שרי האוצר והחקלאות הכריזו על רפורמה בחקלאות

שרי האוצר והחקלאות, אביגדור ליברמן ועודד פורר הכריזו על הפחתת מכסי המגן על יבוא פירות וירקות לישראל.

הצעדים שזכו לכינוי "הרפורמה בחקלאות" נוגעים לאחד הנושאים הטעונים שעל שולחנה של הממשלה הנוכחית כמעט מיום הקמתה לפני כתשעה חודשים. הם היו אמורים להיכלל בחוק ההסדרים של תקציב 2022, אך לאחר לחץ כבד שהפעילה השדולה החקלאית בכנסת, שלה נציגות גדולה גם בקרב חברי הקואליציה, הוחלט כי הנושא יוסדר בשלב מאוחר יותר.

כדי לבחון את הסוגייה הוקמה ועדת מומחים בראשות רון מלכא, מנכ"ל משרד הכלכלה, אך ארגוני החקלאים סירבו לשתף איתה פעולה והמשיכו להתנגד התנגדות גורפת לרפורמה.

שלשום הגישה הוועדה את מסקנותיה, שקבעו כי הקמעונאים (רשתות המזון) אינם אשמים בפערי התיווך. מאחר שכך החליטו ליברמן ופורר להעביר את הרפורמה בצורת צווים המורים על ביטול מידי של המכס על ייבוא פירות וירקות.

הצו כולל הפחתה מידית של המכס על מגוון פירות וירקות (אבוקדו, שום, אפונה, שעועית, תאנים, אננס, פירות יער, פטריות ועוד). יתר המכסים על פירות וירקות טריים, קפואים ומשומרים, יופחתו באופן הדרגתי על פני חמש שנים כדי', לדברי האוצר, "לשמור על החקלאות המקומית ולאפשר תקופת הסתגלות".

על פי האוצר הפחתת המכסים צפויה להגביר את רמת התחרות בענף ולהוזיל את מחירי הפירות והירקות בצורה משמעותית. סך החיסכון לצרכן הישראלי צפוי לעמוד על כ-820 שקל בשנה לכל משק בית (בהבשלה מלאה).

למעשה נקט שר האוצר תרגיל מתוחכם, כיוון שההכרזה מגיעה באמצע פגרת הכנסת, משמע למתנגדים עומדות שתי דרכי פעולה עיקריות: לתבוע כינוס מושב מיוחד של הכנסת או להמתין כחודשיים עד לשובה לעבודה סדירה.

אם ימתינו חודשיים אפשר שלביטול המכס תהיה כבר השפעה על הפחתת יוקר המחיה והדבר עלול לחשק אותם. אם יתבעו כינוס מיוחד של הכנסת, הם עלולים להצטייר כמי שנלחמים בהפחתת יוקר המחיה בשיאן של ההכנות לחג הפסח, שעה שהנושא מעסיק את אזרחי ישראל ביתר שאת.

מכאן יש כמה אפשרויות ללובי החקלאי: לבקש להעביר את הרפורמה ממתווה של צו למתווה חקיקה, לפעול לביטול הצווים ברוב קולות בכנסת או, לטענת כמה יועצים משפטיים, לעתור לבג"ץ נגד הצווים, בטענה שחלקם מנוגדים לחוק - כך למשל חוק ההטלה שמסדיר את המכסות הנהוגות בענף הביצים.

גורם בכיר בקואליציה אמר לוואלה, שלפני החתימה על התקציב וחוק ההסדרים היה סיכום מפורש עם ליברמן ופורר שלא יעשו מהלכים בעניין הרפורמה בחקלאות ללא תיאום. "אנחנו לא מתכוונים לפרק את הממשלה, אבל נעשים מעשים פסולים, בלתי קולגיאליים ומטומטמים מקצועית, בניגוד להבטחה שניתנה לנו. נדרוש דיון בכנסת על כל אחד מהצווים ונבקש לפסול כל אחד מהם, כולל הצווים הקודמים שהוצאו".

אותו גורם הוסיף: "תהיה פניה לבג"צ כנגד צעדים בפועל שפוגעים בחוק, כמו למשל פגיעה בחוק תכנון ההטלה, עם הצווים שהוציא משרד החקלאות ללולים. כשמציפים את הארץ ביבוא, ואנחנו לא נגד יבוא כל עוד הוא מבוקר ונעשה בתיאום, זה פוגעני, דווקאי ולא מקצועי ואנחנו נבקש סד מראשי הקואליציה נגד הצעדים הדורסניים האלה".

חברי הלובי זועמים על כך שלאורך כל הדרך משרדי האוצר והחקלאות סיכלו את המו"מ. בעניין מכסות החלב התקיים מו"מ כזה עד שיצא עשן לבן, אומרים שם, אבל העניין הרפורמה בצומח - הייתה התחמקות עקבית ממשא ומתן סביר ולא התקיים דיון ענייני.

