אדם שהלך הולמו הותיר אחריו, אישה, שלושה ילדים וצוואה שהציתה מלחמת עולם. מצד אחד ניצבה אחת מהבנות, ומהצד השני שני האחרים ואימם. היחסים העכורים בתוך המשפחה החלו כאשר המנוח עדיין היה בחיים, ולאחר שהעניק את הדירה שבבעלותו לבתו, בא הפיצול בינם לבין האחים והאמא.
הצוואה החריפה את המחלוקות בתוך המשפחה המסוכסכת ממילא, כשקבעה כי יורשי המנוח הם שלושת ילדיו בחלקים שווים - אבל זאת בכפוף לכך שהאחים והאישה יחתמו על מסמך העדר תביעות ביחס לבעלות של הבת בדירה. אם יבקשו לבטל את המתנה או יתנגדו לצוואה, הציב האב תנאי מפורש לפיו הבת תירש את כל רכושו ואחיה ואימה לא יקבלו דבר.
זמן מה לאחר כתיבת הצוואה, ומבלי שידעו מה כתוב בה, ניסו האחים לתבוע את האב והבת ולגרום לביטולה של המתנה. בסופו של דבר התביעה נמחקה. לאחר פטירת המנוח, טענה הבת שמשום שהאחים הגישו תביעה ופעלו בניגוד למה שרשום בצוואה, הרי שהם לא קיימו את התנאי ולכן מלוא העיזבון שלה. האחים והאם טענו שהתנאי לא תקף, שהבת השפיעה השפעה בלתי הוגנת על המנוח, תוך שהיא מנצלת את מצבו הנפשי הקשה, כדי שיעניק לה את הדירה במתנה. הבת טענה בתגובה, כי היא מעולם לא השפיעה על אביה, לא בעניין הדירה ולא בעניין הצוואה.
בית-המשפט קיבל את טענות הבת במלואן. "לא מצאתי כל דופי במעשי הבת ולא מצאתי כל ראיה לטענה בדבר אותה 'השפעה בלתי הוגנת' שלפי הטענה הפעילה על המנוח", קבע השופט יהורם שקד בפסק-דינו הנחרץ. התנאי המפורש שהוסיף המנוח לצוואה, נימק השופט, נבע מכך שהוא "ככל הנראה הכיר את בני ביתו, וחשש כי לאחר פטירתו יינתן האות לפתיחה בסבב משפטי בינם". השופט ציין כי האב הקפיד לכלול את התנאי הזה "משום רצונו להביע את מחאתו - גם ובעיקר לאחר מותו - מ'קרבות הירושה' שיתרגשו על הנותרים אחריו".
וכך קרה, כי האחים הביאו במו ידhvם לכך שהם יסולקו מהצוואה, ואילצו את בית-המשפט להפעיל את התנאי שהופיע בצוואה, אשר קבע כי היורשת היחידה של המנוח היא בתו. אם לא די בכך, פסק להם השופט גם הוצאות על-סך 30 אלף שקל.
"הפסיקה תואמת את החוק"
לדברי עו"ד הילה צאירי, מנהלת מחלקת דיני משפחה במשרד גדעון פישר ושות', "התוצאה של נישול הילדים מהירושה אולי נשמעת קיצונית, אך האמת היא שהיא תואמת אחד לאחד את הוראות החוק והפסיקה".
צאירי מסבירה כי לא רבים יודעים זאת, אבל צוואה היא "לונה פארק" של אפשרויות ואפשר לקבוע תנאים שונים ומשונים כדי שאדם יירש או לא יירש; לכן אדם יכול לקבוע שהבן/בת יקבלו את חלקם רק בהגיעם לגיל מסוים, או רק בהתקיים תנאי מסוים (למשל, לימודי השכלה גבוהה). אם, למשל, יש חשש שלאדם יהיו נושים והירושה תגיע אליהם, אפשר לקבוע שהיורש יוכל לרשת רק אם לא יהיו לו חובות מעל סכום מסוים, או רק אם יוצג הסכם ממון שמראה שהיורש לא יוכל לשתף את בן הזוג עם הירושה וכו'.
לעומת זאת, מסבירה צאירי, לא ניתן לכלול בצוואה תנאים שאינם חוקיים או מתנים את הצוואה בביצוע פעולה לא חוקית של היורש, או תנאים שנוגדים את תקנת הציבור, לדוגמא במקרה שאירע המוריש קבע כי בנו יירש אותו רק אם יתגרש. כאן ביהמ"ש התערב וקבע שזוהי הוראה שנוגדת את תקנת הציבור ופסל אותה.