וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

האנטומיה של הורוביץ: נוקאאוט לתעשיית הקנאביס

עודכן לאחרונה: 28.2.2022 / 16:20

החלטת שר הבריאות הורוביץ להחריג את רכיב ה-CBD של צמח הקנאביס מפקודת הסמים היא לעג ליזמים שהשקיעו משאבים רבים בעקבות הבטחות הממשלות הקודמות ומבטאת זלזול באינטליגנציה של הציבור. למה מה שטוב במרבית מדינות אירופה וצפון אמריקה, לא מספיק בטוח לשימוש בישראל?

שר הבריאות ניצן הורוביץ חוגג החלטה שהיא הכל חוץ מהחלטית: לשכתו פרסמה היום בחגיגיות על החרגת רכיב ה-CBD (אחד מרכיבי צמח הקנאביס שאינו פסיכואקטיבי) מפקודת הסמים המסוכנים, בעקבות קבלת המלצות הוועדה שהוקמה על ידי משרדו לנושא.

אלא שקולות צהלת ההתקדמות מתבררים כחריקות הנסיגה לאחור. אותה וועדה עליה מתבסס הורוביץ המליצה כי בשנתיים הקרובות לא יאושרו רכיבים ממשפחת ה-CBD כמרכיב בתוספי תזונה ותמרוקים - המוצרים שהינם יעד ראשון לתחום זה.

"יש לוודא באופן מחמיר כי בטיחותם (של מוצרי ה-CBD) אינה מוטלת בספק" הסבירה הוועדה את אי המלצתה לעת זו. ואכן, מדובר בסיבה חשובה.

אך כיצד החרגת מסוכנות הרכיב מתיישבת עם הצורך, על פי הוועדה, להמשיך לבחון האם הוא מסוכן? אם הוא מסוכן, אז הוא היה צריך להישאר בהחרגה, ואם מוחרג, אזי לא מסוכן.

יתרה מכך, גורמים במשרד הבריאות כבר תמכו בתקופות השרים הקודמים בהחרגת רכיב ה-CBD מפקודת הסמים, וקידמו את כניסתו לתחום תוספי המזון.

שר הבריאות, ניצן הורוביץ ומנכ״ל המשר,  נחמן אש מציג חוזר מנכ״ל חדש בנושא איסור מתן ״טיפולים״  להמרת זהות מגדרית ונטייה מינית. אבשלום ששוני, מעריב
שר הבריאות ניצן הורוביץ. פשרה מפא"יניקים שאין לה כל קשר לבריאות הציבור, אלא רק לתקנים במשרד הבריאות/מעריב, אבשלום ששוני

מה שמנע אז את החרגתו וכניסתו, על פי מקורות במשרד הבריאות לאותה תקופה, לא היה קשור כלל לבריאות הציבור, אלא למאבקי כוח פנימיים הנוגעים לתוספת תקנים במינהל המזון של המשרד. זאת כיוון שמעבר התחום מידי היק"ר (היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות) אל מינהל המזון יחייבו עבודה נוספת מעובדי המינהל.

בעקבות כך דרשו במינהל המזון תוספת תקציבית וכוח אדם, ואולי בצדק. הדבר גם הוצף על ידי וועדת ה-CBD, שהמליצה על תגבור שרות המזון ומחלקת תמרוקים בתקני כוח אדם, לטובת קידום "בחינת בטיחות ורמות הסף הבטוחות לשימוש".

הוועדה גם המליצה על הקמת מערך פיקוח ואכיפה ייעודיים לנושא "לאור השימוש הנרחב והפופולריות להן זוכים מוצרי ה-CBD בקרב הציבור, כולל רכש מוצרים ללא פיקוח דרך האינטרנט".

וכך, בפשיטת היד העתידית בפני האוצר, הוחזרה רכבת ייצור ה-CBD עטורת צבעי הכחול-לבן לתחנה, וכנראה כבר לא תצא ממנה. שכן ה"עומס" הנוסף הצפוי על עובדי מינהל המזון בעבודת בחינת הבטיחות על מוצרים שכבר לא נחשבים מסוכנים, ככל הנראה לא ייענה במלואו בפתיחת הכיס על ידי האוצר.

חנות בניו יורק מוכרת שמן CBD. Mary Altaffer, AP
חנות לממכר משקאות המכילים CBD רכיב שאינו פסיכו-אקטיבי של קנאביס. אולי האנטומיה של הישראלים שונה מזו של האמריקאים/AP, Mary Altaffer

הורוביץ היה יכול לבחור בטובת הציבור והתעשייה המקומית, אך נראה שלא רצה לצאת כנגד גורמי המקצוע במשרדו, שחלקם קורסים כיום תחת הטיפול המאסיבי בנושא הקורונה, וכך נולדה גרסתו ל"כן ולא" של שמעון פרס, משל היה ספי ריבלין המנוח בתעמולת הבחירות של מפלגת הליכוד בשנות ה-80.

הבעיה בגרסתו של שר הבריאות (יבדל"א) היא שהבדיחה היא בעיקר על חשבון היזמים והמשקיעים בתחום, שממתינים שנים להפצת מוצרים ישראליים בעולם, בעוד מתחריהם בעולם ממשיכים לכבוש נתחי שוק בענף המגלגל כיום עשרות מיליארדי דולרים.

שלל מדינות מערביות, כדוגמת איטליה, אנגליה, צ'כיה, ארה"ב, קנדה, אוסטרליה ונוספות, כבר מאפשרות מזה מספר שנים ייצור, שיווק ומכירה של מוצרי הרכיב במדפי החנויות ובנגישות לציבור הרחב, אבל מי יודע - אולי האנטומיה שלהם שונה מזו של הישראלי, כך שלהם זה לא מסוכן.

יש המאמינים כי ייצור מוצרי CBD או קנאביס בישראל הוא בגדר מלחמה אבודה עבור התעשייה המקומית, והשליטה נותרה רק בידי יבואנים סבלניים. אך האמת היא, שהכל תלוי ברגולטור - ברצותו, תעשיית הקנאביס וה-CBD המקומית תפרח, ואם לא - התחום ימשיך לשקוע.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully