וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

עולים, פליטים ומהגרים מאקראינה: כמה זה עולה לנו?

עודכן לאחרונה: 9.3.2022 / 16:17

הוויכוח על קליטת עולים ופליטים מאוקראינה הבוערת, הוא כמעט הכל חוץ מענייני. בכמה עולים מדובר- ואיזה מענק הם מקבלים? כמה "חסרי דת" יש בישראל ואיך ישתלבו מהגרים וליטים בשוק העבודה המקומי? ניסינו למצוא כמה תשובות

בווידאו: טיסת חילוץ שלישית מרומניה נחתה בישראל/צילום: רויטרס

הוויכוח על קליטת פליטים מאוקראינה פגש כמה עצבים חשופים אצל הישראלים. מהפקפוק הרבני בנוגע ליהדות העולים ממדינות בריה"מ לשעבר, שנמשך כבר יותר מ-30 שנה - ועד לשאלה למי יש לסייע, באילו היקפים והאם קליטה של פליטים שאינם יהודים בישראל היא סכנה לאופייה היהודי של המדינה.

מעטים, אם בכלל, התייחסו למחיר הכלכלי של הקליטה. לאיזה סל קליטה יזכו העולים החדשים? היכן יעבדו הפליטים, עד שיחליטו (או יידרשו על ידי שלטונות ההגירה) לשוב לארצם ועוד.

בעוד יש מי שמדבר כאן על "מדיניות הגירה", נדמה כי המלחמה באוקראינה, שייצרה כבר כשני מיליון פליטים, מלמדת שהיחס הישראלי למהגרים-פליטים נע על הציר שבין גזענות (שמפנה עורף לכל מי שאינו יהודי גם אם הוא נמלט על נפשו) לפופוליזם שדורש שיראל תפתח את גבולותיה לכל מי שרואה בעצמו פליט, בלי קשר למידת זיקתו למדינת היהודים. במילים אחרות: יש לנו כמעט הכל, חוץ ממדיניות הגירה סדורה.

מעבר לסיסמאות שנזרקות לחלל האוויר על מי הוא ציוני אמיתי ומי הוא יהודי אמיתי, עולה השאלה הכלכלית האם מדינת ישראל יכולה להרשות לעצמה לקלוט עולים שהיא מחויבת לפי החוק לקלוט וכן פליטים שעה שישראל חתומה על האמנה של האו"ם בנושא.

פליטים אוקראינים. קובי ורון,
פליטים מאוקראינה. האם ישראל מגלה אחריות או מפנה עורף למי שנסים על נפשם?/קובי ורון

העולים והפליטים במספרים

אמש הודיעה שרת הפנים איילת שקד שמדינת ישראל תארח באופן זמני כ-20 אלף אזרחי אוקראינה ששהו בישראל לפני פרוץ הקרבות, רובם בניגוד לחוק. עוד נכתב בהודעה מטעם השרה כי נקבעה מכסת אירוח נוספת של 5,000 אזרחי אוקראינה שהגיעו או יגיעו לאחר פרוץ הקרבות, כך שבסך הכל ישראל תארח כ- 25 אלף אזרחי אוקראינה באופן זמני ועד יעבור זעם, לשון ההודעה.

בקשר לעולים מכוח חוק השבות, במשרד העלייה והקליטה ידעו לספר לוואלה! כי מאז תחילת הלחימה באוקראינה הגיעו לישראל 793 עולים נמלטים מאזור קרבות וחירום.

עם זאת, נכון לאתמול, יום שלישי, הנפיק המשרד כבר כ-1,900 אשרות כניסה לישראל עבור יהודים וזכאי השבות בכל גבולותיה של אוקראינה.

במשרד ידעו לציין כי לאחר בירור עולה שכמות המתעניינים המבקשים לממש את זכותם להגיע לישראל במסגרת חוק השבות חצתה אתמול את ה-7,000. כמו כן, במשרד ידעו לספר כי הם הכירו בעולים המגיעים מאוקראינה כעולים נמלטים מאזור מלחמה וחירום, ויעניקו לכל עולה 6,000 שקלים, לזוג 11,000 ולמשפחה 15,000.

שר התפוצות, נחמן שי, ביקר הבוקר את מתווה הפליטים של שרת הפנים, איילת שקד: "המשימה שלנו בעת הזו היא לסייע בהצלת פליטי המלחמה ולפתוח בפניהם את השערים, לא להציב מגבלות בדרכם".

