יוזמה בוועדת הכלכלה: האם המדינה צריכה לממן מזון לתינוקות?

ועדת הכלכלה תדון היום בפיקוח על מוצרי מזון לתינוקות. הדיון מתקיים לבקשתה של ח"כ אמילי מואטי. מרכז המידע והמחקר של הכנסת סקר את פיקוחי המחירים בישראל ובדק מה קורה בתחום בעולם. האם בקרוב יאומץ בישראל המודל האמריקאי של סבסוד מזון לתינוקות?

07/03/2022

מרכז המידע והמחקר של הכנסת מפרסם היום (שני) סקירה ראשונית בנוגע למנגנונים של תמיכה ממשלתית וסבסוד של מוצרי מזון.

המחקר נכתב לבקשתה של ח"כ אמילי מואטי לקראת הדיון שיערך בוועדת הכלכלה בנושא "פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים - הצורך בפיקוח על מוצרי מזון לתינוקות"

פיקוח על מחירים היא סוגיה שנויה במחלוקת וברוב מדינות העולם אין פיקוח שכזה שכן כלכלנים סבורים שהוא אינו מסייע לצרכן אלא מונע תחרות אמיתית ובכך לא מאפשר למחיר לרדת.

במחקר שנכתב על ידי נטע משה, כלכלנית ממרכז המידע והמחקר של הכנסת עולה כי בישראל לא קיים מנגנון לסבסוד גורף של מוצר מזון על ידי הממשלה בעבור משקי הבית אך עם זאת, קיימים בישראל מנגנונים שונים להתערבות ותמיכה ממשלתית אשר משפיעים על מחיריהם של מוצרים או על יכולת הקנייה של משקי הבית.

חשוב לדעת

7 גורמי סיכון למחלות לב ודרך אחת לזיהוי מוקדם ומניעת נזקים

מוגש מטעם שחל
מזון לתינוקות. האם בקרוב יפוקח מחירו על ידי המדינה, או שיסובסד למעוטי יכולת?(צילום: ShutterStock)

בין מזון לתינוקות לבין תרופות

כותבי המחקר מסבירים את הקושי בהחלת פיקוח מחירים על מוצרי תרכובות מזון לתינוקות (תמ"ל) מהסיבה ש"הינם מוצרים בעלי רגישות יחסית ודורשים עמידה בתנאי שינוע, אחסון ומכירה שלא יסכנו את תקינות המוצר ואת בריאות התינוקות הצורכים אותם.

עקב כך יבוא של מוצרי מזון מסוימים ובהם מזון לתינוקות דורש קבלת אישור ממשרד הבריאות, ולא ניתן לבצע ייבוא אישי של תמ"ל אשר מקנה פטור ממסים בתקרה של עד 75 דולר. היקף תשלומי המע"מ המשקיים בשנה על מוצרי מזון לתינוקות הנרכשים בישראל מוערכים על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת בכ-109-130 מיליון שקל".

במחקר מובאות מספר דוגמאות למנגנוני התערבות ותמיכה ממשלתיים בתחומי המזון והבריאות כאשר אחד מהם הוא מע"מ בשיעור של 0% על מוצרי פירות וירקות או עסקאות הפטורות ממע"מ,
כדוגמת מתן שירותי תיירות לתושבי חוץ וייצוא מוצרים בלתי מוחשיים (פטנט) לחו"ל וכן עסקאות הפטורות ממע"מ ובהן מכירות טובין ושירותים באילת מכוח אזור סחר חופשי וכן ייבוא וייצוא של יהלומים לעוסקים בענף.

דוגמה נוספת להתערבות של הממשלה היא חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים. במסגרת החוק המדינה מפקחת על שורה של מוצרי צריכה ובהם ביצים, חלב ומספר מוצרי חלב, לחם לבן ולחם אחיד ובכך למעשה היא קובעת את המחיר המרבי לצרכן.

וכמובן ישנה תקרת התשלום לרכישת מזון תרופתי או ייעודי שבסל הבריאות - בעבור מבוטחי קופות חולים הזקוקים למזון תרופתי או ייעודי נקבעה תקרת תשלום חודשי מרבי לרכישת המזון התרופתי, שמעליה לא יידרש המבוטח לשלם בעבורו, אשר נעה בין 741-768 שקל בחודש, כתלות בקופת החולים.

ח"כ אמילי מואטי, מציעה שהמדינה תסבסד מזון לתינוקות(צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ)

"ביטחון תזונתי גם למי שידו אינה משגת"

במרכז המידע והמחקר של הכנסת משגרים רמז עבה אל עבר חברי הכנסת: "ברצוננו להעלות מספר נקודות שעלו מתיאור המנגנונים שהוצגו לעיל ומהבדיקה שביצענו. סבסוד גורף של מוצרי מזון (סובסידיה למצרך) לא קיים כיום בישראל ואינו מקובל במדינות מפותחות בעולם, בהן ההכנסה לנפש גבוהה יחסית כדוגמת ישראל.

הסיבות לכך הן בין היתר חשש שהסובסידיה לא תגיע במלואה לצרכנים, אלא תעבור בחלקה ליצרנים או לשחקנים אחרים בשרשרת האספקה. כמו כן, סבסוד של מוצר המזון בעת מכירתו תומך כספית גם בבעלי הכנסות גבוהות. ולבסוף, ישנו חשש מעיוות של השוק עקב הסובסידיות - עליית מחירים והגברת הביקוש שלא תמיד בהתאם לצורך".

לסיום, כתבו עורכי המחקר "נרצה להפנות לתוכנית האמריקאית המיוחדת לסיוע בתזונה משלימה לנשים, פעוטות וילדים WIC (Special Supplemental Nutrition Program for Women, Infants, and Children) התוכנית נועדה לסייע לנשים בהיריון, נשים מניקות ואימהות לתינוקות וילדים עד גיל 5, אשר מצויות בסיכון תזונתי ובעלות הכנסות נמוכות.

במסגרת התוכנית מקבלים הזכאים מידע על מזון בריא והרגלי תזונה בריאים, וכן סיוע כספי לרכישת מזון בריא לבחירתם מתוך רשימת מוצרים מאושרים שמוצעים בהתאם לצרכיהם התזונתיים בסכום שנע בין 1,969-6,802 דולר מדי שנה, כתלות בגודל המשפחה התוכנית מעודדת את האימהות להניק ולקבל בעצמן מזון מזין להנקה, אך עומדת להן גם האפשרות לרכוש מזון תינוקות בכספי התמיכה, על פי בחירתן (תמ"ל ומוצרים אחרים).

התוכנית פועלת בכל המדינות בתוך ארצות הבריאות, בחלק מהמדינות מקבלים הזכאים שוברים או כרטיסים נטענים לרכישה בחנויות מזון מאושרות, ובמדינות אחרות, קיימות עמדות לחלוקת מזון או אספקה ישירה לבתים למי שגר באזור מרוחק.

בשנת 2019 התוכנית הקיפה כ-6.4 מיליון נשים וילדים ברחבי ארצות הברית, בעלות כוללת של כ-5.2 מיליארד דולר. הזכאות להיכלל בתוכנית נקבעת על פי קריטריונים של הכנסה וחשש לסיכון תזונתי, ועל פי דוח של מחלקת החקלאות האמריקאית, כ-45% מכלל התינוקות שנולדו בארצות הברית בשנת 2018 היו זכאים להשתתף בתוכנית וכ-1.7 מיליון תינוקות זכאים מתוך כ-3.8 שנולדו באותה שנה.

מתוך אוכלוסיית הזכאים, כ-98% מהתינוקות הזכאים ו-84% מהנשים שלאחר הלידה הזכאיות, אכן השתתפו בתוכנית ומימשו את זכאותם, וזאת לעומת 44% מהילדים הזכאים ו-53% מהנשים בהיריון שמימשו את זכאותם".

ח"כ אמילי מואטי: "נוכח ההתנגדות של משרדי האוצר והכלכלה, להצעת החוק לפיקוח על מוצרי התמ"ל ולקראת דיון בהצעה לסדר באותו נושא בוועדת כלכלה, שיתקיים, הגשתי בקשת מחקר, לסקירה ראשונית של מנגנונים לתמיכה ממשלתית וסבסוד של מוצרי מזון. סקירה שתאפשר לנו לבחון מנגנונים חלופיים לפיקוח מחירים, שיובילו למצב בו מוצרי התמ"ל, הלחם של התינוקות, יהיו בני השגה.

לאור ממצאי הדוח, אנו שוקלות להגיש הצעות נוספות לתיקוני חקיקה שיאפשרו למדינה להשתתף בהוצאות משקי בית על מוצרי בסיס כמו התמ"ל. אחת הצעות החוק שהנחנו לפני כשבועיים בשיתוף עם ח"כ בוסו וח"כ ביטון: הרחבת הפיקוח על מוצרי מזון בסיסיים, ליצירת סל מזון מפוקח ובריא, שיאפשרו ביטחון תזונתי גם למי שידו אינה משגת.

החוק נועד להבטיח שלבני אדם יהיה את הנדרש, כדי לאכול באופן מסודר ולהאכיל את בני משפחתם. לא הכל נמדד בפריזמה של רווח והפסד. בנוסף אנחנו נבדוק אפשרות של הכנסת תחליפי החלב לתינוקות 0-3 ו- 3-6 לסל התרופות כדי שהוא יסובסד דרך משרד הבריאות וקופות החולים".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully