מחלק הונאה: 500 עובדים, 6 קומות, ריסקיפייד אחת

מה עושים: מפתחת תוכנת כשירות, SAAS, למניעת הונאות וביטול חיוב במסחר מקוון. הטכנולוגיה משתמשת בבינה מלאכותית, ניתוח התנהגותי, איתור פרוקסי ולמידת מכונה כדי לאתר הונאות. החברה מגבה עסקאות מסוכנות שאושרו על ידי הטכנולוגיה שלה עם התחייבות להחזר כספי של 100% במקרה של הונאה.

משתתפים:

פינה אמריליו, בת 30, רווקה, גרה בת"א. תפקיד: Enterprise Account Manager, שנה ושלושה חודשים בחברה.

ניר זרחיה, בן 31, גר בת"א. תפקיד: FP&A Analyst, שנה ושלושה חודשים בחברה.

אריק פריאנטי, בן 41, נשוי פלוס שלושה, גר בב"ש. תפקיד: Head of DevOps, שנתיים בחברה.

לוקיישן: לא רחוק מבתי המשפט בת"א, נמצא בית אירופה. לפני חודש עברו לשם 500 עובדי ריסקיפייד והם מאכלסים את שש הקומות שלו. חלק מהעובדים עדיין מתקשים להיפרד מהמשרדים הקודמים ברחוב קלישר סמוך לשוק הכרמל עם הווייב המיוחד שלו, אבל במקום פירות, ירקות טריים ודוכני אוכל, הם קיבלו פטיו ירוק באמצע הבניין עם דק עץ, שולחנות ושמשיות.

חברת עיצוב דנית אחראית לחמימות של הפרקט, ריהוט העץ, ופינות הישיבה שנטועות באופן ספייס. יש חדרוני עבודה קטנים ליחיד שאפשר להזמין און ליין, וחדרים קצת יותר גדולים עם ספסלים מרופדים בירוק סביב שולחן עגול לפגישות של עד חמישה אנשים. בקומה אחד יש חדרי ישיבות גדולים ובקומת הכניסה גלריה רחבת ידיים עם במה ושני גרמי מדרגות מצידיה, מסך, שולחן עץ גדול ואהילים גדולים. בקרוב יפתח בקומה מינוס אחד חדר לפעילויות ספורט וחוגים, מקלחות ובית קפה עם בריסטה.

הפסקת קפה: המטבחון שכולו עץ נמצא בקצה אולם גדול שבו פזורים שולחנות ארוכים ושולחנות דיינר עם ספסלים מרופדים, ומעל אהילי כדור לבנים ותקרה חשופה. במקרר שקוף יש יוגורטים עם פרי, חלקים, פרו, מעדני סויה, קוטג' וגבינות לבנות, פחיות של קולה, ספרייט, בקבוקי בירה של קורונה, מכבי והייניקן ובקבוק יין.

על האי ממול מונח סטנד עם קיווי, אגסים ותפוחים ולידם דיספנסרים שקופים עם קורנפלקס רגיל, מצופה בסוכר, כריות וגרנולה, צנצנות שקופות עם תמרים, קוואקר, תמרים, חמוציות, אגוזי מלך, אחת עם חטיפי מיני של כיף כף, פסק זמן ומקופלת, באחרות עם שלושה סוגי עוגיות, אחד מהם טבעוני, שוקולד מריר 85% מוצקי קקאו ושוקולד לבן איכותי.

יש גם לחם כהה, קרקרים, קפה מגורען, שחור, סוכר רגיל וחום, תה מכמה סוגים, וגם נענע, ג'ינגר, לימון, ודבש. על השיש יש שלושה מקרוגלים, טוסטר לחיץ, מכונת קפה משוכללת עם קפה טחון, אחת עם קפסולות, ואוטומטית, שפע של רטבים לסלט, וגם טחינה, מייפל, וברז לסודה, מים ובירה.

CV: מאז שהוא זוכר את עצמו, אריק פירק דברים ולא חיבר בחזרה, התעסק במחשבים ובתיכון עבד כטכנאי PC בחברות, בנה אתרים באינטרנט בתשלום ולמד ב"מגמת חוף ים", הלימודים לא ממש עניינו אותו.

