במהלך השבוע שעבר אישה בהריון (חודש חמישי) מהיישוב רכסים חוותה הפלה בעקבות פאניקה שתקפה אותה כתוצאה משימוש בנפצים שהתפוצצו סמוך לביתה. עקב כך, התבקשו התושבים ע"י ראש המועצה לדווח על כל מכירה והחזקה של נפצים, על מנת שיוכל לפעול בנושא. לא מדובר במקרה היחיד בו תושבים תמימים נפגעים משימוש בחזיזים ונפצים. רחוק מכך: כריטואל קבוע, בכל שנה בסמוך לחג הפורים ובמהלכו, מדווח על מספר לא קטן של ילדים שנפצעים, חלקם אף איבדו את הראייה או אצבע בעקבות שימוש ברכיבים שכוללים חומרי נפץ.
מדוע המשטרה ומשרד הכלכלה מתקשים להתמודד עם התופעה? לכך עוד נגיע, אולם קודם לכן, נצלול לתוך הקרביים של תעשיית הנפצים והזיקוקים בישראל. נכון להיום, שום גורם רשמי לא ערך מחקר מסודר שבוחן את היקף השוק, אולם על פי הערכות של גורמי מקצוע, ומשיחות שקיימנו עם סוחרים, עולה כי מדובר בשוק שמגלגל על פי הערכה כ-20 מיליון שקלים בשנה, וכל זאת בפרק זמן של כחודש בלבד. שולי הרווח עצומים ובהחלט מדובר על עסק משתלם לעוסקים בו.
"אני, לדוגמא, קונה נפץ בחמישה שקלים ומוכר ב-20", אומר לנו סוחר נפצים. לדבריו "זה כסף טוב, בלי מס הכנסה, בלי מע"מ, בלי בלבולי ביצים". וכמה כסף בממוצע מגלגל סוחר כזה? "אני מוכר אלפי יחידות, בעיקר בבני ברק ובירושלים, גם קצת בצפת. יש לי משווקים שמפזרים את הסחורה, ברוך השם, מתפרנסים בכבוד".
הבחירה של הסוחר למקד את מאמצי המכירה דווקא בערים אלו אינו מקרי. בפועל, שיעור ניכר מהנפצים והזיקוקים נמכרים לשני מגזרים : הערבי והחרדי, מה שגרם לאחרונה לרבנים בכירים לצאת בקול זעקה ואזהרה. במסגרת היערכותה לקראת ימי חג הפורים, משטרת ישראל יוצאת ביוזמה חדשה בה הרב הראשי למשטרה, נצ"מ הרב רמי ברכיהו, הכין 'גילוי דעת' שעליו חתמו רבנים רבים. ב'גילוי הדעת' נאמר בין השאר כי "אנו רואים חובה קדושה לחזור ולהזהיר את הציבור לנהוג בכל כללי הזהירות על מנת ששמחת הפורים תהיה כהלכתה. הרב הראשי למשטרה קורא להזהיר גדולים על קטנים בכל הנוגע לסיכונים הנגרמים כתוצאה משימוש בכלי משחית, כדוגמת נפצים למיניהם שיש בהם סכנה גדולה והם גורמים לבהלה חמורה בציבור". הרב ברכיהו מצביע על הסיכון הרב שקיים באותם כלי משחית ומזכיר את האירוע שהתרחש לפני תקופה קצרה בחתונה, בה מספר חוגגים נפצעו ואף נזקקו לטיפול רפואי כתוצאה משימוש בנפצים.
ואין מדובר כמובן על המאמץ היחיד שעושה המשטרה. על פי דיווחיה, במרוצת החודש האחרון נערכו שורה ארוכה של מבצעי אכיפה יזומים, שכללו תפיסה של עשרות אלפי נפצים, אולם הסוחרים אינם חוששים. " למדנו את הלקח משנים קודמות, אנחנו לא מאחסנים את כל הסחורה במחסן אחד. הנפצים שהם תפסו זו טיפה בים", מסביר לנו סוחר הנפצים שאינו חושש גם מרשויות המס, "מס הכנסה לא מפחיד אותי, הוא לא יכול להגיע אלי. הכול טוב".
הבעיה היא שלא הכול טוב. רחוק מכך, מילא לו היה מדובר רק על מפגע רעש, אולם בימים אלו מפרסמים בארגון בטרם נתונים עדכניים, לפיהם בעשור האחרון (2012-2021) פונו לחדרי המיון בבתי החולים 121 ילדים ובני נוער כתוצאה מפציעה שנגרמה מנפצים, זיקוקים, חזיזים או קפצונים. העלייה הגדולה ביותר בפניות למיון הייתה בתקופת חג פורים, שם נפגעו פי 5.2 ילדים יותר מאשר בשאר השנה. ב-49% מהמקרים הפגיעה הייתה בעין, ב-20% מהמקרים האיבר שנפגע הייתה היד, ב-11% מהמקרים הפגיעה הייתה בפנים ובשאר המקרים בבטן, בחזה וברגל.
" הבעיה אינה באכיפה אלא בהורים שמסכימים לשתף פעולה. נפצים עולים מאות שקלים שמגיעים מההורים", אומר לנו דני ויתקין, איש חינוך, "מי שיכול לנתק את צינור החמצן של הפעילות הזו אלה רק ההורים. שישאלו למה משמש הכסף. שלא יתנהלו כמו בת יענה עם הילדים, מה גם שהם עשוים לשלם מחיר באופן אישי".
על איזה מחיר הוא מדבר?
עו"ד אסף ורשה, מומחה לדיני ביטוח - יו"ר משותף של פורום הנזיקין בלשכת עורכי הדין מסביר כי לשון הפסיקה קובעת שלהורים יש חובת זהירות למעשים שגורמים ילדיהם הקטינים, לעצמם ולאחרים, שנובעת מהאפשרות של ההורים לשלוט במעשי הקטין ולכוון התנהגותו. למעשה, אחריות זו של ההורים כלפי שלומו של הקטין עצמו וכלפי אחרים העלולים להיפגע ממעשיו, נובעת מהעדרם של מנגנוני הגנה ושיקל דעת מפותחים בקרב קטינים וכן מיכולתם של ההורים לפקח על הקטין. משמעות הדבר היא כי במקרה של פציעה שנוצרה בעקבות שימוש בנפץ, עשוי הצד הנפגע לתבוע גם את הורי הילד שעשה בו שימוש ובהחלט יתכן כי בית המשפט ימצא אותם נושאים בחובת אחריות מסוימת, שתתורגם לתשלום פיצוי".
לצד זאת, מציין עו"ד ורשה, כי גם המדינה עשויה למצוא את עצמה נתבעת: "במקרה של נזק, ניתן לשקול הגשת תביעה כלפי המדינה ו/או הרשות המקומית בגין אי אכיפה מתאימה. זה כולל גם התרשלות בחיפוש והחרמת נפצים וצעצועים מסוכנים שנמכרים באופן בלתי חוקי לקראת חג הפורים, אי אכיפת איסור מכירתם של צעצועים אלה ועוד".