בשנים 2020 ו-2021 פתחה משטרת ישראל 65,910 תיקים שעניינם חשד לביצוע עבירות אלימות במשפחה, לעומת 58,146 תיקים שנפתחו בשנתיים שקדמו להן - עלייה של 13.5% במספר התיקים שנפתחו.
לדברי עו"ד הילה וינטרוב, מתמחה בדיני משפחה ומי שמלווה בקרוב נפגעות ונפגעי עבירות אלימות במשפחה, "הנתונים האלה ממש לא מפתיעים. כל הזמן דיברו ועדיין מדברים על ההשלכות הבריאותיות של מגפת הקורונה, על המחיר הכלכלי שרבים נאלצים לשלם - אבל כמי שעוסקת מדי יום בעבירות אלימות במשפחה, ברור לי לחלוטין כי הקורונה הביאה איתה גם עלייה משמעותית בעבירות שבוצעו נגד ילדים ונשים בתוך המשפחה: הן מבחינת הכמות, ולדאבון הלב הן מבחינת חומרת העבירות".
ואכן, ניתוח של הנתונים מגלה כי בשנת 2020 - השנה שבה פרצה מגיפת הקורונה לחיינו ונאלצנו לשהות בסגרים ממושכים, הגיע מספר התיקים שנפתחו בגין חשד לביצוע עבירות אלימות במשפחה לשיא של כל הזמנים - עם למעלה מ 33,000 תיקים שנפתחו. לעומת זאת, בשנת 2021, לאחר שהגיעה פריצת הדרך עם החיסונים ופחתו ימי הסגרים, התייצב במעט מספר התיקים - אם כי עדיין היה גבוה בהרבה ממספרם בשנים 2019 ו-2018.
עוד עולה מהנתונים, כי 26% מהתיקים שנפתחו בשנת 2021 שעניינם אלימות במשפחה עסקו באלימות כנגד בת הזוג, בעוד 10% עסקו באלימות כלפי ילדים. בנוסף לכך, ב-65% מהתיקים שנפתחו בארבע השנים האחרונות היה החשוד זכר (בגיר או קטין) והקורבן ממין נקבה, ורק ב-18.5% מהתיקים היו חשודות ממין נקבה. הנתונים מספקים גם זווית הסתכלות נוספת על התופעה הנרחבת של אלימות בחברה הערבית. כך, עולה כי במהלך ארבע השנים האחרונות שיעור תיקי האלימות במשפחה בהם החשוד אינו יהודי עמד על 28%, על אף ששיעורם היחסי באוכלוסייה הינו כ-20%. בנוסף לכך ניתן ללמוד מהנתונים כי 76% מהתיקים שנפתחו בארבע השנים האחרונות בגין תלונה על אלימות במשפחה נגנזו או נמצאים בתהליך סגירה, וכי רק 9% מהם הסתיימו בהכרעה שיפוטית כלשהי.
"הנתונים האלה אמורים להדיר שינה ממקבלי ההחלטות, המשטרה והפרקליטות", מציינת עו"ד הילה וינטרוב שמוסיפה: "למרבה הצער, פעמים רבות תיקי אלימות במשפחה נסגרים שלא מחוסר אשמה אלא מכיוון שאין די ראיות. קיימים גם לא מעט מקרים בהם המתלוננת או המתלונן בעצמם מבקשים לסגור את התיק, דבר שאמור באופן אוטומטי להרים דגל אדום בקרב חוקרי המשטרה. בנוסף, יש גם לא מעט זוגות הנמצאים בהליכי גירושין אשר עושים שימוש נלוז באפשרות להגיש תלונה נגד בן הזוג השני, על לא עוול בכפו. מדובר בתופעות שניתן למנוע יחסית בקלות, וטוב יעשה המחוקק אם יתייחס לכך ברצינות ובהקדם: הן כדי לאפשר למתלונן לקבל משפט צדק, והן כדי למנוע שימוש לרעה במשטרה לצורך סכסוכים אישיים."