"בצבא הייתי בחילוץ, כי כתושב פריפריה לא היה לי מושג שיש בכלל יחידות מחשוב", הוא אומר. "אחרי השחרור עבדתי בעבודה מועדפת כמאבטח בבית ספר, לקחתי קורסים במחשוב, חזרתי לצבא לגף תקשורת בח"א בחצרים ואחרי שנה ברחתי משם. שלחתי קורות חיים לכל עבר, הפעלתי כל קשר שיכולתי, והתקבלתי למשרה של תומך טלפונים באמדוקס בשדרות".

שנה וחצי עבד שם תחת מטחי טילים ו"צבע אדום" ואז ביקשו ממנו להיות בצוות התחזוקה של מערכת המחשוב ב"דאטה סנטר" ברעננה. כל יום בחמש וחצי בבוקר היה עולה על רכב הליסינג ועומד בפקק של כביש 531. "הגוף מתרגל לזה. שקלתי אז ואני שוקל גם היום לעבוד למרכז וככל שהילדים גדלים וכל החיים שלהם בב"ש, זה הופך ליותר קשה. חוץ מזה ההוצאות יותר קטנות ואנחנו יכולים להרשות לעצמנו לחיות יותר טוב.

"אחרי שש שנים המנהלת הקודמת שלי באחד הצוותים משכה אותי ל'לייבפרסון', ניהלתי שם צוות, עברתי בין כמה סטארט אפים וכשפנה אלי מישהו מ'רסקיפייד' והציק לי, הגעתי לראיון התלהבתי והתחלתי לעבוד בגל הראשון של הקורונה. היום אני ראש תחום המתודולוגיה בעבודה, תחתי 14 אנשים בשלושה צוותים ואנחנו בונים כלים לאנשי הפיתוח כדי שיעבדו במהירות וביעילות".

פינה נולדה וגדלה בסלוניקי ביוון, לאמא ישראלית ואבא יווני שהכירו כשבא ללמוד בארץ. בגן הילדים וביסודי למדה במסגרות יהודיות ובתיכון ציבורי ובכל קיץ טסה לבקר את המשפחה בארץ. הטכנולוגיה משכה אותה תמיד והיא גלשה באינטרנט כשעוד היה בחיתוליו. את התואר הראשון בכלכלה ויחב"ל עשתה בבוסטון וכשסיימה אותו החליטה להגיע לכאן, שיפרה את העברית באולפן, נכנסה לדירת שותפים עם חברים וחיפשה עבודה.

"התחלתי כאנליסטית קלולס בחברת מחקרי שוק", היא נזכרת וצוחקת, "ואז התקדמתי לעבודה מול לקוחות, בתפקיד האחרון ניהלתי את השיווק והמכירות. אחרי שבע וחצי שנים רציתי לעבור לטכנולוגיה. הכרתי אנשים שעבדו בריסקיפייד, התראיינתי, עברתי את התהליך והיום אני מרכזת את הקשר עם הלקוחות כלפי חוץ ומייצגת את הלקוחות כלפי פנים".

ניר למד פיזיקה, מחשבים ואלקטרוניקה בכיתת מופת, ובצבא מוין לפיתוח קוד בגדוד קשר. כשהשתחרר למד תואר ראשון בחשבונאות וכלכלה באוניברסיטה העברית, עשה ההתמחות בסומך חייקין ונשאר שם שלוש שנים במחלקה הכלכלית בייעוץ לחברות.

"רציתי לעבוד במקום אחד. שלחתי קורות חיים והתחלתי לעבוד כאנליסט פיננסי בכיל כמעט שנתיים, במהלכן הבנתי שפחות מעניין אתי לעבוד בתאגיד ואני רוצה להיות בחברה בינונית או קטנה. ראיתי שנפתחה משרת אנליסט פיננסי בריסקיפייד וכשהתחלתי לקרוא עליה, המוצר, שעושה משהו טוב, משך אותי.

"התחלתי לעבוד בקורונה וה'און בורדינג' היה מצוין, עם המון קורסים על מה החברה עושה, על המוצרים, ימי הדרכה, היתה לי טבלת אקסל עם פגישות שנקבעו לי עם כל האנשים. הכל היה מרחוק, אבל לא הרגשתי את זה. הצוות שלי אחראי על תקציב החברה והכיף שלי הוא לשבת עם האנשים פה בפגישות שוטפות"

בשביל הנשמה: אריק ג'יפאי מכור שחורש את הארץ לכל הכיוונים, הוא אוהב לצלם, קונה כל גדג'ט חדש ויחד עם שלושת הבנים הולך לכל המשחקים של הפועל ב"ש בבית. כשפינה גרה ביוון היא שטה לא מעט עם המשפחה, יש לה רשיון סקיפר ובריסקיפייד מצאה שותפים לתחביב.

