גבר שלקח לעצמו מאהבת איבד את זכויותיו בדירה המשותפת - כך עולה מפסק דין של בית הדין הרבני האזורי בנתניה. הגבר ביקש להתגרש מאשתו בתמורה לכך שישלם לה פיצויים בסך 150 אלף שקלים בלבד, ואילו האשה הסכימה למחול לו בתנאי שיעזוב את המאהבת ויחזור הביתה. בית הדין קבע כי אין סיכוי, לאחר בגידה של שנתיים שבמהלכה הבעל התגורר בביתה של המאהבת, שיחזור לאשתו ופסק כי על בני הזוג להתגרש.
האישה, שיוצגה על ידי עורכת הדין אלינור ליבוביץ המתמחה בתחום דיני משפחה וגירושין, טענה כי היא מוכנה לוותר על כתובתה בסך מיליון וחצי שקלים, בתנאי שהבעל יסכים לוותר על חלקו בדירה. לטענת באת כוחו, לצורך רכישת הדירה האחרונה, בה התגוררו בנתניה מאז שנת 2009, נעזרו בין היתר בזכות כספי פיצויים שהאשה קיבלה בגין תאונת דרכים קשה ומכספי קרובי משפחה שקיבלה במתנה.
הבעל טען כי מדובר בדירה המשותפת השלישית שהם רוכשים מאז שהתחתנו וכי היא נקנתה מכספים שקיבלו ממכירת שתי דירותיהם הקודמות ובזכות כספי המשכנתא שהוא שילם משך יותר מ-10 שנים. לטענתו, האשה כל הזמן ישנה ולא עובדת ולפני כ-15 שנה הוא תפס אותה בוגדת בו עם חברו וגילה זאת כשהציץ דרך חור המנעול. בשעתו הוא לא רצה לפרק את ה'חבילה', אך כשגדלו הילדים ומצא אהבה אחרת, החליט לעזוב את הבית.
בית הדין האמין לבקשתה הכנה של האשה לשלום בית, אף על פי שהוסיפה שהיא לא תכפה על הבעל לחזור אם הדבר אינו ריאלי, אבל היא עומדת על כך שתקבל את כל זכויותיה הכספיות. דייני בית הדין קבעו כי הבעל לא הצליח להוכיח שאשתו בגדה בו עם חברו, מה גם שהצדדים הביאו ילד נוסף לאחר אותו אירוע שאליו מתייחס הבעל. הם הוסיפו כי מבחינה קניינית, דירה זו הרשומה על שמם של שני בני הזוג הינה דירה המשותפת לשניהם, ועל פי חוק לבעל מחצית מזכויות הדירה. יחד עם זאת כך קבעו, כיוון שהבעל עזב את הבית לטובת מאהבת, הוא גרם למעשה לעגינותה משך שנתיים ועל כן היא זכאית לפיצוי בדמות קבלת הזכויות שלו בדירה.
באחד הדיונים הבעל טען כי "אני לא רוצה כלום, לא את הבית ולא כלום, אני רוצה להתגרש, לא רוצה לחיות איתה. זה הכול!", אולם לפני כחצי שנה, לאחר שהחל להיות מיוצג על ידי עורך דין, הוא דרש מחצית מהזכויות בדירה. האשה מצידה טענה בכל הדיונים כי אם תעבור הדירה בשלמותה לרשותה היא לא תתבע את כתובתה - משמע מחצית הדירה הינה במקום הכתובה. בית הדין הרבני קבע כי בגלל בקשתה הכנה לשלום בית, לא ניתן לכפות על האישה להתגרש, לכן אם חפץ האיש לגרשה בכל אופן, הוא מחויב לפצות אותה בפיצויי גירושין הוגנים.
הדיינים קבעו כי משום בגידתו הבוטה של הבעל באשת נעוריו ועזיבתו להתגורר עם מאהבתו, הוא גרם לה לנזק נפשי. הם הוסיפו כי נגרם נזק ממוני, כי בגלל מעשיו צריכים בני הזוג להיפרד ולקיים שני משקי בית נפרדים במקום משק בית משותף ששימש את שניהם. בית הדין קיבל את טענת באת כוחה של האשה, עורכת הדין ליבוביץ, להעביר לאשה את חלקו של הבעל בדירה (מחצית) וקבע כי אין מדובר בפיצוי מוגזם.
כאן יש לציין, כי שווי הדירה עומד על 3 מיליון שקלים, כך שלכאורה הבעל לא הפסיד דבר, שהרי הסכום הנקוב על הכתובה עומד על מיליון וחצי שקלים. עם זאת, פרשנים משפטיים מסבירים כי ברוב המוחלט של המקרים בגירושין לא משלמים את מלוא הכתובה. הבעל ביקש לסגור את הסיפור עם פיצוי של 150 אלף שקל, נוסף על כך שהוא זה שיזם את הפרידה, אולם בית הדין חשב אחרת.