אי הודאות שוברת את חוק המגנט: משבר רוסיה אוקראינה מסיט את המשקיעים ממניות הבנקים, שירדו כ-9.1% בממוצע מאז פלשה רוסיה לאוקראינה ב-24 בפברואר השנה. ירידות הסקטור הובלו על ידי בנק הפועלים, שמנייתו ירדה 13.5% לאותה תקופה.
ירידת מניות הבנקים המשיכה למרות תוצאות השיא שהציגו כלל הבנקים הישראליים בדוחותיהם הכספיים לשנת 2021, שתרמו לעלייה קטנה ביום דיווח התוצאות, אבל לא הצליחו למנוע את קטיעת מגמת העלייה במניות המוסדות הפיננסים בתקופת הפוסט קורונה.
רווחי שני הבנקים הגדולים, לדוגמא, זינקו בממוצע בכ-162%. בנק לאומי הוביל עם רווח שיא של 6 מיליארד שקל - זינוק של 185% לעומת הרווח בשנת 2020, שעמד אז על 2.1 מיליארד שקל. הפועלים הציג רווח של 4.9 מיליארד שקל.
גם שלושת הבנקים הבינוניים בגודלם (ראו טבלה) הציגו תוצאות לא פחות מרשימות עם זינוק ממוצע של כ-122% ברווח הנקי, בהובלת בנק דיסקונט שהציג בשורה התחתונה 2.77 מיליארד שקל - עלייה של 184% לעומת כ-975 מיליון שקל רווח, שנה קודם לכן.
כל הבנקים סיימו את 2021 בתשואה דו ספרתית על ההון (המדד ליעילות הבנקים ביצירת רווחים ביחס להון העצמי שלהם), בהובלת בנק מזרחי, שהשיג תשואה של 15.8% על ההון.
אלא שרווחי השיא, כמו התשואה הגבוהה יחסית על ההון שהשיגו כלל הבנקים, לא הצליחו למנוע את ירידה של כ-9.1% בממוצע במניותיהם בשבועות האחרונים, מאז תחילת יום המסחר עם כניסת הכוחות הרוסים לאוקראינה.
למרות היחלשות מניות הבנקים, חובה לציין שגם לאחר ספיגת הירידות, הן נשארו עם תשואות גבוהות, העומדות על כ-63% בממוצע מאז תחילת שנת 2021, לעומת עלייה של 28.77% שהציג מדד ת"א 35. כאשר בראש הטבלה מוצב בנק לאומי, שגם לאחר ספיגת הירידות נשארה מנייתו עם תשואה של 84.01%, נכון ליום המסחר האחרון שנבחן.
מקווים לאינפלציה גבוהה יותר, אך לא הרסנית
אז מדוע כספי המשקיעים לא ממשיכים להידבק למניות הבנקים?
ליאור שילה, אנליסט פיננסים בבית ההשקעות IBI, מסביר, כי "אי הוודאות שנוצרה כתוצאה מהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה פגעה במניות כלל הסקטורים, מלבד אחדים המרוויחים ממנו דוגמת תחומי הביטחון והנפט.
מניות הבנקים הן חלק מנפגעות המשבר, אך לא כי המשבר משפיע עליהן ישירות, אלא כתוצאה מהספק העולה על העלאת הריבית במשק כתוצאה ממנו.
טרום פלישת רוסיה לאוקראינה הצפי של הבנק המרכזי בארה"ב היה כ-6 עד 9 העלאות ריבית במהלך 2022, וזה אמור היה להתגלגל גם אלינו. הבנקים נהנים מהעלאות הריבית שכן הן תורמות למרווח הפיננסי שלהם, וכעת הצפי להגדלת המרווח ירד.
מצד שני, כדאי לציין כי המשבר גרם לעלייה במחירי הסחורות, שתוביל לאינפלציה בטווח הקצר, בין אם קבועה ובין אם זמנית, שבגדול טובה לבנקים - כל עוד לא תגלוש לאחוזים קיצוניים שיובילו להאטה ומיתון.
האינפלציה תגדיל את כמות הכסף שנכנס לעסקים ולשכר העובדים, שיגדילו את הצריכה ומכאן יגדילו גם את התיאבון שלהם לאשראי - עיקר פעילות הבנקים.
אך בשוק ההון קיים גם ההיבט הפסיכולוגי, ואנשים נוטים לממש מניות סחירות של בנקים בתקופות של אי וודאות. בנוסף יש חשש ממיתון ומפגיעה כלכלית גלובאלית, שלא ייטיבו עם הבנקים.
