וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מחלצים יהודים תחת אש: "הכבישים מופגזים, הנסיעה כמעט בלתי אפשרית"

עודכן לאחרונה: 5.3.2022 / 8:00

דוד הכט, פעיל בארגון 'יד ישראל', מתאר את המסע הבלתי נתפס שעובר על יהודים מכל רחבי אוקראינה. "אנחנו מוציאים אוטובוסים מידי יום, נוסעים בכבישים מופגזים, ועושים הכל כדי שלא יישאר באוקראינה אפילו יהודי אחד"

"אנשים מתקשרים אלינו בבכיות ובצעקות, רוצים רק דבר אחד - לצאת מאוקראינה, לעבור את הגבול", במילים אלו מתאר דוד הכט, פעיל בארגון 'יד ישראל' שמאגדת תחתיה מאות יהודים המתגוררים בקייב.

"לפעמים יש תחושה שקייב כבר התרוקנה, וכל מי שרצה לצאת כבר נמלט, אבל זה לא באמת ככה. יש בקייב וגם בערים נוספות באוקראינה, יהודים רבים מאוד שעד עכשיו לא יכלו לצאת מסיבות שונות, וכעת הם מבינים שאין שום ברירה אחרת - המלחמה עלולה להימשך עוד זמן רב, והסכנה באוקראינה גדלה מיום ליום. הם מתחננים אלינו שנציל אותם, אבל המשימה הופכת ליותר ויותר מורכבת, כי הדרכים הרוסות, ומכל מקום יש הפצצות והפגזות".

צדקה 1. ללא,
צדקה 1/ללא

ניסים בגבול

למעשה, החילוץ הראשון של 'יד ישראל', היה לדבריו של הכט עוד לפני שפרצה המלחמה. "האדמו"ר מקרלין סטולין, שהוא הרב שמלווה אותנו, הדריך את אנשי הקהילה שלנו לעזוב את קייב ולנסוע לעיירה מז'יבוז'. יותר מ-100 אנשים עשו זאת, וביום חמישי כשפרצה המלחמה, היא בעצם פגשה אותם שם. אבל זה לא הספיק, כי מהר מאוד התברר לנו שגם מז'יבוז' הפכה למסוכנת, וחייבים לעזוב".

הכט מציין כי הם אמנם תכננו הכל, ודאגו גם לאוטובוס ולנהג, אלא שאז התברר שהנהג נעלם. "חיכינו לנהג במשך 12 שעות, וכשהוא חזר סוף-סוף התברר שהוא שיכור, ובכלל לא יכול לנהוג... בינתיים שמענו מכל הכיוונים על כך שהרוסים מתקרבים ושחייבים לעזוב את המקום מיד".

לאיפה עוזבים?

"בתחילה חשבנו על גבול פולין, אבל אז קיבלנו מידע על כך שהפקקים בדרך ארוכים מאוד, וכמעט אין סיכוי לעבור את הגבול. אחר כך חשבנו על גבול מולדובה, ובסופו של דבר הוחלט על גבול בלרוס. זה היה נשמע לכאורה בלתי הגיוני, כי הרי שיירות רוסיות עוברות משם.

"בכל זאת לנו זה התאים, כי בעיירה פינסק שבבלרוס, יש קהילה גדולה של יד ישראל, בראשותו של הרב משה פימה, שלוחו של האדמו"ר מסטולין. למפרע הסתבר שזו הייתה החלטה נכונה, ומאז שהיא התקבלה, הרב פימה וקהילתו עסקו בדאגה לפליטים הרבים ובהכנת המקום לקליטתם".

הם עלו על האוטובוס בליל שבת, כשבנוסף מצטרפים אליהם כעשרה רכבים פרטיים, וכך יצאו בשיירה אל עבר הגבול. "הנסיעה הייתה ארוכה וממושכת, ובסיומה ראינו ניסים גלויים, כאשר בעזרתו של משה פימה, נציג הארגון שלנו בבלרוס, הצלחנו להגיע לאנשים הנכונים ובאמצעות סכומי כסף לא מבוטלים, להעביר את כל 100 היהודים את הגבול.