בפעם האחרונה הונחה ההצעה של מנכ"לית משרד החקלאות, נעמה קאופמן פס, שהייתה, לדבריהם, לא מספיק טובה, שבועיים אח"כ ש האוצר אמר שיתנהל מו"מ ואז הודיעו לחקלאים אם לא תסכימו לה, הרפורמה תצא לדרך. "לא נעבור על זה בקט, מורידים את הכפפות בכל החזיתות, גם בהפגנות ברחבי הארץ".

ולמרות ההבטחה "להסיר את הכפפות" נדמה שאם יטיל ליברמן את כל כובד משקלו הפוליטי על הנושא, לא תהיה לממשלה ברירה. אפילו אבשלום וילן, ממנהיגי המאבק למען החקלאות אמר לוואלה כי למרות שבעיניו מדובר על הרס החקלאות בישראל, הוא לא ייתן יד להפלת הממשלה על הנושא.

מכאן שאם יבהיר ליברמן לשותפיו שעבורו זה להיות או לחדול, אפשר שגם הלובי החזק ביותר ייאלץ להתקפל ולא להיזכר כמי שהפיל את ממשלת השינוי.

שרת התחבורה, מרב מיכאלי, שמחוייבת ללובי החקלאי, פנתה לראש הממשלה במכתב חריף המתריע מפני פגיעה בביטחון הלאומי והחברתי בישראל. במכתבה כורכת מיכאלי את התנגדותה לרפורמה בלקחים מהלחמה באוקראינה, שעלולה, לדבריה, "להביא למשבר מזון חריף בישראל ובעולם".

בסיום מכתבה תובעת מיכאלי מראש הממשלה לכנס דיון דחוף בנושא, אלא שלמרות המילים החריפות, הן מיועדות בעיקר לציבור החקלאים, כיוון שמיכאלי יודעת שהיא מאיימת באקדח קפצונים: האם היא תוכל לשאת במחיר של פירוק הממשלה, אם הדבר יגיע לכך, סביב נושא הרפורמה בחקלאות? נדמה שאת הלוקסוס הזה, מבין כל מפלגות הקואליציה, יכולה להרשות לעצמה רק "ישראל ביתנו" של שר האוצר.

כדי לטשטש מעט את העובדה שמדובר במחטף, הוזכרו במסיבת העיתונאים בה הכריזו שרי האוצר והחקלאות על הרפורמה, גם כמה נושאים כלליים, כמו הגדלת הסיוע לאזרחים עובדים: הכפלת התוספת למענק עבודה למשתכרי שכר נמוך.

שר האוצר הבהיר כי סכום התוספת הממוצעת עומד על 1,600 שקל בשנה לעובד (במקום 800 שקל בשנה) ויכול להגיע עד ל-3,400 שקל עבור אימהות חד הוריות לשלושה ילדים ומעלה.

כ-300 אלף העובדים הזכאים למענק עבודה (מס הכנסה שלילי) יקבלו תוספת חד פעמית של 40% למענק בגין עבודה בשנת 2022 - הכפלה של התוספת שעליה הוכרז במסגרת תכנית יוקר המחיה בחודש פברואר. וכפי שהוכרז בפברואר, על מנת להקל על הזכאים גם מבחינה תזרימית, ישולמו מקדמות בחודש יולי בגין המענק המשוער.
אבל, יש לשים לב לכך שאפילו על פי הודעת שר האוצר, לשם יישום המהלך יש לקדם תיקון חקיקה.

עוד הודיע ליברמן על מענק סיוע לעסקים שנפגעו בגל האומיקרון: מדובר במענק משולב לעסקים שמחזורם עד 60 מיליון שקל - הכולל הוצאות קבועות לרבות הוצאות ארנונה. סכום המענק יעמוד על סכום של בין 3,000 ועד ל-600 אלף שקל לכל עסק. המענק, יינתן לעסקים שנפגעו בגל האומיקרון באופן שהוביל לירידה במחזור בהיקף של מעל ל-35% בחודשים ינואר-פברואר 2022 לעומת ינואר-פברואר 2019.

גם מהלך זה דורש תיקון חקיקה, האם יישום ובאיזה אופן? חכו לסוף פגרת הכנסת.

נושא נוסף שעלה באירוע, הוא הגברת התחרות בשוק המזון: הפחתת יוקר המחיה על ידי בחינת צעדים לצמצום הריכוזיות בשוק המזון, ביניהם: החמרת תנאים לרכישות, מיזוגים והסדרי הפצה של ספקי מזון גדולים, הגבלות על יבוא בלעדי, והטלת איסור על פגיעה בייבוא מקביל. כאן ההתחייבות לביצוע מצד שר האוצר הייתה מוגבלת אפילו יותר מאשר בנשושאים הקודמים: "לשם ישום המהלך ייבחנו תיקוני החקיקה הנדרשים". נמשיך לעקוב.