הם פתחו ערוץ "ריסקיסייל" בסלאק, וכשיש ים טוב הם נפגשים מוקדם בבוקר, יוצאים לשוט מהמרינה בת"א ובאים למשרד. לניר יש ג'ונגל קטן של כל מה אפשר לגדל והוא חוקי בבית והוא אוהב לאפות. לאחרונה התחיל לאסוף רהיטים מהרחוב ולשפץ אותם.

קורונה: אריק אומר שהנהלת החברה הבינה שהעובדים, בעיקר אלה שכותבים קוד, מרגישים בודדים והתחילה לארגן פעילויות חברתיות של "חפש את המטמון", האפי אוור משותף בזום, הכנה משותפת של פיצה, "וכשהבנו שגם זה לא מספיק, הארכנו את פגישת ה'דיילי', ובימי חמישי דיברנו על הכל חוץ מעבודה. כשאפשר היה להיפגש פיסית יצאנו לכל מיני פעילויות עם הצוות".

פינה: "אנשים שפגשתי בפגישות עבודה היו אומרים לי, בואי נכיר ונפגש בזום ויש גם את ה'דונאטס', שמחבר באופן רנדומלי בין אנשים שרוצים את זה, נותן נושא לשיחה ומייצר פגישה וירטואלית". "היו כל כך הרבה המשלוחים הביתה", נזכר ניר, "שבשלב מסוים, כשהייתי מקבל הודעה לעקוב אחרי שליח, פחדתי שזה פישינג".

ערך מוסף: הבלתי אמצעיות היא אחד הדברים הכי חשובים בחברה, והמנהלים והמייסדים עובדים עם כולם באופן ספייס, כשווים בין שווים. יש חוגי פילאטיס ויוגה, היתה תחרות צעדים נושאת פרסים, וניר מודה בריסיקיפייד אוהבים קפה.

"יש קפסולות מיוחדות, מטחנת קפה עם פולי קפה, מכונת קפה משוכללת עם הקצפה ומכונת קפה לעצלנים, והם לוקחים אותו ויושבים בפאטיו המפנק כשלא יורד גשם. אריק אומר שהכלבים הם חלק בלתי נפרד מההוויה, יש להם חטיפים, קערות עם מיים ואוכל, מזרונים, תשאלו את קולין שלו, שיודע לשבת יפה ברכבת בדרך לעבודה.

העובדים מקבלים מנוי לפלטפורמת למידה, יש מפגשים של הרצאות חיצוניות ופנימיות. אריק מספר על תכנית ה"בוסט" למנהלים שמנחה אותם איך להדריך את העובד, לפתח אותו מקצועית ולשים אותו במוקד. פינה: "ההתנדבות פה מאוד חשובה ויש תפקיד של ממונה על קשרי קהילה. אנשים פה מוכשרים ורוצים לתת לעצמם, אני, למשל, עובדת עם סטודנטית על שיפור האנגלית". אגב, ריסקיפייד תרמה 2.5 מיליון דולר והעובדים החליטו לאין הכסף ייתרם.

מה לובשים: אריק מדבדח שהוא מגיע רק עם חליפה, ופינה אומרת שהכי חשובה החולצה היפה לזום, היתר לא משנה.

מאיפה עובדים: המשרד פתוח תמיד כשמותר, ומי שרוצה מוזמן לעבוד ממנו. לאורך הקורונה אף פעם לא חייבו את העובדים להגיע כמה פעמים בשבוע, ובכל זאת המון הגיעו מיוזמתם.

שכר: ניר, שמבין במספרים רואה משכורות אומר שהשכר תחרותי פלוס וכולל שכר בסיס, מניות חסומות, תשלום של 50 שקל ליום תוספת למשכורת על ארוחות, נסיעות, בונוסים והעלאות שכר בכל שנה.

אריק: "אומרים כאן למנהלים, אל תחכו שהעובד יבקש לדבר על השכר, אם מישהו עושה עבודה - תתגמל אותו".

מה הלאה: ניר לא מחפש בחוץ ונהנה מכל רגע. אריק: "אנשים קופצים ממקום למקום אחרי שנתיים. אני אישית לא מסתכל החוצה. התפתחתי עם התפקיד ואני רוצה ללכת לניהול בכיר ולהיות דירקטור". פינה רוצה להמשיך ללמוד ויש לה עוד המון מה, ומבטיחה שבראיון הבא שלי, היא עוד תהיה פה.