עסקת החבילה שהייתה אמורה לעבור בכנסת נתקעה כך ששכר המינימום לא יעלה בחודש אפריל הקרוב. לצד הוויכוח הפוליטי בנושא ישנם כאלה שסבורים שלעובדים כדאי שעסקת החבילה לא תעבור בחודש אפריל במתכונתה הנוכחית, אחד מהם הוא אביעד הומינר-רוזנבלום מנהל מדיניות וחוקר בקרן ברל כצנלסון.
יש להבהיר: לרוב מי שדורשים את עדכון שכר המינימום הם מי שמחזיקים במדיניות חברתית "שמאלנית", בניגוד לאנשי הימין שמזהירים, על פי רוב, מפני השלכות העדכון על יוקר המחייה. מעבר לכך שבישראל החלוקה בין ימין לשמאל בכל הקשור לנושאים כלכליים-חברתיים היא מבלבלת, הרי שנדמה שעיקר המתנגדים לקידום עסקת החבילה במתכונתה הנוכחית, מגיעים הפעם מהמחנה "החברתי" (עם או בלי מירכאות).
"בשורה התחתונה עסקת החבילה תפגע בעובדים" אומר הומינר-רוזנבלום ומוסיף: "בעסקת החבילה יש חיסרון מרכזי אחד שנוגע לכך שהמנגנון האוטומטי שקובע ששכר המינימום יעמוד על 47.5% מהשכר הממוצע יוקפא.
מנגד, מהנתונים העדכניים עולה שהשכר הממוצע במשק לשנת 2021 התייצב על 11,349 שקל , וקצב צמיחת השכר הממוצע בשנים האחרונות עמד על 3% לשנה. לכן אם עסקת החבילה תיפול, עד אפריל 2027 העובדים בישראל צפויים להרוויח לפחות 1,555 שקל יותר, מאשר אם עסקת החבילה תעבור במתכונתה הנוכחית.
לכן בלי העסקה, שכר המינימום אמנם לא יעלה באפריל הקרוב ל-5,400 שקל, וישאר על 5,300 שקל עד אפריל 2023 ,אך מנקודה זו והלאה, יופעל מנגנון העדכון האוטומטי הקובע ששכר המינימום יעמוד על 47.5% מהשכר הממוצע - מנגנון שיוקפא בנוסח העסקה הנוכחי. לכן מאפריל 2023, ההעלאה ללא העסקה תהיה גדולה יותר מאשר איתה". כך הומינר-רונזבלום.
החסם בפני שינוי התנאים: המעסיקים
חיסרון נוסף עליו מצביע הומינר-רונזבלום נוגע לשינוי המגבלה על שעות העבודה. נכון להיום החוק אוסר על מעסיק להעביד עובד יותר מ-12 שעות ביממה לפי עסקת החבילה המגבלה תעלה ל-13.5 שעות.
"המגבלה בחוק למעשה הייתה הגנה בעיקר על ענפי התעשייה ועל עובדי כפיים וזאת למרות שבחוק כתוב שיש היתר מיוחד לשר העבודה לשנות את זה אך רק לא לעובדי תעשייה וזה דבר שהוא לא הגיוני".
והדבר האחרון נוגע לניוד שעות מה שנקרא 'השעון הגמיש'. הומינר-רוזנבלום מסביר: "היום המעסיק משלם שעות נוספות ברמה היומית או ברמה השבועית. בעסקת החבילה רוצים לעשות 'בנק' של שעות נוספות שלפיו המעסיק יוכל לבחור מה נחשב לשעות נוספות ומה לא באופן חד צדדי. לפי חלק מהפסיקות של בית הדין לעבודה אפשר לעשות הסכם העסקה גמיש רק בהסכמת העובד והמעסיק".
הומינר-רוזנבלום מוסיף: "במקביל אנחנו רואים שבתקופת הקורונה בשאר העולם שכר המינימום עלה. ביידן מנסה להעלות ל-15 דולר לשעה לכל המשק ולעובדי המדינה הוא העלה כבר. בגרמניה מעלים ב-25% ל-12 יורו עד אוקטובר האחרון. זה נעשה כדע לעזור לעובדים בגלל השחיקה המשמעותית של האינפלציה".
אז למה נזכרתם עכשיו?
"אנחנו הוצאנו את המסמך שלנו כבר בנובמבר שעסקת החבילה פורסמה. עד אז זה לא הגיע לכנסת ולא היה כ"כ מה לעשות עם זה".
מה אמרו לכם בהסתדרות?
"בהסתדרות אמרו שהם בלמו דברים יותר גרועים לעבור. דבר נוסף שאמרו לנו שהוא גם נכון חלקית, שבחודש נובמבר המצב הכלכלי היה שונה טיפה ממה שהוא עכשיו, אז לא ידעו שהמצב יהיה טוב כמו עכשיו".
נוכח השינוי בנסיבות, מה יהיה הלאה?
"אם המצב היה שזה היה חוק כלכלי רגיל, שמתנהל מו"מ בין חברי הכנסת לאוצר, אז אני חושב שהסיפור הזה היה נפתר. ההסתדרות רוצה לשפר את התנאים, האוצר לא מתלהב אבל הוא מסכים .מי שלא לא מסכים לפתוח את עסקת החבילה הם המעסיקים במידה של צדק מבחינתם, הם חתמו על עסקה והם לא רוצים לשנות".
אז מה הפתרון?
"הפתרון לדעתי צריך להיות ששכר המינימום יעלה והמדינה תיתן שיפוי למעסיקים. למשל, אחד הדברים שהיה בקורונה נגע להטבות מס בנוגע לפחת מואץ. מעסיקים שקנו אמצעי יצור חדשים למפעלים קיבלו הטבות מס.
אפשרות נוספת היא שהמדינה תשקיע יותר כסף בחדשנות ואוטומציה שתיכנס לתעשייה. בדרך הזאת שכר המינימום יעלה והמעסיקים יקבלו פיצוי בדמות החדשנות".