שנתיים מאז פרץ משבר הקורונה ולקראת יום האישה הבינלאומי, מפרסם שירות התעסוקה כי נכון לסוף ינואר נשים מהוות 51.9% מכלל דורשי העבודה ומספרן עמד על 81,546. יצוין, כי מספרן נמוך ב- 4.5% מזה שנרשם בפברואר 2020, ערב פרוץ משבר הקורונה, שעמד אז על 85,394.
אולם, מבהירים בשירות התעסוקה, התנועות התעסוקתיות של נשים במהלך משבר הקורונה מלמדות על חולשתן בשוק העבודה. נשים היו אלו שיצאו משוק העבודה בהיקפים גדולים יותר בכניסה לסגרים ובמהלכם, אך גם היו אלו שחזרו למעגל העבודה בקצב מהיר יותר ביציאה מהסגרים וביניהם.
תנועות אלו, מסבירים בשירות התעסוקה, נובעות משני גורמים עיקריים - משלחי היד שנפגעו יותר בסגרים היו כאלה שמאופיינים בשיעורים גבוהים יותר של נשים מאשר גברים, כענפי המכירות, השירותים וההוראה.
ממילא, בכניסה לסגרים הן היו הראשונות להיפגע ממדיניות ההגבלות. בנוסף, עם סגירת מערכת החינוך לא רק עובדות הוראה הוצאו לחל"ת, גם אמהות שאינן בתחומי ההוראה, כך עולה מהנתונים, יצאו בהיקפים גדולים יותר ממעגל העבודה בכניסה לסגרים ובמהלכם, כדי לשהות עם הילדים בהיעדר מסגרת. כתוצאה, עם היציאה מהסגרים היקף החזרה לעבודה של נשים היה גבוה יותר מזה של גברים. אולם וכאמור, תנועות אלו מלמדות על מעמדן החלש יותר והרעוע של נשים במעגל העבודה.
התפלגות לפי גיל: בעוד מספרן של כלל הנשים דורשות העבודה ירד בהשוואה לערב המשבר, מספרן של הצעירות עלה ביותר מ- 13%.
התפלגות לפי קבוצת אוכלוסייה: בניגוד לכלל הקבוצות שרשמו ירידה בדרישה לעבודה בהשוואה למספרן ערב המשבר, מספרן של הנשים הערביות עלה ב 8.95% ובסוף ינואר 2022 הן מהוות בסוף 35.2% מכלל דורשות העבודה (14.07% יותר משיעור הערבים באוכלוסייה)
התפלגות לפי אשכולות: נשים מאשכול 5 ומעלה מהוות 50.4% בינואר 2022, יותר ב- 2.85 נקודות האחוז משיעורן בפברואר 2020, ערב המשבר.
התפלגות דורשות העבודה לפי משלח יד: לא נרשמו הבדלים משמעותיים באופן ההתפלגות, לבד משיעור בעלות משלח היד האקדמאי שירד ביותר מ 2%.