על דברים אלה השיבה שרת הפנים: "מציעה ששר התפוצות יתמקד במשימה הלאומית העומדת לפתחנו לקליטת עשרות אלפי עולים, ולא בהוצאת דיבתה של ישראל וערעור מדיניות ההגירה שלה. ישראל תקלוט אזרחים מאוקראינה ורוסיה בהיקפים נרחבים מאד גם ביחס לעולם, מצפה מהשרים להיות גאים במדינה שלהם ולא לצייץ בחוסר אחריות".

אך האם יש בכלל סיבה לדאגה? לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ב-31 בדצמבר 2021 מנתה אוכלוסיית ישראל כתשעה מיליון תושבים, כאשר מתוכם כשבעה מיליון יהודים, כלומר כ-74% מהאוכלוסייה.
מספר הערבים הוא כשני מיליון, כלומר 21% מהאוכלוסייה, ואילו "אחרים", שנקראים לעתים גם "חסרי דת", מונים בסך הכל כ-472 אלף איש, שהם כ-5% מהאוכלוסייה. כך שלפי נתוני הלמ"ס קשה להניח שהרוב היהודי יאבד בגלל קליטת פליטים שאינם יהודים.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

התהליך המסקרן של מיחזור אריזות מתכת

בשיתוף תאגיד המיחזור תמיר
איילת שקד ונחמן שי. ללא, אתר רשמי
שרת הפנים ושר התפוצות. התעמתו סביב שאלת הפליטים/אתר רשמי, ללא

"צריך להבדיל בין פליטים לעולים" - גם מבחינת תעסוקה

כמה זה יעלה לנו והאם מדינת ישראל יכולה להרשות לעצמה לקלוט עלייה ופליטים? השאלה הזאת מתחדדת ביתר שאת משום שלמדינה אין כרגע פרופיל תעסוקתי מלא של העולים ולא של הפליטים. כאשר שאלנו ברשות ההגירה האם הם יודעים מהו משלח ידם של הפליטים מאוקראינה, נענינו בשלילה.

אך האם קליטת עלייה ופליטים בימי משבר מסייעת לכלכלה המקומית? פרופסור איל קמחי, סגן נשיא וראש תחום המחקר במוסד שורש, ומרצה בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית: "מרבית המחקרים מראים שהגירה יוצרת צמיחה כלכלית ובסופו של דבר תורמת לרווחה הכלכלית גם של האוכלוסייה הוותיקה, ואני אומר את זה למרות שיש נפגעים.

כלומר, מה שאמרתי נכון לכלל המשק אך כמובן שיש נפגעים כי ייתכן שאותם מהגרים יתספו מקומות עבודה של חלק מהאוכלוסיות המקומית ויש אנשים שיפגעו והמדינה צריכה לקחת את זה בחשבון".

קמחי מוסיף: "צריך להבדיל בין העולים לפליטים. המדינה יודעת לקלוט עלייה וככל שיבואו עולים והמדינה תקלוט אותם קשה לראות בזה בטווח הארוך פגיעה במשק. בטווח הקצר ישנה שאלת הדיור, אז נכון שלפי המספרים שפורסמו עד כה לא מדובר במספר עולים דרמטי אך שוק הדיור גם ככה נמצא בבעיה".

"אך עם זאת", קמחי מוסיף, "אם המדינה תתמרץ את הבנייה בצורות כאלה ואחרות יהיו פתרונות ויכול שזה יהיה טוב למשק בכלל אבל אני מניח שזה לא יקרה, מאחר שלא מדובר במספר עולים דרמטי".

קמחי מבקש להדגיש, "מהניסיון שלנו עם גל העלייה בשנות ה-90 מרבית העולים נקלטו בשוק העבודה אבל זה לקח זמן. זה נכון שזו עלייה שהזניקה את ההייטק ואת המקצועות המדעיים אבל זה לא היה מידי".

ומה ביחס לפליטים? קמחי: "אנשים שמגיעים לכמה חודשים לא יטרחו ללמוד עברית ולא יקלטו בשוק העבודה, אלא אם כן הם ילכו לעבודה בצורה לא חוקית וגם זה בסופו של דבר נותן זריקת עידוד למשק, האנשים האלה צריכים לקנות. אך זהו סיפור שונה מהעולים כי לא ברור לכמה זמן הם יהיו פה - ותפקידה של המדינה הוא לטפל במי שלא נשאר שלא כחוק".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully