וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"אם אני רוצה להיות שר בריאות, אני צריך לקפוץ לבריכה"

עודכן לאחרונה: 3.3.2022 / 16:12

הוא גדל באווירה של הסתפקות במועט, שירת בהנדסה קרבית - וקורס החובשים שאליו נשלח, פתח לו צוהר לעולם הרפואה. מי שהיה פרויקטור הקורונה הראשון וחזר לנהל את איכילוב, מספר על ילדותו, ההתייצבות בחזית המלחמה בקורונה ואפילו על השאיפות הפוליטיות שיתממשו, או שלא

שם: פרופ' רוני גמזו, בן 56, מנכ"ל "איכילוב".

מי אני: יש בי נחישות משולבת עם רגישות לאדם ולמצוקות חברתיות, אני מכוון ביצוע עם אמת פנימית, נמשך לאתגרים ומורכבות.

שורשים: בפרס. אבא, שהתייתם מאביו בגיל צעיר, עלה לארץ לבדו בשנות ה- 50' כנער ונקלט בקיבוץ מעגן מיכאל, סבתא הגיעה לביקורים כמה פעמים. אחרי שהשתחרר מהצבא, עבר לת"א על גבול יפו, הפך לשוליה של צורף, ממנו למד את המקצוע, יצא לדרך עצמאית והתמחה בעיצוב וייצור תכשיטים תימניים. בהתחלה עבד מחדר קטן בבית ואחרי מספר שנים עבר לבית מלאכה.

סבי מצד אמא, עסק ברוקחות בשיראז וכשעלו ארצה ממניעים ציוניים, עבד בדפוס בעיתון.
ההורים נפגשו דרך מכרים בקהילה, התחתנו, ואמא עזרה בעסק. אני הייתי עוזר לו לשבץ אבנים, למרוח את הדבק או לפזר את אבקת ההלחמה. חוש אמנותי לא היה לי, אבל יכולת חשיבתית ורצון ללמוד בהחלט כן.

רוני גמזו 5. ראובן קסטרו
"חיינו בתחושת צניעות, שאין מספיק ועובדים קשה בשביל מה שיש"/ראובן קסטרו

הילדות שלי: חיינו בתחושת צניעות, שאין מספיק ועובדים קשה בשביל מה שיש. לא היה מחסור, אבל תחושת דוחק שלימדה אותנו את החשיבות של עבודה קשה והישגיות. אהבתי כדורגל וריצה, תמיד חיפשתי הזדמנות לרדת למטה והייתי רץ למכולת. עברתי בכל תנועות הנוער, מהצופים עד השומר הצעיר, ובסוף היסודי חיפשתי משהו טכנולוגי והגעתי למגמת מכשור ובקרה רפואית, שילוב של אלקטרוניקה, מכשור ומחשבים, עם קשר קלוש מאוד לרפואה.

נרשמתי לעתודה צבאית בהנדסת מחשבים, כשה-PC התחיל להתחזק, ובסופו של דבר ויתרתי, התגייסתי להנדסה קרבית ובסוף הטירונות המ"מ שלח אותי לקורס חובשים בבה"ד 10. היכולת לרפא, לסייע, להבין את הפתולוגיות, איך הגוף נפצע ואיך מתקנים את זה, היה הרבה יותר מתוחכם ממחשבים. יצאתי לקורס קצינים ושם רכשתי את יכולת הפיקוד וההדרכה.

רפואה: התחלתי ללמוד רפואה בבן גוריון ואחרי שנתיים הרגשתי שאני לא מממש את יכולות הניהול שלי ואת הסקרנות והרצון לחקור. בשנה השלישית עברתי לת"א ושם ניתנה לי ההזדמנות לשלב מחקר בזמני החופשי, בשילוב עם רפואה וניהול מערכות בריאות. כך נולד השילוב של ניהול, מחקר ורפואה. בהמשך גם למדתי תואר במשפטים.

רוני גמזו 6. ראובן קסטרו
"הגשתי למנהל המחלקה תכנית ניהולית שכתבתי והיא התגלגלה לגבי ברבש, שניהל את בית החולים, והוא מינה אותי לסמנכ"ל הכלכלה"/ראובן קסטרו

קריירה 1: תוך כדי התמחות בגניקולוגיה באיכילוב השלמתי את התארים הניהוליים ובמקביל עשיתי לעצמי תרגילים באיך אני הייתי מנהל דברים, מה חסר ומה אפשר לעשות יותר טוב. כשהיה משבר ניהולי בבית החולים ליולדות ונשים "ליס", הגשתי למנהל המחלקה תכנית ניהולית שכתבתי והיא התגלגלה לגבי ברבש, שניהל את בית החולים, והוא מינה אותי לסמנכ"ל הכלכלה.

קארן ברונר: בת הזוג שלי, אחראית על המחלקה לקידום הבריאות וראש מערך טלמדיסין באגף רפואה של אסותא. אנחנו לא נשואים באופן רשמי, יש לנו ילדה וממש עוד מעט נעבור לתל אביב.