המימושים המשיכו למרות שהבנקים הציגו תוצאות יוצאות דופן לשנת 2021, שיש לציין כי הכילו גם את ההפרשות שהם חויבו להגדיל ב-2020 להפסדי אשראי, ככרית ביטחון לפעילותם.
הפרשות אלו נרשמו אז כהוצאה, ועם הגעת החיסונים, חזרת המשק לשגרה, והגילוי כי רוב העסקים לא קרסו בקורונה וחזרו לתפקד באופן מלא, הם החזירו את ההון העודף שהפרישו אז - ורשמו אותו ב-2021 כהכנסה.
למרות שחלק מהרווחים שהוצגו מקורם בפעולה חשבונאית, פעילות הבנקים בשנת 2021 הייתה יוצאת דופן גם בעקבות צמיחת האשראי, שנבעה בעיקר מזינוק בהיקף המשכנתאות, שעמד על 116 מיליארד שקל לאותה שנה - הכי גבוה היסטורית.
בשנים 2020 ו-2019, לדוגמא, היקף לקיחת המשכנתאות עמד על 78 מיליארד שקל ו-67 מיליארד שקל, בהתאמה. במובן הזה עליית מחירי הדיור השפיעה לחיוב על הבנקים".
למרות הירידות, נשארו מרכיב מרכזי בתיק
שילה גם מתייחס, לבקשתנו, לביצועים הספציפיים של כל בנק:
"מבין שני הבנקים הגדולים היה זה בנק לאומי שהציג תוצאות חזקות יותר, בעיקר עקב צמיחת אשראי גבוהה, לצד הכנסות שיא מזרוע השקעות הבנק - לאומי פרטנרס, והחזרות מהוצאות הפסדי אשראי.
הבנק גם עבר התייעלות שתרמה לירידה בהוצאותיו, הן בכוח האדם והן במעבר חלק מפעילותו לממד הדיגיטלי, שהואץ בתקופת הקורונה.
בנק הפועלים, לעומת זאת, סיים רק לאחרונה את פרשת העלמות המיסים של הלקוחות האמריקאיים, והחל ביישום אסטרטגיית הצמיחה וההתייעלות. לעומת לאומי שסיים זאת לפני כ-7 שנים.
גם זרוע ההשקעות של הבנק, פועלים אקוויטי, החלה להשקיע בעסקים שונים תקופה לאחר שלאומי פרטנרס החל לעשות זאת, וזה עיקר ההבדל בין שניהם.
בקרב הבנקים הקטנים יותר ניתן לציין את הייחודיות של בנק מזרחי, שכמעט תמיד משיג את התשואה על ההון הגבוהה ביותר, כי עיקר פעילותו מתבצעת במגזר הכי רווחי - משכנתאות, המהווה כ-60% מהתיק שלו.
גם לבנק דיסקונט הייתה שנה יוצאת דופן, אך הרבעון הרביעי פגע מעט ברווחיו, זאת בעיקר עקב מענק חתימה בגובה 200 מיליון שקל, שנבע מההסכם הקיבוצי שחתם אל מול העובדים, במסגרתו אפשר פרישה מוקדמת, שתשפיע על תוצאותיו בעתיד.
אם מנטרלים בעיקר את ההוצאה הזו, אז התשואה על ההון שהושגה על ידי הבנק כבר עומדת על 14.8%.
ב-2022 הבנקים נמצאים בנקודה גבוהה שממנה קשה להבטיח תשואה שכזאת בעתיד, בעיקר כשהעתיד הקרוב יעמוד בסימן אירועים גיאופוליטיים שמטשטשים מעט את היכולת להסתכל קדימה.
ההערכות הן כי ביצועי הבנקים בשנת 2022 לא יציגו את אותה צמיחה שחוו בשנת 2021, שכן הביקושים לאשראי בשנה האחרונה נבעו בעיקר מהשתחררות הכלכלה לאחר קיפאון הקורונה. בנוסף, הצפי הוא כי העלאות הריבית יבלמו את הביקושים לאשראי, ועליית מחירי הדירות לצד העלאת מס הרכישה יורידו את הביקושים למשכנתאות, שבתורם יורידו את התשואה של הבנקים על ההון.
מצד שני, חלוקת הדיבידנדים מעלה את האטרקטיביות של רכישת מניות הבנקים ומחזקת את הטענה כי הן צריכות להיות חלק אינטגרלי מתיק ההשקעות, גם במכפילים הנוכחיים בהם הבנקים נסחרים".