"מי שיודע איזה בעיות עושים כעת בגבולות אוקראינה מבין עד כמה שזה לא פשוט, כי מערימים המון קשיים ובעיות. עד עכשיו אני לא מאמין שהצלחנו לעשות זאת. אין לכך שום הסבר טבעי".

צדקה 3. ללא,
צדקה 3/ללא

תחת הפגזות, בכבישים משובשים

לדבריו של הכט, כבר שבוע שלם שהם מצויים בבלרוס, עם יותר מ-100 אנשים, ביניהם ילדים קטנים, תינוקות, וגם קשישים וניצולי שואה, שפתאום נאלצים להתחיל את חייהם מחדש. "הם הגיעו לכאן עם שקיות קטנות, כי לא הספיקו לארוז כמעט כלום, ואנו מנסים לדאוג להם לכל מה שאפשר - מקום לישון, אוכל ובגדים. הקמנו כאן מחנה פליטים ממש מאפס".

אלא שאז התברר להם שכל מה שעברו היה רק תחילתו של הסיפור. "יהודים מכל אוקראינה שמעו על ההצלחה הגדולה שהייתה לנו במעבר הגבול, ופתאום התחלנו לקבל מאות פניות של כאלו שרוצים גם כן להימלט. בנוסף, היו לנו עוד יותר מ-100 אנשים מהקהילה שלנו בקייב, שבתחילה לא עזבו, אך בשלב זה הבינו שאין שום ברירה אחרת, והיינו צריכים למלט גם אותן".

הכט מציין כי הם הבינו מהר מאוד שלא ייתכן לחלץ רק את אנשי הקהילה שלהם, ולהותיר את האחרים בלי מענה. כך התקבלה אצלם ההחלטה לעזור לכולם.

איך עושים את זה?

"אנחנו עושים את הבלתי יאומן, ומידי יום מוציאים חמישה או שישה אוטובוסים מכל רחבי אוקראינה, כאשר על כל המבצע הזה מפקח משה פימה. עשרות יהודים נדחקים לתוכם, ונוסעים לפעמים במשך 24 שעות עד לגבול. הנסיעה מאוד-מאוד מסוכנת, בפרט באזורים בהם הרוסים נלחמים, ולעתים אנו נקלעים לתוך תקריות של ירי או הפגזות.

"הנציגים שלנו מספרים שאנשים יושבים באוטובוס ופשוט בוכים בצעקות כשהם רואים בכבישים טנקים וחיילים רוסיים, לפעמים נאלצים לשנות את הדרך ולנסוע דרך מסלולי עפר וכבישים לא סלולים, כי חלק מהגשרים ומהכבישים נהרסו בגלל המלחמה. אי אפשר לתאר את מה שהם חווים עד שמגיעים אל הגבול, ואז מגיע המתח האדיר, כי לא תמיד נותנים לכולם לעבור.

אנחנו אמנם עושים השתדלות רבה מאוד, אבל היו כאלו שעוכבו שם, בקור של מינוס ארבע מעלות, עם תינוקות בידיים ובחוסר וודאות".

אחד מהאברכים שהיה על האוטובוס, ניסן משה פודולסקי, מספר שאי אפשר להאמין איך שעברו את כל הדרך. "אתה נוסע ושומע מסביבך כל הזמן פיצוצים, אתה מפחד להשמיע קול, כי מספיק שהרוסים יחשבו שאתה רומז משהו נגד רוסיה, והם פשוט יירו בך. אני יודע שזה נשמע הזוי, אך זהו המצב".
הכט מדגיש שהעבודה לא נגמרת, שכן הם ממשיכים להילחם על כל יהודי. "לא נעזוב את אוקראינה לפני שנחלץ את כולם", הוא מבטיח.

בהזדמנות זו הוא מבקש לפנות במסר לכל מי שקורא את הדברים: "הפעילות שלנו מצריכה סכומי עתק. רק השבוע העברנו מאות אלפי דולרים, ואנחנו עדיין בעיצומה של העבודה. אנחנו ממש מתחננים - מי שרוצה לדעת שהוא עזר בדרך כלשהי לפליטים היהודים מאוקראינה, שיעשה חסד ויתרום כמה שהוא יכול. זו הצלת נפשות של ממש".

לפרטים נוספים ולתרומות:
https://www.charidy.com/stolinkyiv?utm_source=g&utm_medium=g&utm_campaign=itam

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully