אסטרטגי למהלך. גם ניתוקו ממערכת ה'סוויפט', מערכת הבנקאות העולמית, היא לא קריטית בשבילו, כי יש לו את מערכת 'המיר' שהרוסים מפתחים עם הסינים.
פוטין השכיל לחזק את הקשרים הכלכליים עם סין, טרום הפלישה. הסינים זקוקים למחצבים, למתכות, לאנרגיה ולנשק והרוסים צריכים את הסינים כדי לעקוף את הסנקציות. גם אם מחירי הנפט יעלו, הרוסים ימכרו אותו לסינים במחיר מופחת אם יצטרכו. נוצר פה שת"פ אסטרטגי של הסינים והרוסים מול המערב".
"נרקומניות" של גז רוסי: גרמניה, איטליה וצרפת
גמילה הדרגתית מהדולר הפחיתה את ההשפעה האמריקאית
"הרוסים הכינו את עצמם היטב ועשו מאמץ להתנתק מהדולר", מסכימה ד"ר שקבטור. "עד לפני כמה שנים היה 97% מהיקף המסחר ברוסיה עם סין בדולרים והיום רק 33% ממנו מתנהל עם המטבע האמריקני. צריך לקחת בחשבון שרוסיה היא הכלכלה ה- 11 בגודלה בעולם, כך שהפחתת השימוש בדולרים תגרום למדינות אחרות להשתמש בו פחות ותוריד מערכו.
יש גם לא מעט תושבים מהאיחוד האירופי שמחזיקים נכסים ברוסיה, עם שווי אחזקות של כ- 300 מיליארד יורו, מה שיוצר תלות גומלין שאין למשל עם איראן, עליה ניתן להטיל סנקציות וכמעט שלא להיפגע.
"גם הסנקציות על גז ונפט מוגבלות. פוטין למד את הלקח של 2014, החליט להתנתק מהתלות בצינור הגז היחיד שהיה לרוסיה ועובר באוקראינה, ופתח בפרויקט הדגל של בניית צינור נפט עצמאי שעובר בים הבלטי, שבו מושקעים גם גורמים מהאיחוד האירופי".
ד"ר קומן: "ההכרזה שהצינור לא יפעל מגוחכת, כי ממילא עוד לא זורם בו גז, כי הוא רק מוכן להרצה. גרמניה, ששותפה להכרזה הזאת, נמצאת עכשיו במצב קשה.
מאז אסון הכור בפוקושימה, שייצר אנרגיה גרעינית -שהיא הטובה והזולה ביותר - אנגלה מרקל הודיעה שהיא מפסיקה את ייצור האנרגיה הגרעינית ועוברת לשימוש באנרגיה ירוקה. רק שכמות האנרגיה הירוקה שהיא מפיקה לא מספיק והגז הרוסי קריטי עבורה, אז אולי פוטין נפגע, אבל גרמניה נפגעת לא פחות, הם בהיסטריה".
לא רק גרמניה תספוג מכה אנושה מהפסקת אספקת הגז הרוסי, אלא גם מקדוניה שנסמכת עליו במאה אחוזים, פינלנד שצורכת 94% מהגז שלה מרוסיה, לטביה, בולגריה, איטליה ופולין. "למעלה מ- 40% מהגז לגרמניה מגיע מרוסיה", אומרת ד"ר שקבטור.
"המזל היחיד שהמלחמה פרצה בסוף פברואר, כשלא צפויים עוד יותר מדי ימים קרים, כי אחרת המצב היה קשה. כרגע, לפחות, אין דיווח על כך שרוסיה הפסיקה לספק את הגז שלה, הכל כרגיל, חוץ מהצינור שגם ככה לא פועל.
בכל העולם נראה עלייה במחיר הדלק והגז, אבל גם במחיר החיטה, כי רוסיה ואוקראינה אחראיות על 30% מייצוא החיטה הגלובאלי. כרגע אין סנקציות על החיטה, אבל יש פגיעה בתשתיות בנמלים ולא ברור אם אפשר יהיה להוציא אניות עם סחורה".
ובינתיים, בישראל
יש להניח שגם ישראל תפגע מהמשבר הרוסי-אקראיני.
ד"ר שקבטור: "ייבוא הביצים מאוקראינה ייעצר, מה שעשוי לפגוע בישראלים לפני הפסח, כיוון שהחוזים שם היו סגורים ולביצים מטורקיה יש בעיות של אישור וטרינרי, מחירי המזון והדלק יעלו גם פה".
ומה באשר להייטק?
הפגיעה בהייטק תהיה יחסית מינורית מבחינת השפעה רוחבית, כן תהיה פגיעה נקודתית, כי יש הרבה מתכנתים בחברות ישראליות שנמצאים באוקראינה. יש גם סכנה של גניבת ידע בהייטק למי שלא אבטח את עצמו כראוי, אם אוקראינה תיפול בידי הרוסים".
איך ישפיעו הסנקציות על הפנסיות של יוצאי רוסיה?
"גם לפני המלחמה הסכומים של הפנסיות היו מזעריים וקריסת הרובל הקטינה אותן עוד יותר. רמת החיים הכללית ברוסיה יורדת בגלל ערכו הנמוך של הרובל, הרוסי הממוצע ישתכר פחות ולמרות שכבר בשנת 2014 נאסר על יבוא מוצרי מזון ועברו לייצור מקומי, גם קניית מזון תהיה יקרה מאוד.
"מה שבטוח שהרבה מאוד ספקולנטים עושים עכשיו כסף מהבורסה הרוסית שנפלה ב- 35% עם הפלישה ועלתה ב- 20% ביום שלמחרת. כשלאנשים יש אינפורמציה מוקדמת על מהלכים מדיניים ואין ענישה על שימוש במידע פנים, אפשר לגרוף מיליארדים".
הקשר הסיני יציל את פוטין: אויב חדש וחזק למערב
העובדה שאחרי משבר האי קרים, פוטין למד את הלקח ונערך למערכה הבאה היטב, פועלת לטובתו מבחינת כוח ההישרדות הכלכלית שלו. לפני 5-6 שנים רוסיה הייתה על סף פשיטת רגל, אבל מאז יתרות המט"ח שלה עלו והן עומדות עכשיו, לפי אייל, על 640 מיליארד דולר, כאשר 22% מתוכן הן בזהב, אותו קנה במחיר נמוך: רבע מהכמות ביורו והשאר ביואן, המטבע הסיני.
אייל: "לפוטין אין בעיה להחזיק מעמד כי יש לו את סין, ואם היא תחליט להתרחב לכיוון טאיוואן, הוא ייתן לה גיבוי. הוא, מצידו, רוצה להקים באוקראינה משר פרו-רוסי, ממשלת בובות כמו בבלארוס, ואפשר לסמוך עליו שימצא את הדרכים לעקוף את הסנקציות".
ד"ר שקבטור מסכימה ומוסיפה שרוסיה לא תקרוס עם כל המשאבים הטבעיים שיש ברשותה. "מקסימום הרוסים יהדקו עוד יותר את החגורה ויסתפקו בפחות מהמעט שיש להם עכשיו בשביל הגאווה הלאומית".