קריירה 2: אחרי חמש שנים עברתי להולנד בעקבות קארן שלמדה שם תואר שני. חיזקתי את היכולות הניהוליות שלי בקורס באינסיאד בפריז וכשחזרנו לארץ קיבלתי אחריות נרחבת על תפעול בית החולים. ב- 2010 מוניתי למנכ"ל משרד הבריאות, בתקופת שביתת הרופאים ומשבר הפוליו, ובסיום התפקיד יצאתי לשנת צינון ומוניתי לתפקיד בתחומי מידע, ביג דאטה וחדשנות בחטיבת הבריאות של ה- OECD.

ב- 2015 התחלתי לנהל את איכילוב, שנמצא במרכז העיר הצפופה, השוקקת והדינמית ביותר, מוקף ברפואה פרטית משמעותית ויש לו את הרופאים הטובים ביותר בארץ. הפיתוח הוא אתגר לא פשוט, כי הקרקע יקרה והצמיחה לגובה מורכבת.

רוני גמזו 7. ראובן קסטרו
"ואז אמרתי לברסי: 'תן לי לנהל את משבר בתי האבות'"/ראובן קסטרו

קורונה: באופן לא פורמלי הייתי מעורב בשיחות והתלבטויות עם בר סימנטוב וגרוטו, בתוקף תפקידי כמנכ"ל משרד לשעבר, ואז אמרתי לברסי: 'תן לי לנהל את משבר בתי האבות'. במשך שלושה שבועות בנינו את תכנית "מגן אבות ואימהות" והעברתי אותו לפרופ' נמרוד מימון.

פרויקטור: התחלתי את התפקיד בסוף יולי 2020. היה תוהו ובוהו, חוסר אמון, בלבלה, ממשלה חדשה, ישראל חוטפת את הגל השני הראשון בעולם, הכלכלה נעצרת שוב, אנשים כועסים כשמדברים על סגר שני ואז חושבים על פרויקטור. בשלב הזה אנשים עם רקורד ניהולי מרגישים קריאה לדגל וכשפנו אלי, התייצבתי מיד.

אני שמח בכל רגע שהייתי שם, הייתי מלא סיפוק והגשמה עצמית. שנים למדתי ניהול, זכיתי לכלים ועם כזאת הכשרה את מוכן לתפקיד כזה. נכון, אף פעם לא נותנים לך לממש כל מה שאתה רוצה, אז אתה לוקח ועושה מה שאתה יכול בלי להתחשבן, למרות שבפוליטיקה יש מורכבות ומתחשבנים איתך. לא נתתי לאף אחד את התחושה שאני אדם שאפשר להביס, אני לא עוזב ונכנע. ובסוף אם החלטתי שלא ייסעו לאומן, לא נסעו לאומן, אם הוחלט על סגר זה קרה בחגים, כי זה היה התזמון הנכון.

רוני גמזו 3. ראובן קסטרו
"כל גל שיבוא, יתקל בחומת החיסון התרופתי והטבעי, שניהם מפחיתים את האפשרות של גל גדול ועוצמתי"/ראובן קסטרו

גל שישי: אני פחות חושש ממנו. אנחנו נמצאים במצב שכל גל שיבוא, יתקל בחומת החיסון התרופתי והטבעי, שניהם מפחיתים את האפשרות של גל גדול ועוצמתי. אנחנו נמשיך לנהל את הקורונה בלי סגרים.

תקצוב בתי החולים: תקצוב מערכת הבריאות היא תמיד בחסר וזו בעיה עולמית, ואצלנו, בגלל שהמערכת ציבורית זה יותר חד. אני לא בעד קיטורים. מערכת הבריאות צריכה יותר תקציבים, אבל היא לא בכיינית, היא מתפקדת. בנט היה בדילמה גדולה בגל הרביעי והדרך שהצעתי להתמודד אתו הייתה לחזק את בתי החולים, לדרוש שיעמדו בפרץ, לתת להם תחושה שאתה מאחוריהם ולדרוש מהם ללא התניה למלא את חובתם.

התמודדות עם המגפה: ממרץ 2020 הקו שלי באיכילוב לא היה של תבהלה או שיתוק מערכות, אלא שידור של חוסן לפוליטיקאים ולאזרחים והוכחה שלו בפועל, שלא נקרוס ונוכל לעמוד בזה. ארגוני רופאים ומנהלי בתי חולים אחרים כעסו עלי, מה הוא אומר שנסתדר. חשבתי אז ואני חושב גם היום, שזו משימה לאומית שלא מותנית בדבר. יש לנו מערכת בריאות מצוינת, כולל קופות החולים.

זאת הסיבה שב- 19 באפריל, בגל הראשון, פתחנו את כל שירותי בית החולים ולא הסכמתי לקבל את התבהלה ששודרה בטלוויזיה. הרבה יותר קל לשבת באולפנים ולפרש תבהלה, מלומר שלא תהיה קטסטרופה, כי אם תגיד את זה יחכו לך בפינה. נתנו ביטחון לרוה"מ הקודם ולנוכחי, בטח אחרי החיסונים, שהכל יהיה בסדר. חיכיתי עם הסגר השני עד למועד שאי אפשר היה לדחות אותו יותר, למרות הלחץ.

רוני גמזו 1. ראובן קסטרו
"מספרם של הרופאים צריך להיות היום כפול"/ראובן קסטרו

משה חרזי ז"ל: חולה קורונה שצינור שנותק ממכשיר ההנשמה בלי שהצוות שם לב הביא למותו, מכה קשה בכנף. קרתה תקלה שלא הייתה צריכה לקרות. אחריה היה צורך לחזק את הצוות, לעזור להם ללכת עם גו זקוף והאחריות הייתה שלי, כי אני קובע ומודע לתהליכי העבודה.

עמדתי בפרונט, לקחתי אחריות ונקרעתי. הייתי כן, רגיש, קרוב, כמעט בן של המשפחה שלו ואנחנו בקשר חם גם היום. האהבה הדדית ואני כואב את האבידה שלהם, בלי שום קשר לתביעות. אני מציע לכולם - הרבה יותר קל לקחת אחריות, כי הציבור לא מטומטם והמערכת לא מטומטמת.

דו"ח גמזו: עוסק בכח האדם במערכת הבריאות ובירידה במספר הרופאים בישראל והוגש לשר לפני חודש וחצי. כשהייתי מנכ"ל המשרד ב-2011, נוספו כ- 300 סטודנטים ל- 450 שהיו כאן. מאז נפתחו שתי פקולטות לרפואה, בצפון ובאריאל - ומספרם של הרופאים צריך להיות היום כפול. המערכת מבינה שזה לא אמור לעלות הרבה כסף, רק צריך שבעלי התפקידים לא יחסמו את המהלך.

רוני גמזו 8. ראובן קסטרו
"יש לי משנה סדורה, אני מקובל במערכת, אבל הבעיה היחידה שאני לא פוליטיקאי. אם אני רוצה להיות שר בריאות, אני צריך לקפוץ לבריכה"/ראובן קסטרו

אקדמיה: זאת האש הבוערת בי: לשאול את השאלות, ללמד, להיות מעורב בפיתוח הדור הבא, זה מדליק אותי ואני חי את זה. התדירות שאני מלמד לא גבוהה, אבל בכל פעם שאני מתבקש לתת שיעור, הרצאה או קורס, בין אם זה באוניברסיטה או מחוצה לה, אני מתייצב. הנעתי הרבה מחקרים בתחום הקורונה ולא חיפשתי להיות בשורת המחברים וגם באיכילוב אני דוחף את המחקר בכל הכוח.

בריאות: אני נמצא במעקב אחרי הניתוח שעברתי להוציא גידול סרטני ליד העין, ובינתיים, טפו טפו טפו, הכל בסדר.

שר בריאות: יש לי משנה סדורה, אני מקובל במערכת, אבל הבעיה היחידה שאני לא פוליטיקאי. אם אני רוצה להיות שר בריאות, אני צריך לקפוץ לבריכה. אומרים לי, רוץ לפוליטיקה, ואני לא שולל שזה יקרה אבל כרגע זה לא נמצא על השולחן שלי.

ראש עיריית ת"א: תפקיד מרתק שמתאים לכישורים שלי. יש ראש עיר מכהן שרוצה לרוץ שוב וזה מעורר אצלי שאלות. התפקיד נמצא ברדיוס ההחלטות שלי, אבל לרוץ עכשיו זה אומר לנסות להדיח ראש עיר מכהן וזה כבר שיקול אחר.

רוני גמזו 2. ראובן קסטרו
"באוצר לא מבינים מה מהותם של תאגידי הבריאות"/ראובן קסטרו

איכילוב WELL: באוצר לא מבינים מה מהותם של תאגידי הבריאות, גוף עסקי שמרוויח כסף. אני מוכן לוותר עליו ובלבד שיתנו לי את הגמישות שאין לי. הם לא רוצים להפוך אותנו לחברה ממשלתית שיש לה גמישות ואם היא נמצאת בגירעון, הוא חונה באוצר. הם רוצים שאתנהל כמו משרד ממשלתי ובאים בטענות שיש לנו תאגידי בריאות שיכולים להגיב מהר.

פנאי: רצתי את מרתון ת"א כולו, שעה וחצי של גשם זלעפות, אני שוקל 60 קילו והרוח פשוט העיפה אותי. חוץ מריצה, אני מבלה בהצגות ילדים ופליי דייט של הבת שלי.

צופה פני עתיד: אני מנהל את איכילוב ולא רואה את עצמי עובר בקרוב למקום אחר. אני רוצה לתרום ולמצוא את המקומות הנכונים שבהם הכישורים שלי יבואו לידי ביטוי.

הריאיון המלא עם פרופ' גמזו יתפרסם גם במוסף "עסקים" של מעריב, 4.3.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    6
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully