מלחמה באוקראינה: מיליונים ימותו, אבל יש מי שירוויחו מילארדים

מלחמת רוסיה אוקראינה מסובבת את רולטת ההשקעות, ומזכירה כי בשוק ההון צריך כל הזמן להיות עם היד על הדופק, ועם העיניים אל האופק, זה שמעבר לו כבר מצנצות ההזדמנויות הבאות. וכך, בעוד משבר בינלאומי מטלטל את שווקי העולם לא פחות מהקורונה שפרצה לחיינו כשנתיים לפני כן, בשוק ההון יש כבר מי שפועלים להפוך את הלימון הפסימי ללימונדה אופטימית.

סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר בבית ההשקעות אופנהיימר: "בחינת התנהגות הבורסות במלחמות העבר מלמדת ששוק ההון לא מגיב למלחמות כמו הכלכלות עצמן. לכן, אולי לפני בחינת החברות הנסחרות, כדאי להסתכל על הכלכלות בהן הן פועלות.

אם נבחן את שתי הבורסות בשני קטבי המלחמה הקרה, אזי בעוד שוק ההון הרוסי מתרסק יחד עם הכלכלה הרוסית בצל הסנקציות הבינלאומיות, הבורסה בארה"ב פחות. זאת כיוון שכלכלתה פחות חשופה לרוסיה. שווקי אירופה, עם זאת, ובעיקר סקטור הבנקאות בה, צפויים לספוג קשיים גדולים יותר, שכן הם חשופים יותר ליבשת הגדולה בעולם.

בהנחה שהמשבר לא יסתיים במהרה, ולעת זו ההערכות אינן מעודדות בהיבט הזה, אזי הצפי הוא כי שוק ההון הרוסי יפעל בדומה לזה המתקיים באיראן או צפון קוריאה, שהרי אי אפשר יהיה לסחור בבורסת מוסקבה לאור הסנקציות".

אבל לא רק צנצנת הדבש של הדוב הרוסי התרוקנה. סקטורים רבים עדיין חווים פגיעה מאי הודאות שיצרה המלחמה - גם בבורסה האמריקאית. מגזרי הפיננסים והתעופה לדוגמא, ספגו את הדף ניתוב כספי המשקיעים אל עבר הזדמנויות המלחמה.

"מספר תחומים הפכו להזדמנות בעקבות משבר רוסיה אוקראינה" ממשיך וסצ'ונוק "כדוגמת תחום הנפט והגז, שחווה ירידות קשות בקורונה, אך חזר לאור ירוק עם חזרת משקי העולם לשגרה, והביקוש הגבוה שנוצר לאנרגיה זמינה ומיידית".

המלחמה מעלה אף יותר את הביקוש לאנרגיה הזמינה, ומכאן את הביקוש לנפט, שכן הסנקציות על רוסיה יורידו את היצע הנפט מהצד הזה של הגלובוס, ויעלו את מחירו.

כך שבעוד רוסיה יוצאת ממגרש אספקת הנפט והגז לאירופה וארה"ב, חברות הנפט המערביות יזכו לחלוש על נתח שוק גדול יותר, שירכוש בטווח הקרוב במחירים גבוהים יותר".

שתיים מאותן חברות, לדוגמא, הן ConocoPhillips ו-Occidental Petroleum האמריקאיות, הנסחרות בוול סטריט ארה"ב 131.5 מיליארד דולר ו-51.7 מיליארד דולר בהתאמה. מאז פלשה רוסיה לאוקראינה לפני כשבועיים (24 לפברואר 2022 ) מנייתן זינקה ב-15.4% ו-42.3% בהתאמה, והוסיפה לשווין עשרות מיליארדי דולרים.

"תחום נוסף שיש הרואים בו הזדמנות" מפרט וסצ'ונוק "הוא תחום הדשנים והאשלג, החיוני לשווקים החקלאיים ברחבי העולם, שגם כך סובל ממחסור. עם עצירת ייצוא הדשנים מרוסיה היצע הדשנים רק יקטן, בעוד הביקוש נשאר.

זו גם תקופה קריטית, שכן החקלאים ברחבי העולם מתחילים עתה את תקופת ההזרעה והדישון".
ניכר כי המשקיעים מבינים זאת היטב ומאז פלישת רוסיה לאוקראינה החלו לדשן את מניות התחום. כך לדוגמא חברות הדשנים האמריקאיות The Mosaic company ו-Nutrien, זינקו ב-34.8% ו-28.2% בהתאמה, לאותה תקופה (ראו טבלה).

עבור ענקיות הדשנים, הנסחרות גם הן בוול סטריט ארה"ב בשווי 21.1 מיליארד דולר ו-53.2 מיליארד דולר בהתאמה, מדובר בתוספת של מיליארדי דולרים לשוויין.

לצד שני התחומים שקיבלו את חיבת המשקיעים נוכח דיכוי כלכלת רוסיה, שני תחומים אחרים היו שלובים מאז ומעולם עם השקעות בתקופת מלחמה - זהב וביטחון.

"זהב תמיד נתפס כהזדמנות בתקופות אי וודאות ומלחמות, שכן המשקיעים מוצאים ברזרבות הזהב נכס ששומר על ערכו בדיוק בתקופות מסוג אלו, ולכן החברות הפועלות בתחום מהוות הזדמנות.
לצד הזהב גם תחום הביטחון מהווה עניין בתקופות מלחמה ואי ודאות ביטחונית, וזרקור ההשקעות מופנה גם אל התעשייה הביטחונית. בנוסף, צריך לזכור כי האסון ההומניטרי של פליטי אוקראינה גם מוביל להגירה, וזו האחרונה היא דבר חיובי עבור כלכלות.

כלכלת קנדה, לדוגמא, מרוויחה מהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה, שכן היא גם שכנתה של ארה"ב ותהנה מהקירבה אליה, גם מכילה פעילות הפקת נפט ואשלג, שיידרשו יותר, וגם משוועת לידיים עובדות נוספות, שההגירה מאוקראינה ורוסיה תוכל לספק.

גם כלכלת סין צפויה להרוויח, שכן המדינה האסיאתית אינה משתתפת בסנקציות על רוסיה, וצפויה להיות זו שתרכוש את הנפט והגז הרוסי - וסביר כי במחירים נמוכים יותר יחסית לעולם".
לעומת ההערכות לסל ההזדמנויות הממתין למשקיעים המנוסים בשוק ההון, התחזיות הנוגעות לכלכלות העולם אינן מעודדות.

"באירופה כבר עכשיו יש מיתון" אומר וסצ'ונוק "והוא קשה יותר ממה שצפויה לחוות ארה"ב, שככל הנראה תחווה אותו בצורה קלה יותר. עובדתית, כל פעם שמחיר חבית נפט עובר את רף 100 הדולרים מתקיימת האצה חזקה לכיוון המיתון בארה"ב.

המיתון הפעם ילווה באינפלציה, שלרוב לא הולכות ביחד, אך עתה הן משלבות זרועות כתוצאה מעליית מחירי הסחורות - השפעה חיצונית שלא ניתן לעצרה. כך שאנו עדים לחזרה של חוויה משנות ה-70 של המאה הקודמת בשם סטגפלציה (שילוב של מיתון ואינפלציה).

מצב זה פוגע לא רק בכלכלות, אלא גם בחיי אדם. בחינת עליית מחירי החיטה לבדם, לדוגמא, תשפיע מאוד על אזורים מסוימים בעולם. בישראל או בעולם המערבי עליית מחיר הלחם מ-5 ל-10 שקלים אולי תכאב בכיס, אבל סביר שלא תוביל לרעב.

באפריקה, עם זאת, צפויים למות מיליוני בני אדם עקב כך. כדאי לזכור שאחד הטריגרים לאביב הערבי היה זינוק מחירי החיטה בעולם, שהוביל להפחתת היצע החיטה בחנויות במצרים".

לרוב, ההון משרת את הלחימה. אך ניכר כי ישנם משקיעים שמצאו כיצד דווקא המלחמה משרתת את הונם. עם זאת, בטוחני כי כלל המשקיעים בשווקי ההון הבינלאומיים היו שמחים לחזור לאיתור הזדמנויות להשאת תשואה בעתות שלום.