אמנם מוקדם לדעת אם הקורונה נמצאת כבר מאחורינו, או מה יהיו ההשפעות ארוכות הטווח של הפלישה הרוסית לאוקראינה, אבל לפחות בכל הנוגע לשנה שהייתה, 2021, ניתן לקבוע כי עם כל הכבוד ליוניקורנים של ההייטק או להכנסותיהם של הגורמים השונים בענף המזון בישראל, לגורם שהרוויח מאתנו הכי הרבה כסף ב-2021, קוראים מדינת ישראל.
הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שירה גרינברג, מפרסמת היום (שלישי) את דוח הכנסות המדינה נכון לסוף שנת 2020 ולנתונים שקיימים במחשבי האוצר לשנת 2021. הדוח מציג את ההתפתחויות בגביית המסים בישראל ובאוצר מדגישים כי הוא מהווה כלי חשוב להכרת מערכת המס ולקביעת מדיניות המס בישראל.
מחצית מהעובדים בישראל, מתחת לסף המס
לפי הדוח, בשנת 2021 עמדה אוכלוסיית משלמי מס ההכנסה על כ-4.52 מיליון יחידים. בחלוקה לפי מגדר, גברים מהווים 52% מכלל אוכלוסיית מודל המס לעומת הנשים שמהוות 48% ממנה.
נתון מדאיג שנמצא בדוח מעלה כי כמחצית מבעלי ההכנסה החייבת נמצאים מתחת לסף מס ההכנסה בשנת 2021 עם זאת באוצר מבקשים להדגיש שאוכלוסייה זו משלמת מסים אחרים דוגמת דמי ביטוח לאומי ומס בריאות על ההכנסה וכן מע"מ ומסים עקיפים אחרים על ההוצאה.
באוצר מציינים כי ההכנסה ברוטו של נשים נמוכה יחסית לגברים, ובנוסף הן זוכות לנקודות זיכוי רבות יותר. כתוצאה מכך 61% מהנשים לא משלמות מס הכנסה, לעומת 37% מהגברים.
שליש מההכנסות, כתוצאה מגביית מע"מ
לפי הדוח במחצית הראשונה של שנת 2020 עם משבר הקורונה והמגבלות על המשק שנלוו לו, גרמו לירידה בהכנסות המדינה ממיסים. אולם המשק החל להתאושש במחצית השנייה של 2020 עד שבשנת 2021 ההכנסות ממסים של הממשלה הסתכמו בכ-384 מיליארד שקל. מדובר בעליה ריאלית של כ-22% משנת 2020 ושל כ-20% משנת 2019.
שיעור הגידול בהכנסות המדינה בשנת 2021 גבוה פי 5.4 מהממוצע השנתי של שיעור הגידול בעשור האחרון. בתוספת גביית המסים של המוסד לביטוח לאומי ושל הרשויות המקומיות, כלל ההכנסות ממסים של הממשלה הרחבה צפוי להסתכם בשנת 2021 ב-496 מיליארד שקל.
עוד עולה מהדוח כי בשנת 2020 ,השנה האחרונה לגביה פרסם ה-OECD נתונים עד כה, עמד נטל המס הכולל בישראל על 29.7 אחוזי תוצר, נתון מוך ב-1.2 אחוזי תוצר מהממוצע המשוקלל בתמ"ג של מדינות ה-OECD ונמוך ב‐3.8 אחוזי תוצר מהממוצע הפשוט שלהן. אך אילו הפרשות החובה לפנסיה היו נספרות בסך תשלומי המסים, כנהוג במרבית מדינות ה-OECD ,היו מתֹווספים לנטל המס בישראל עוד כ-2.8 נקודות אחוז והוא היה עומד בשנת 2020 על כ-32.5 אחוזי תוצר.
נתון מעניין שעולה מהדוח מספר כי רכיבי המס הגדולים ביותר הם המע"מ המהווה 32% מסך גביית המסים של הממשלה ומס ההכנסה על יחידים ומס חברות המהווים 30% ו-12% בהתאמה מסך גביית המסים. הטבות המס לשנת 2021 הסתכמו, על פי האומדן, ב-76.6 מיליארד שקל, שהם כ-5.0 אחוזי תוצר.
ביחס למדינות אחרות, תמהיל המס בישראל מאופיין במשקל גבוה יותר של הכנסות ממע"מ בהשוואה לממוצע המשוקלל בקרב מדינות ה-OECD ובמשקל נמוך יותר במס הכנסה על יחידים ובחלקם של המעסיקים בדמי ביטוח לאומי. עם זאת, יש לזכור כי על מעסיקים בישראל מוטלת חובת הפרשה לפנסיה עבור עובדיהם שלא נכללת בחישוב נטל המס.
עשירים משלמים יותר
לפי הכלכלנית הראשית, שיעור המס הישיר עולה בצורה מתונה מכ-10% מההכנסה הכספית ברוטו בעשירון הראשון לשיעור של 24% בעשירון השמיני, ועולה בחדות ל-30% ול-40% בעשירונים התשיעי והעשירי, בהתאמה.
כמו כן, שיעור המס הישיר השולי בישראל נמוך מהממוצע במדינות ה-OECD ברמות הכנסה של 67% מהשכר הממוצע ו-100% מהשכר הממוצע, כאשר ברמת הכנסה של 167% מהשכר הממוצע שיעור זה בישראל גבוה מהממוצע במדינות ה-OECD.
לעומת זאת, המסים העקיפים רגרסיביים ביחס להכנסה, אך על פי מחקרי ה-OECD הם מזיקים פחות לצמיחה ממסים ישירים. שיעור המסים העקיפים יורד בצורה עקבית מ-37% מההכנסה ברוטו בעשירון התחתון לשיעור של 8% בעשירון העליון. מהניתוח בדוח ניתן ללמוד כי המע"מ הוא מס כמעט יחסי ביחס להוצאה, קרי, כל העשירונים משלמים מע"מ בשיעור דומה ביחס לסך ההוצאה.